למה אני לא סומך על גוגל

השבוע נפל דבר. ליתר דיוק – נפל שירות. gmail. אנשים ניסו להתחבר לשרת, והוא פשוט לא ענה.

בין השאר, גם גל מור כתב על זה. הוא כתב ששירות הוא שירות, ושירות עלול ליפול. הוא כתב שאימייל הוא שירות חיוני כבר הרבה זמן, ולא גוגל עשו אותו לחיוני. הוא כתב שעדיין הזמינות של gmail היא מאוד גבוהה, ומי שרוצה לחשב עלויות של הנזק מהנפילה, שיחשב גם את העלויות של החזקת השרתים בעצמך. עם כל זאת אני מאוד מסכים.

הוא כתב שלכן לא צריך להתחיל לדבר על לחזור לאימייל שולחני עם שרתים שלכם. פה אני דווקא מאוד לא מסכים.

אני חייב להודות שהשירותים של גוגל מפחידים אותי. שירות ועוד שירות, החברה מנכסת לעצמה את ה-mind share של עוד ועוד פעילויות מקוונות של אחוזים מפחידים מקהילת האינטרנט. אם אני קורא אימייל ב-gmail, מזמין אנשים לאירועים שלי באמצעות google calendar, עובד על מסמכים באמצעות google docs, מסמן איפה אני נמצא בכל רגע נתון באמצעות google earth (או אולי יש לזה כבר שם חדש, מצטער, אני לא עוקב), ומבצע חיפושים באמצעות האתר שלהם, הרי שאני מפקיד את כל חיי בידי חברה אחת. גם אם אנחנו מאוד אוהבים את החברה הזו, זה עדיין יותר מידי כוח, יותר מידי מרוכז. לא זו בלבד שכל המידע נמצא שם, הוא גם מקושר, כולו, לזהות הוירטואלית שלי. אפילו מחקתי את ה-cookie שלי, מספיקה פעם אחת שבה נכנסתי לחשבון מזוהה כלשהו שלי (נגיד, gmail) כדי לבצע את הקישור מחדש.

רבים האשימו אותי בשנאת מיקרוסופט. לאנשים מסויימים, עצם העובדה שאני תומך נלהב בלינוקס ובתוכנה חופשית אומר, אוטומטית, שאני כנראה שונא את מיקרוסופט. בעוד שאני מכחיש את האשמה בכל תוקף, אני כן אודה שיש לי בעיה מאוד משמעותית עם העובדה שעבודה מול תוכנות מיקרוסופט מחייבת אותי להכנס לתוך תבנית, דבר שאני מאוד לא אוהב. אולם עד כמה שהתבנית הזו היא בעייתית במקרה של מיקרוסופט, היא בעייתית שבעתיים במקרה של גוגל. שימוש בגוגל אין פירושו שימוש "בַּטכנולוגיה האחת הנכונה". שימוש בגוגל פירושו הפקדת הנתונים שלי ממש בידי חברה אחרת.

אפילו נקבל את ההנחה שגוגל מתחייבת שלא לעשות כל רע, הרי שעדיין נתונינו מרוכזים כמטרה אחת מושכת לצווי בית משפט וחיפושים משטרתיים.

גל מור מתייחס לבקשה מגוגל לשחרר את קוד המקור של gmail כתוכנה חופשית, וטוען שהקוד עצמו הוא חלק מאוד קטן מכלל השירות שהוא gmail. אני מאוד מסכים איתו, אולם הקוד הזה מהווה 100% מהחלק ששימושי לי. בכל השאר אני לא מוכן לגעת.

ועל כן, למען הסר ספק, אבקשכם לא להניח שאני עוקב אחריכם דרך שירות גוגלי. לא לפרסם לי מסמכים לעריכה ב-google docs, לא לשלוח לי פגישות ואירועים ב-google calendar, ולא לחייב אותי להשתמש במערכת הזו מעבר לכמה שאני כבר מחוייב.

תודה
שחר

מאת

שחר שמש

מייסד ומנכ"ל "לינגנו ייעוץ קוד פתוח בע"מ" חבר ועד בעמותת "המקור" וסתם פעיל קוד פתוח ולינוקס

4 thoughts on “למה אני לא סומך על גוגל”

  1. כל חברה בגודל מסויים ועם רעב מסויים .. עשויה להיות דבר מפחיד .
    מסכים איתך מאד לגביי גוגל ..
    אבל היה יפה לקרוא את כל זה ..

    – דורון

  2. יפה דרשת. ניסוח מדויק למה שאני חושב כבר זמן רב.
    אנשים משום מה מתייחסים בביטול לעובדה שהאח הגדול יודע ועוקב אחרי כל דבר – הם אפילו מתנדבים לספק את המידע.

  3. גל מור צודק, שעצם הנפילה של השרות היא לא סיבה להפסיק להשתמש בו. כמו שאיננו קונים גנרטור רק כי יש הפסקות חשמל (יותר מהפסקות גוגל)

    אני משתמש בגמייל רק לענייני שטויות והרשמה לאתרים. מסכים איתך לגמרי שזה לא המקום לאכסן את המסמכים הסודיים של החברה, אבל כמה מהמסמכים שלך (לא של החברה) הם סודיים? לא כולם נכנסים על disk-on-key?

  4. > אבל כמה מהמסמכים שלך (לא של החברה) הם סודיים?

    זה כיוון מסוכן. לא כל מה שאישי הוא סודי, אבל יש דברים אישיים, לכאורה נאיביים שלא רצוי שידלפו החוצה.

סגור לתגובות.