אל תבואו אלי בטענות. הכותרת הזו לקוחה, מילה במילה, מכתבה שהתפרסמה בידיעות אחרונות של ה-15 לחודש.
ידיעות אחרונות בא בטענות אל נבחרי העם על כך שהוציאו את תקציב ה”קשר עם הבוחר” על דברים לא רלוונטיים.
אני יודע שלרדת על חברי כנסת זה מאוד באופנה, אבל לדעתי יש פה כמה דברים שכבר חורגים מגבול הטעם הטוב. בואו נראה דוגמאות (מהכתבה):
– ח”כ אסתרינה טרטמן הוציאה 8,500 שקלים על לימודי שפות
אוקיי. מאוד קשה לדעת מה דעתי על הסעיף הזה בלי לדעת אלו שפות היא למדה. יש הבדל מאוד מהותי בין להוציא את הסכום על לימוד של צרפתית כדי להעשיר את עולמה, לבין לימוד של אמהרית או ערבית כדי, הא הא, לתקשר עם הבוחר.
– ח”כ דני יתום הוציא ב-2006 5,100 שקלים על חניה
5100 שקלים זה קצת הרבה, אבל בואו נעשה את החשבון. לחברי הכנסת מוקצים יומיים בשבוע (ראשון וחמישי) שבהם אין פעילות בכנסת, במיוחד כדי שהם יוכלו להיות, איך ננסח זאת, בקשר עם הבוחר. בשנת 2006 היו 52 שבועות, או 104 ימים שהוקצו לצורך זה. כמובן שלא סביר שדני יתום, חרוץ ככל שיהיה, ניצל את מלוא 104 הימים. אם ניתן לו להנות מהספק, הרי שהוא הוציא, בממוצע, 50 שקלים על חניה בכל יום שכזה שבו הוא הסתובב ברחבי הארץ. 50 שקלים זה די הרבה. לא מופרז בצורה לא הגיונית, אבל עדיין הרבה. חוקר עיתונות טוב היה צריך לבדוק אם לא נכנסו לשם, במקרה, כמה חניות פרטיות לחלוטין. ללא חקירה שכזו אני לא רואה איך אפשר להביא את זה בתור ניצול לרעה של התקציב.
– ח”כ אברהם הירשזון הוציא 1,800 שקלים על הודעות SMS
שוב, בהנחת חמישה ימי עבודה בשבוע ועלות של שקל לכל הודעה, מדובר בכ-7 הודעות ביום עבודה. שוב, האם אברהם הירשזון מתקשר ב-SMS עם ציבור בוחריו? אני לא יודע. החשד שלי הוא שגם העיתונאי לא באמת יודע.
נציין שבעוד ששאר חברי הכנסת שמצויינים פה הוציאו, סך הכל, כמה וכמה עשרות אלפי שקלים, כלל תקציבו השנתי של הירשזון עמד על… 5554 שקלים ו-18 אגורות.
אבל הגדיל לעשות מכולם:
– ח”כ אחמד טיבי הוציא בשנת 2006 291 (מאתיים תשעים ואחת) שקלים על הקלטת נאום שלו במליאה
הביזבוז של כספי הציבור פשוט חוגג. ברור שלעומת ההוצאה של 14,000 שקלים על אתר אינטרנט, 10,751 שקלים על מחשב, והוצאה כוללת של כמעט 70 אלף שקלים (כאשר השיא הוא 73,600 ע”י אופיר פינס), ברור שהדבר שהכי בולט לרעה הוא הוצאה של 291 שקלים.
אודה על האמת. אין לי מושג למה נועד תקציב הקשר עם הבוחר. בהחלט אני רואה מקום לטענה שאין מקום להוציא את התקציב על זה על דברים שמטרתם האמיתית היא לא לתת לבוחר הזדמנות לפנות אל נבחריו, אלא לאפשר לנבחר לבצע תעמולה. עדיין, אני חושב שקצת פרופורציה, ובעיקר תחקיר, היו מעלים את איכות הכתבה פלאים.
לצורך הדוגמא לאיך דברים כן אמורים להתנהל, תמר, מהגלוב של יובל דרור, הצליחה לא רק להביא את המידע, אלא גם לקשר את הנקודות לכדי תמונה. להוציא 2,665 שקלים על אתר זה, אמור להיות, לגיטימי (למה, בעצם, אם התקציב לא נועד לתעמולה?). זה שרוחמה אברהם הוציאה 2,655 שקלים על אתר שלא נמצא ברשת האינטרנט הידועה לנו, מצד שני, מעלה תהיות.
אני מציע לשלוח מייל לח”כ סלאח טריף, גילה גמליאל, גדעון עזרא, רונן צור או אריאל שרון ולשאול אותם איך מסתדר חבר כנסת בלי להוציא ולו שקל אחד. טוב, לפחות לגבי אחד מהם יש לי תשובה.
באותה הקטגוריה ראוי, אולי, לציין את שאול מופז שהוציא 27 שקלים ו-72 אגורות על ציוד משרדי, וזו היתה כל הוצאתו על “קשר עם הבוחר”.
שחר
🙂
אני חושבת שהקומקום משמש לפתיחת מעטפות באדים.
וח”כ טיבי, בטח רצה לשלוח לבוחרים שלו קלטות של הנאומים שלו.