יום ללא בנקים?

עידו קינן, בבלוגו, מדווח על מניפסט (לא יודע של מי) שקורא לציבור לעשות את מחר (12/12) יום ללא בנקים. חוץ מזה שב-12/12 בשעה 12 יש לי תור לרופא, ועל כן אני לא אהיה זמין לא לעשות פעולות בבנק, אני חושב שלא זו הדרך להלחם בבנקים. לא לעשות פעולות יום אחד זה פשוט לא משהו שהם ירגישו. יש לי רעיון למשהו שכן יגרום לבנקים להתכווץ בפחד, ואני כבר יכול לספר לכם שהעו”ד שלי עומד לא לאהוב אותו.

הרעיון הוא מאוד פשוט.

קובעים יום. כל אחד ואחד מאיתנו דואג להנזיל את כל הנכסים שאפשר להנזיל בלי להפסיד כסף (ז”א – לא לפתוח חסכונות בשביל זה). ביום הנקוב בבוקר, כל אחד ואחד מאיתנו ניגש לבנק ומושך ממנו את מלוא סכום הכסף שהוא רק יכול. להגיע לקצה גבול מסגרת האשראי. במזומן. כל אחד שומר את הכסף אצלו במשך יום אחד, ואז ניגש לבנק ומפקיד חזרה את כל הכסף.

הרעיון הוא פשוט. לבנקים לא אכפת שאנחנו לא עושים פעולות יום אחד. בסך הכל כל אחד דחה את הפעולות שהוא עשה ביום אחד. Big deal. מצד שני, על הבנק יש שתי מחוייבויות סותרות, שאותן אנחנו מעמידים בשיטת המחאה שלי במבחן.

המחויבות הראשונה של הבנק היא לאפשר לנו למשוך את הכסף שלנו, אם אנחנו רוצים. הבנק חייב להיות מסוגל להפוך את הביטים במחשב לשטרות כסף במידה ואנחנו מבקשים ממנו.

המחוייבות השניה של הבנק היא שכמות הכסף שנמצאת בביטים במחשב לא תעבור תהווה מעל סף מסויים מכמות הכסף, בשטרות, שיש לבנק. במילים אחרות, הבנק מוסמך ע”י מדינת ישראל להמציא כסף שלא קיים מחוץ למחשב שלו, אבל יש עליו מגבלות חוקיות לגבי כמה כסף כזה מותר לו להמציא. כל שקל שאנחנו מוציאים מהבנק בשטרות מקטין את המרווח הזה בעוד טיפה. אם מספיק אנשים ימשכו את הכסף שלהם בו זמנית, הבנק עלול להסתבך עם החוק ועם המגבלות של בנק ישראל, וזה כבר כן יכאב לו.

יש בתוכנית הזו הרבה בעיות. איך דואגים שאנשים יסתובבו עם כמויות עצומות של מזומן, ושאף אחד לא ישדד. אני אפילו לא בטוח שמותר להסית אנשים לעשות דבר כזה. כל מה שאני אומר, אבל, הוא שיש לנו, כצרכנים, דרך למחות בצורה שכן תכאיב לבנק, ולא לעשות פעולות זו לא הדרך.

שחר

מאת

שחר שמש

מייסד–שותף וחבר ועד בתנועה לזכויות דיגיטליות מייסד שותף בעמותת „המקור”. פעיל קוד פתוח. מפתח שפת התכנות Practical

7 תגובות בנושא “יום ללא בנקים?”

  1. שחר,

    לדעתי מה שאתה אומר לחלוטין לא מעשי. אין שום סיכוי שאנשים יעשו את זה כי זה כרוך ביותר מידי התערבות וביותר מידי סיכון.

    אנשים לא עושים גם דברים פשוטים בהרבה מזה, על אחת כמה וכמה לא יעשו דבר שהוא הן מורכב יחסית, הן דורש השקעה בזמן, והן כרוך בסיכון מסויים, מה גם שכדי להגיע למצב בו לפעולות האלה יש השפעה דרושים אנשים רבים.

    אני לחלוטין בעד הגישה החרדית לעניינים מעין אלה. אם אנו (הציבור החילוני) לא מסוגל לכך, ברור שגם לא נהיה מסוגלים לעשות את מה שאתה מציע.

  2. איך בדיוק מושכים אוברדראפט מהבנק?
    להזכירך, לרובנו יש יותר “אין” בבנק מאשר “יש” בבנק.

  3. מה שאתה מציע זה לצמצם את כמות המזומן (הרזרבה) שבידי הבנקים, וכך לגרום להם לרדת מיחס הרזרבה הנדרש.
    כאשר זה קורה לבנק, יש לו מספר אפשרויות:
    – ללוות כסף מבנקים אחרים
    – ללוות כסף מבנק ישראל.

    בד”כ האפשרות הראשונה יותר טובה. אם המרד שלך יצליח במידה שלא תאמן, אז האפשרות הראשונה לא תעבוד. אולם אם יהיה כזה מרד צרכנים כפי שאתה מציע, אז סטנלי פישר יתן הלוואות לבנקים בריבית נמוכה מאוד, ובצדק מבחינתו – חלק חשוב בעבודתו הוא שמירה על יציבות הבנקים.

    פעולה יותר טובה היא לפעול להגדלת התחרות בין הבנקים. כאן יש מספר פעולות שאנחנו יכולים לעשות, וכמה פעולות שהשלטונות (בין אם זה בנק ישראל ובין אם זה הפוליטיקאים) צריכים לעשות.

    השלטונות:
    – להגדיל את השקיפות ע”י חובה לפרסם לוח עמלות, ואיסור מוחלט לתת הנחות. כידוע, הנחות הן האמצעי המועדף לאפליית מחירים.
    – להגדיר בחוק סל שרותים חדשי (נניח חמישה ברורי יתרה, שבע משיכות, עשרה צ’קים מופקדים, עשרה צ’קים יוצאים ושלוש פעולות עם חסכונות או פקדונות) ולחייב כל בנק לאפשר דמי ניהול חשבון במחיר קבוע מראש ואחיד לכל מי שיצרוך שרותים במסגרת הסל. מאחר שהסל מוגדר מראש, התחרות על חזבונות כאלה (שמתאימים לרובנו) תהיה רק על מחיר ושרות.

    מה אנחנו יכולים לעשות?
    – להוזיל עלויות מעבר – לא לעשות הוראות קבע, להשקיע שלא דרך הבנק. חשבון העו”ש ישמש רק לקליטת המשכורת, תשלום חשבון האשראי ושכ”ד

  4. כלכלות של מדינות שלמות התמוטטו בצורה כזו. אני לא יודע אם זה חוקי, אבל לא הייתי ממליץ על דרך פעולה כזו אלא אם כן הייתי באמת מעוניין להחריב עולם ישן עדי יסוד.

  5. נראה לי שזה הרעיון…. להחריב עולם ישן עד יסוד, או יותר נכון לשנות את מציאות הבנקאית היומיומית במדינת ישראל.
    הרעיון נשמע מציון בואו נמשיך להריץ אותו – אני איתך ואיתי קהל רחב 🙂

  6. מושכים את כל הכסף שמסגרת האשראי מאפשרת למשוך.

    אתה אפילו לא חייב לשלם על זה ריבית. אם תמשוך את הכסף יום לפני בשעה שש ורבע, ותפקיד אותו חזרה ביום השביתה בשעה חמש וחצי, המשיכה וההפקדה מתבצעות באותו יום עסקים, והבנק לא יחייב אותך בריבית על הפעולה הזו.

    שחר

  7. דבר ראשון למה נראה לך שמישהו יעשה את זה? אנשים בקושי מזיזים את עצמם לחתום על עצומה פשוטה וזה יותר מסובך.
    דבר שני נניח שכל משתמשי הלינוקס יעשו את זה (תעצום עיניים ותדמיין) נראה לך שזה באמת ישפיע על הבנק?

    תהיו הגיוניים.

סגור לתגובות.