דיון חוק זכויות יוצרים, בלי DRM אבל עם עמיר בניון

הייתי היום בדיון של ועדת הכלכלה של הכנסת לגבי חוק זכויות היוצרים החדש. הסיבה המרכזית שהייתי שם היתה שהיה סיכוי שינסו לדון ב-DRM. הסיכוי לא היה גבוה, אבל העדפתי להגיע על פני להתחרט אחר כך.

כצפוי, לא דנו ב-DRM. כן דנו בסעיף 19 לחוק, הוא, כנראה, הסעיף החשוב ביותר – סעיף השימוש ההוגן.

נתחיל מזה שאיחרתי בחצי שעה, אז אני לא יודע מה היה שם בתחילה. כנראה שלא שום דבר שלא קרה עוד פעם גם אחר כך.

סעיף 19 להצעת החוק כפי שהונחה היום אמר כך (ההדגשות, כמו גם הקווים התחתיים, שלי):

19. (א)
שימוש הוגן ביצירה, מותר, בין השאר, למטרות אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת,‬ ‫סקירה, תמצית עיתונאית, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.
(ב)
לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לענין סעיף זה, יישקלו, בין השאר, כל אלה:

  1. ‫מטרת השימוש ואופיו;
  2. ‫אופי היצירה שבה נעשה השימוש;‬
  3. ‫היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה;‬
  4. ‫השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.‬

הדיון סביב הסעיף היה, כמעט לגמרי כצפוי, בין מי שטען שחייבים לשמור את הסעיף פתוח (“בין השאר”), לבין מי שטען אסור, בשום פנים ואופן, לאפשר סעיף פתוח. בשלב כלשהו ח”כ רונית תירוש התנסחה מאוד בחריפות נגד “בין השאר”. ח”כ לימור לבנת דיברה מייד אחריה, והביעה דעה יותר מסוייגת (פוליטיקאית הרבה יותר משופשפת), אבל גם ניתן היה להבין מדבריה שהיא חושבת שהניסוח צריך להיות שונה.

לקח לי טיפה זמן להבין למה הניסוח צריך להיות שונה. המילים “בין השאר” מרמזות שהרשימה יכולה להתארך ללא הגבלה ועד אין סוף. הניסוח שהוצע היה להגיד “לדוגמא”, או “כגון”. רוצה לומר – עדיין סעיף פתוח, אבל צריך לשמור על רוח השימוש ההוגן שמנוסח בהצעה עצמה.

ראש לדוברים בעד הצרכנים (נקרא לה, באופן מאוד מאוד אובייקטיבי, “הקול השפוי”) היתה פרופ’ ניבה אלקין־קורן. הובילו בעד הפיכת הסעיף לסגור הפדרציה לתקליטים ואקו”ם (האחרונים לא יוצגו ע”י עו”ד רביה, למי שתוהה). בכל מקרה, אין להבין מדברי כאילו שהיו צעקות. ביחס לדיון על סעיף 24 היה היום דיון שפוי ותרבותי להפליא. הקונצנסוס בעד השארת הסעיף פתוח התגבש מספיק מוקדם שלא נלחמתי על זכותי לדבר, על אף שנרשמתי ולא קיבלתי הזדמנות.

את הצבע לדיון נתנו שני אמנים. האמן הראשון היה, אם אני לא טועה (אני גרוע בלזהות סליברטאים) אביהו מדינה, שייצג את אחד מאיגודי האמנים. בדיבור שוטף ושמאוד העיר את הקהל אחרי הרצף של עורכי הדין הוא טען שהאוניברסיטאות מלמדות את המשוררים האיכותיים, עמיחי וכו’, ולא את הפופולרים, המזרחיים וכו’. לטענתו, זה מביא למצב אבסורדי שבו האמנים האיכותיים באמת לא זוכים לקבל כסף. הפתרון שלו, כדי שמוסדות החינוך לא יקרסו תחת הנטל התקציבי, הוא שהמדינה תממן את המשוררים הנ”ל.

אמרתי רהוט ומעניין. לא אמרתי הגיוני.

אני חייב לציין שברגע שהוא אמר שהמדינה תממן, היה לי ברור שאין טעם להתנגד…..

האמן השני שקצת זעזע היה עמיר בניון. הוא הגיע בהזמנה מפורשת של לימור לבנת, ומתח ביקורת מאוד קשה על הפדרציה ועל אקו”ם, על זה שהם לוקחים את הכסף מהציבור, אבל הכסף הזה לא מגיע אל האמנים. היה לו מאוד חשוב להבהיר ש”הם” לא מייצגים אותו. הוא היה מאוד בעד זכויות שימוש הוגן, אבל את זה אני יודע יותר מתוך זה שישבתי כמעט לידו מאשר דבריו. כך או כך, זה מעודד לראות אמן ששובר את הקו הרגיל של “בשביל האמנים”. למרות שכל מי שעוקב אחרי סלאשדוט כבר מכיר את הסיפורים על איך שה-RIAA מבקש להעלות מחירים לצרכנים מחד ולהוריד תמלוגים לאמנים מנגד, בזמן שהוא עצמו מרוויח מליונים. עמדה כמו זו של עמיר מפתיעה יותר בכך שהיא נאמרת מאשר בכך שיש אמנים שמרגישים אותה.

זוכרים את רונית תירוש מתחילת הישיבה? הועדה, בסופו של דבר, הצביעה על סעיף 19 עם מספר תיקונים, לטעמי קטנים:

  1. “בין השאר” יוחלף בניסוח שיהיה ברוח “לדוגמא” או “כגון”
  2. המילים “תמצית עיתונאית” יוחלפו ב”סיקור עיתונאי”

אני לא זוכר להגיד, כרגע, האם נכנס או לא ציון מפורש של סרטי תעודה כשימוש הוגן. אם אני זוכר נכון, אזי כן, אבל אני לא מוכן להתחייב.

תחת קטגורית “הפתעת היום”: באולם נכחו שני עו”ד שייצגו את המתנגדים בדיון על סעיף 24. עו”ד ערן סורוקר, שייצג את SAP, ועו”ד אייל שגיא, שייצג את מיקרוסופט בדיון הקודם ואת שידורי “קשת” בדיון הזה. שני עורכי הדין הפתיעו אותי בכך שהביעו תמיכה בלתי מסוייגת בסעיף 19 כפי שהונח על שולחן הוועדה, כולל המילים “בין השאר”. אייל שגיא הסביר שקשת הם צרכן כמו גם יצרן תוכן, והם מוכנים שישתמשו ביצירות שלהם תחת שימוש הוגן בדיוק כמו שהם מצפים להיות מסוגלים להשתמש ביצירות של אחרים תחת שימוש הוגן, תוך שלכולם ברור ששידור אינו שימוש הוגן.

ולסיום, אחרי הדיון תפסתי את ניבה אלקין־קורן ונתתי לה כרטיס ביקור, תוך שאני מסביר מי אני. היא אחלה לי שלא נצטרך להפגש בדיוני הוועדה על DRM 🙂

בסך הכל, הלך בסדר גמור. לא נראה שיש סעיפים בעייתיים נוספים על הפרק, ואני מרשה לעצמי לקוות שאנשים טובים יידעו אותי אם זה ישתנה. אני חושב שאפשר, בנתיים, לסגור את מעורבות “המקור” בחוק הספציפי הזה.

שחר

עדכון:
יש וידאו של עמיר ב-YNET

מאת

שחר שמש

מייסד–שותף וחבר ועד בתנועה לזכויות דיגיטליות מייסד שותף בעמותת „המקור”. פעיל קוד פתוח. מפתח שפת התכנות Practical

2 תגובות בנושא “דיון חוק זכויות יוצרים, בלי DRM אבל עם עמיר בניון”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Bear