קשה להסביר איזו הרגשה מוזרה זו.
ביום שבת בערב חזרנו (מ’ ועבדכם) מאיקאה. החננו את האוטו בחניה שלנו מתחת לבית, נעלנו (בגלל כל השקיות שהחזקנו זו היתה פעולה שהיינו צריכים להתאמץ כדי לעשות, וזו גם הסיבה שאנחנו זוכרים את זה כל כך בוודאות), ועלינו הביתה.
ביום ראשון בבוקר מ’ ירדה עם הכלבה, וכשהיא חזרה היא שאלה אותי אם אכן הספקתי לקחת את האוטו למוסך כמו שאמרתי שאני אולי אעשה (טיפול תקופתי).כשאמרתי שלא עשיתי שום דבר כזה, היא שאלה אותי אם אני צוחק עליה. כשחזרתי ואמרתי שלא, היא ציינה באוזני שהאוטו לא חונה בחניה.
להמשיך לקרוא גנבו לי את האוטו