ועדת הכנסת היוםהשבוע (עודכן)

כן, זה מה שקורה כשאתה חוזר אחרי יום מתיש של לשמוע עורכי דין צועקים, ואחר כך לעבוד, ובסוף מנסה לכתוב סיכום.

הייתי היוםביום שלישי בוועדת הכלכלה בדיונה על חוק זכויות היוצרים המתוקן, סעיפים 24 (שימוש הוגן בתוכנה) ו-26 (שליחה באמצעות רשת האינטרנט).

סיכום קצר – אני מותש לגמרי.

סיכום נוסף – לא משתלם להיות מנומס.

תודה לחיים רביה שהשלים לי את מה שלא הספקתי לסכם מתוך מה שהוא אמר.

דבר ראשון, קישור לטיוטא שנידונה.

החדר של הועדה היה מ-פ-ו-צ-ץ באנשים. חיים רביה הגדיר את זה, בגיחוך מסויים, כמפגש חברתי. על אף הנסיון של חברי הועדה להגביל את הנוכחים לשניים מכל ארגון, החדר היה מלא מפה לפה, כאשר רוב האנשים בו לא ביקשו את רשות הדיבור.

כצפוי, הועדה כלל לא הגיעה לדון בסעיף 26, ודנה אך ורק בסעיף 24.

היתה חלוקה מאוד ברורה למתנגדים (נציגי החברות הקנייניות – מיקרוסופט, SAP, Nice, Retalix) ולתומכים (איגוד האינטרנט, מיוצג ע”י חיים רביה, ואני כנציג עמותת “המקור”). הסיבה שאני מגדיר את ה”בעד” וה”נגד” דווקא כך היא פשוטה – עמדת משרד המשפטים, שהביא את החוק לועדה, היתה, כמעט ללא יוצא מן הכלל, כפי שאנחנו ניסינו להציג אותה.

סעיף 24 א’ דן בהיתר לעשות העתק של תוכנה לצרכי גיבוי. היה סבב התנגדויות מצד כל היצרנים. ההתנגדויות התחלקו לשני סוגים.

ההתנגדות הראשונה היתה סביב חוסר היכולת לאכוף את זה שהעותק משמש אכן רק לגיבוי. המתנגדים על בסיס זה רצו להוסיף הגבלות שדורשות להגביל את כמות העותקים לגיבוי לאחד, לסמן אותו כעותק לגיבוי ולא להשתמש בו עד שהמקור ייפגם.

ההתנגדות השניה היתה שתוכן סעיף 24 כולו הוא, בעצם, שימוש הוגן, ועל כן אין כל סיבה להכניס אותו כלל. סעיף 19 אמור לכסות את כל מה שצריך. נשמעו מילים כמו “ללא אח ורע בעולם”.

הגדיל לעשות נציג חברת ריטליקס, שהתנגד לתיקון המוצע בטענה ש…. “אנחנו ממילא נותנים את הזכות הזו בחוזה שאנחנו חותמים עם הלקוחות שלנו”. לא מסביר למה הוא מתנגד, אבל whatever.

אחרי שכל המתנגדים סיימו לדבר, הגיע תורו של חיים. הוא ציין את הסיבות הבאות בגינן אסור לוותר על סעיף 24:

1. חוק הזכויות החדש, בעצם, מנקה את הלוח מבחינת הפסיקה. פסיקה חדשה סביר שתתחשב בצורה שבה נהגה החוק. אי הכנסת פירוש מפורש של דברים שברי שהם מותרים עם תוכנה יכניס כמות גדולה של אי ודאות לשוק, ולפסיקת בתי המשפט.
2. מבין ארצות הברית, אירופה, אנגליה, אוסטרליה, ניו-זילנד והודו, לא קיימת גם מדינה אחת שבה אין סעיף בסגנון 24 א’, בד”כ ביחד עם התניה שאומרת שלא ניתן לבטלו בחוזה.
3. לא כל תוכנה מגיעה עם חוזה. למשל – התוכנה בשלט הרחוק או התוכנה במחשב הזרקת הדלק של המכונית.
4. יחסי הכוחות בעת ניסוח החוזה הם לא סימטרים. מי שלא מוכן להתקין תוכנה של מיקרוסופט, יקשה עליו להשתתף במשחק העסקים המודרני.
5. אי אפשר להסתפק בגיבוי אחד בלבד. הוראה כזו תהפוך מניה וביה את כל הנוכחים בחדר הוועדה לעבריינים מפני שבגיבוי לעסקים יוצרים מספר עותקים.
6. לא תמיד ניתן לסמן גיבויים ככאלו, ולו בגלל שלא תמיד גיבוי הינו, בכלל, פיסי. הוא נתן את הדוגמא של שירות הגיבויים של לינגנו (שבו הוא משתמש) כדוגמא לגיבוי שהוא בכלל לא פיסי, וממילא לא ניתן לסמנו ככזה

סעיף 5 עודכן מהרשימות של חיים. סיכמתי אותו לא נכון.

נציג משרד המשפטים נשאל וחיזק את עמדת איגוד האינטרנט לגבי החקיקה בעולם.

בשלב זה רוב עורכי הדין שמייצגים את בעלי התוכן הגדולים התחילו לצעוק. ח”כ כחלון, שניהל את הישיבה, עשה נסיון כלשהו להסדיר דברים, ובשלב כלשהו החליט שמי שכבר דיבר, לא ידבר שנית. זה השאיר, פחות או יותר, אותי.

הצגתי את עמותת “המקור”, והסברתי בשתי מילים מהי תוכנה חופשית. הדגשתי שתוכנה חופשית היא תוכנה שמוגנת בזכויות יוצרים, ואינה בנחלת הכלל. למה שחיים כבר אמר הוספתי בעיקר דבר אחד – לא ניתן לאכוף שימוש במקור בלבד עד שצריך את הגיבוי בגלל שמנהג נפוץ הוא לאפשר על כונן רשת התקנות של תוכנות שניקנו.

בתחום הלקחים – אחרי שהצגתי תוכנה חופשית, נוצר בילבול מסויים. כאשר אמרתי שחברות נוהגות לשים התקנות לתוכנות שהן קנו על שרת, נשאלתי במבע מבולבל אם מדובר על תוכנות חופשיות. הייתי צריך להסביר שעם תוכנות חופשיות אין בעיה, מכיוון שהדבר הותר במפורש ע”י בעל הזכויות. מחד, זה מראה שהצלחתי להסביר מה זו תוכנה חופשית. מאידך זה מראה שהמעבר שעשיתי בין מי אני לבין על מה אני מדבר היה חד מידי.

בשלב זה עברו לדבר על סעיף 24 ב’ לחוק. נציג משרד המשפטים (עו”ד עמית אשכנזי) הסביר שלסעיפים המתירים הנדסה חוזרת (reverse engineering) הם רוצים להוסיף סעיפים שמסייגים את זה. אני לא זוכר אם הוא אמר את זה, או שאני הסקתי את זה, אבל הנקודה שסעיפי הסייגים הם סעיפי הבהרה, ולא סעיפים שבאים להחליש את 24 ב. במילים אחרות, הסעיפים באים להסביר שאין כוונת סעיף 24 ב’ לכרסם בהגנות בסיסיות שנמצאות במקומות אחרים.

אין לי את נוסח השינוי המוצע מול העיניים, אבל רוח הדברים היא כזו. ההינדוס לאחור מותר במקרה ש:

1. המידע שאותו מנסים לגלות לא היה זמין באמצעים אחרים
2. הוא לא הועבר לאחר לכל צורך למעט הצרכים שהם מותרים בסעיף 24 ב’.
3. אסור ליצור תוכנה אחרת באמצעות המידע שהיא, כשלעצמה, העתקה

במילים אחרות, אם אני מבין את העניין נכון, הינדוס לאחור במטרה ליצור תאימות תוכנה הוא מותר, ובלבד שלא לוקחים את הקוד הבינארי, הופכים אותו לקוד מקור, ואז מחזירים אותו למצב של קוד בינארי (דבר שיוצר יצירה נגזרת). ביחוד לאור האלטרנטיבות, לא ראיתי טעם להתנגד להצעה הזו.

מי שכן ראה טעם להתנגד להצעה היו כל נציגי החברות הקנייניות בחדר. בצורה קולנית ונפגעת, אחד אחרי השני, הם טענו שהדבר יפגע בכלכלה הישראלית בגלל שחברות יפחדו לעשות פה עסקים, שאין תקדים לחוק כזה בכל העולם ושתהיה בריחת מוחות עקב העברה של עסקים כלכליים לחו”ל עקב הסיבה הראשונה.

חשוב לציין שבעוד שכמות הטיעונים היתה קטנה, כמות הטוענים היתה עצומה. הם אכלו את כל הזמן שנשאר. ח”כ כחלון, כנראה מתוך מטרה לחלק את הדיון לא נתן את זכות הדיבור לתומכים (לנו) עד שלא כבר נגמר הזמן. בנתיים חברי הכנסת האחרים שנכחו (לימור לבנת, רונית טירוש, אבישי ברוורמן, ועוד ח”כ שלא זיהיתי) התחילו להשתכנע, אם לא מהטיעונים, אזי מהלהט. עוד ישב שם מאחורה ח”כ אופיר פז-פינס, אבל הוא לא השתתף בדיון.

אחד הטיעונים המוזרים יותר, לטעמי, דיבר על זה שבגלל הרושם שיש פה מדינה מתירה, לא יעשו איתנו עסקים.

בשלב כלשהו נתנו, סוף סוף, לחיים רביה לדבר. הן הוא והן נציג משרד המשפטים חזרו על הטענה המפורשת (טענה שלה לפחות עו”ד אייל שגיא, נציג מיקרוסופט בדיון, לא הסכים) שהחוק בארצות הברית מסכים עם סעיף 24 ב המתוקן. כולם הסכימו שהחוק באירופה מסכים עם סעיף 24ב.

למען האמת, בשלב הזה כבר הייתי מיואש מידי מכדי לסכם מה קורה (אני מקווה שהפרוטוקול מהישיבה יתפרסם בקרוב). בגדול, הוא דיבר על זה שהנדסה לאחור היא השלט האוניברסלי של Hot, היא היכולת לתקן את האוטו במוסכים שאינם המוסכים שחברת המכוניות אישרה. היו עוד דברים, אבל אני כבר פשוט לא זוכר.

עדכון – חיים שלח לי ראשי פרקים של מה שהוא העלה:

1. הנדסה חוזרת מעודדת, לא מדכאת, פעילות כלכלית. אני לא זוכר אם הוא ציין את אוסטרליה או את ניו-זילנד שחוקקו את אותם סעיפי ההנדסה החוזרת כדי לעודד פעילות כלכלית.
2. הבהרה שהסעיף לא בא לאפשר העתקה של היצירה. יצירה נגזרת ממשיכה להיות תחת החסות הרגילה, ללא קשר להנדסה חוזרת.
3. בלעדי הזכות להנדסה חוזרת נוצרים מונופולים. שוב, ניתנו הדוגמאות של השלט האוניברסלי ושל מחשב המכונית
4. בתור דוגמא, ניתנה הדוגמא לקונסולת המשחקים של סגה. ברגע שנשבר ה-API של הקונסולה נוצרו משחקים שאולי לא היו נוצרים אחרת, ובכך עודדה פעילות כלכלית.

לי כבר לא נתנו לדבר. חבל, כי דווקא בסעיף הזה היה לי הרבה מה להוסיף, בעיקר בתחום הדוגמאות לדברים שנעשו באמצעות reverse engineering, ושלא ניתן לחשוב מה היינו עושים בלעדיהם.

סיכום הדיון:
נציגי הצדדים אמורים לנסות להגיע לפשרה בניהם. בדיון הבא יינתנו לא יותר מאשר רבע שעה לדיון, ואז הצבעה.

היה נסיון מהיר לדון על סעיף 24ג. אייל שגיא ניסה להכניס את ההקשרים ל-24ב. אני ניסיתי להכנס בפתח שהוא פתח, אבל קטעו אותי.

לקראת סגירה ח”כ כחלון הפתיר שבכל מקרה החוק בארץ לא עומד להיות יותר ליברלי מאשר החוק בחו”ל.

לסיכום:
הדיון בסעיף 24ב לא התנהל בצורה הוגנת, אבל לא נראה לי שזה היה זדון מצד יו”ר הועדה, אלא פשוט מסת המתנגדים (ראו “סיכום נוסף” בראש הפוסט).

מכיוון שרוב ההתנגדויות לא נשמעו כאילו הם קראו את הצעות התיקון של משרד המשפטים, יש מקום לתקווה שדווקא כן אפשר יהיה להגיע לסיכום של המחלוקות.

דברים שצריך עוד להעלות:

1. כל הנזקים הכלכליים שדוברו יקרו אם החוק בארץ יהיה יותר מחמיר מהליברלי ביותר מבין החוקים במדינות שמפתחות תוכנה (אירופה, ארצות הברית, הודו, אוסטרליה).
2. לתת דוגמאות למוצרים שפותחו באמצעות הינדוס לאחור:
   • תואמי ה-PC
   • הפקסימיליה
   • google desktop ודומיו

   אני מחפש עוד דוגמאות. כמה שיותר, יותר טוב. אני כבר אסנן.

3. להבהיר שהגנות חזקות טובות לחברות ששולטות בשוק, בעוד שהגנות חלשות טובות לחברות מתפתחות. בעוד שזה, כנראה, נכון שהחברות הגדולות מייצרות 80% מההכנסות היום, הרי שחלק מהחברות הקטנות של היום הן החברות הגדולות של מחר. להגביל את הקטנות של היום פירושו לאיים על ההכנסות של מחר.
4. להסביר את האספקטים המונופוליסטיים של החוק

יש צדדים נוספים שחשוב לדון בהם. למשל – האם הינדוס לאחור לצורך זה שתדע שהתוכנה האחרונה שהתקנת מבית Sony BMG לא מרגלת אחריך הוא לא חשוב באותה מידה?

הצעות נוספות יתקבלו בברכה. הקרב לא הלך כל כך טוב, אבל עוד לא הפסדנו את המלחמה.

לסיום, רציתי לציין את ע”וד חיים רביה שעשה מאמץ הירואי להציל את הקרב.

שחר

עדכון:
הפרוטוקול של הישיבה התפרסם בנתיים.