כך נראה מדרון חלקלק

הרבה פעמים, בדרך כלל כאשר מתייחסים להצעת חוק כלשהי, נהוג להשתמש בביטוי "מדרון חלקלק". ביטוי גרפי מאוד, שטוען שבעוד שמטרת החוק היא אולי ראויה, השביל שמוביל אל מטרת החוק נמצא על מדרון חלקלק, ומאוד קשה ללכת בו בלי להתדרדר למחוזות ראויים פחות. לפחות כשאני הלכתי לעשות נפשות לרעיונות טובים בכנסת, הוזהרתי להשתמש בביטוי הזה במשורה. חברי הכנסת לא אוהבים שאומרים להם שאי אפשר לסמוך עליהם.

כן, גם הפוסט הזה הוא על הצעת החוק להקמת מאגר ביומטרי.

לפעמים הגיע הזמן להפסיק להשתמש בביטוי מסיבה אחרת לחלוטין. חלק מהטיעונים המרכזיים בעד החוק מדברים על "ממילא יש כבר מאגרים לא פחות גרועים", או "ממילא כבר יודעים עלינו הכל". בימים האחרונים עלתה בי ההבנה איך נכון להתייחס לביטויים האלו. הביטויים האלו הן האינדיקציה לזה שאנחנו לא שביל מתפתל בראש מדרון חלקלק. אנחנו כבר מחליקים ללא שליטה במורדו. טיעוני "ממילא" מראים משתמשים בדברים שליליים שקרו בעבר כדי להכשיר דברים שליליים נוספים בעתיד. גם אם נקבל במלואן את הנחת המתנגדים לטיעונים, ונקבל שמאגר ביומטרי אינו יותר גרוע ממאגר נתוני אשראי או כל מאגר אחר שקיים עלינו באופן שוטף (הנחה שאני לא ממהר לקבל), עדיין אנחנו מבינים שמדובר במשהו שלילי. גם אם הוא לא גרוע יותר, הדרך לקראת להחזיר את הגלגל אחורה עוברת דרך לעצור את ההתדרדרות.

החברה המודרנית נמצאת בתהליך מתמיד של אבדן פרטיות. את הנזקים של התהליך רואים רק לאחר זמן רב (כתבתי על זה בעבר – פיסקה שלישית מהסוף). זה שלא הצלחנו לעלות בזמן על התהליכים הקודמים ולעצור אותם, או אפילו להצליח להשמיע קול מחאה מספק, לא שולל את זכותינו למחות עכשיו (למרות טענותיו של שטרית). זה שדורכים ברגל גסה על הפרטיות שלנו לא אומר שאנחנו צריכים להסכים שעוד גורמים ידרכו, וברגל גסה יותר.

אנחנו מתדרדרים במדרון. בואו, לכל הפחות, נעצור לפני שאנחנו מתחילים לנסות לטפס חזרה.

שחר

מאת

שחר שמש

מייסד ומנכ"ל "לינגנו ייעוץ קוד פתוח בע"מ" חבר ועד בעמותת "המקור" וסתם פעיל קוד פתוח ולינוקס

One thought on “כך נראה מדרון חלקלק”

  1. אני לגמרי לא מסכים עם הטענות ש-"ממילא כבר יודעים עלינו הכל". על הסטיות והטעמים המוזרים שלי רק גוגל יודעת, ובינתיים יש לה רקורד מוצלח במניעת דליפות.

    פייסבוק מכירה רשימה של אנשים שהיו איתי בצבא או בעבודה (ואת אשתי) – לא מידע שקשה להשיג

    המאגרים של משרד הפנים מכילים מידע שממילא קל להשיג אותו – שם, כתובת, נשוי+2, תצרף את 144 ויש לך גם מספר טלפון. הבעיה בדליפת המאגרים היא לא מציאת רשומות של אדם בודד, אלא במאסת המידע, שיקר מדי להשיג אותו על אנשים אחד אחד.

    מאגר ביומטרי הוא בעיה חדשה לגמרי, שכן מדובר במידע שדרוש מאמץ מיוחד כדי להשיג אותו אפילו עם אדם אחד, והאשליה שניתן להשתמש בו כדי להלחם בפשע, תגרום בעיות לחפים מפשע רבים – הרבה מאוד שבבים בשביל די מעט עצים.

סגור לתגובות.