דבר ראשון, לכל מי שלא שמע, לפני זמן מה מכרה חברת IBM את ייצור המחשבים שלה (אני לא סגור אם את כולם, או רק את הניידים) לחברת לנובו.
לפני זמן מה עלה הצורך לקנות מחשבים ניידים חדשים ללינגנו. בהתחלה הייתי משוכנע שזה לא עומד להיות thinkpad (הסדרה של IBM לשעבר), אבל הסתכלות על השוק הראתה לי מצב קצת עגום:
HP – מדיניות התיקונים שלהם, בין אם בתוך ובין אם אחרי תקופת האחריות, היא “תסדרו לבד”. לא מתאים למחשב עסקי, לא מתאים לאף אחד.
Dell – עבדתי קצת עם המחשבים שלהם בזמן האחרון, ולא התלהבתי מתמיכת הלינוקס שלהם. כמו כן, המחשבים עצמם עשו עלי רושם הרבה פחות עמידים לאורך זמן.
מה שמשאיר Thinkpad או חסרי שם. לא כל כך ששתי ללכת על חסרי השם. אז קניתי Thinkpad.
נציין בהערת אגב שיש לי Thinkpad בן מעל שנתיים, והוא עובד מצויין. פעם אחת נשרף לו ספק (יותר נכון, קבל בתוך הספק. קניתי ספק חדש. בדיעבד הסתבר לי ש-IBM הוציאה recall על ספקים שנמכרו עם אותו דגם מחשב שיש לי, באותה התקופה, בגלל אותה התקלה. המספר הסידורי של הספקים ב-recall שונה, אבל אני מניח שאם היה לי זמן וכוח הייתי יכול לקבל חזרה את עלות הספק). כמו כן, לאחרונה הלך לו ה-DVD של המחשב לעולמו. חוץ משני הנ”ל, המחשב הינו סוס עבודה (גם אם קצת איטי יחסית לתקופתינו).
ומה אגיד – ה-Thinkpads החדשים הינם קצת אכזבה.
נתחיל בדברים הלא רלוונטים.
קניתי R50e. באופן משונה, על המחשב עדיין כתוב, בצורה הרגילה, “IBM Thinkpad”. המחשב מגיע עם דיסק של 60GB. מתוך כל המקום הפנוי, 4.5GB הלכו על מה שמכונה service partition – מחיצה שבה נמצאת תוכנה שיודעת לשחזר את מערכת ההפעלה. עוד 2GB הלכו על גרסאות ניתנות להתקנה של כל התוכנה שהגיעו מותקנות עם המחשב, ושל קבצי ההתקנה של חלונות שלא מגיעים ב-CD נפרד (מגירות בתוך המחיצה הראשית). במחיצה הראשית של חלונות היו קבצים במשקל כולל של 6.5GB. אם נניח עוד 800MB לחלונות עצמו, הרי שיש עוד מעל 3GB שאני לא יודע על מה הלכו. מכיוון שממילא סביר להניח ש-XP יעצבן אותי מעבר ליכולת השימוש שלי מאוד בקרוב, יש סיכוי טוב שאני אשתמש בקבצים שציינתי קודם כדי למחוק אותו להתקין 2000 במקום.
בצד החיובי, התקנת לינוקס עברה ללא כל בעיות. כל החומרה, כולל כרטיס הרשת האלחוטי המובנה, זוהתה ללא שהייתי צריך לעשות כל פעולה ידנית. הדבר היחידי שכן הייתי צריך לעשות במיוחד זה להתקין את ה-driver של המקשים המיוחדים (שליטה על עוצמת קול וכפתור ה-“Access IBM”, שפותח לי konsole חדש 
).
ועכשיו לבעיה האמיתית. הגימור של המחשב נמוך, בצורה משמעותית וניכרת לעין, מהגימור לו באנו לצפות מ-IBM. המחשב מיוצר, באופן בולט, באיכות נמוכה יותר. זה מאוד חבל, בגלל ש-IBM היו פעם עם עיצוב שהיה חסר תחרות מבחינת החשיבה שמאחוריו.
כמה דוגמאות שראיתי בנתיים. את המחשב הישן שלי פותחים באמצעות שני זיזים שצריך להזיז, ואז להרים את המכסה. על פניו, מדובר בעיצוב שדורש שתי ידיים כדי לפתוח את המחשב. מסתבר שלא – כל זיז שהוזז מהמקום לא יחזור להנעל עד שהמכסה לא ייפתח וייסגר פעם אחת. זה אומר שאפשר לפתוח זיז אחד, ואז את השני, ואז להרים את המכסה. כמו שאני מתאר את זה, זה נשמע שביר, אבל שנתיים וחצי של שימוש לא הראו בו שום אותות של שחיקה.
המחשב החדש מגיע עם זיז אחד בלבד, וטקסט גדול שאומר “One hand operation”. כנראה שמישהו לא ידע על היכולות של הקודמים. כך או כך, את המחשב החדש צריך שתי ידיים כדי לפתוח. את הזיז אמנם אפשר לפתוח עם יד אחת, אבל הציר של המסך חזק מידי (או שמשקל המחשב נמוך מידי). בלי להחזיק את גוף המחשב ביד השניה, לא ניתן לפתוח אותו.רק הזמן יגיד מה יקרה לאורך זמן.
עוד בעיה, והפעם בעיה שממש ממש מטרידה אותי. לקח לי טיפה זמן לנסח לעצמי מה היא. המקלדת של המחשב לא איכותית. אנשים שעובדים הרבה עם המקלדת, כמוני, יודעים שלכל מקלדת יש מגע משלה. יש מקלדות רכות ויש קשות. כמעט לכל מקלדת יש היום מעין “קליק”. פעם הקליק היה ממש נשמע (זה אפילו היה הסמל המסחרי של… IBM). היום הקליק לא נשמע, אבל מורגש. התנגדות המקש ללחיצה לא אחידה לאורך הלחיצה. זה מאוד חשוב, הן לצורך הגנה על הידיים מכאבי הקלדה, והן לצרוך מהירות ההקלדה. מקלדת לא איכותית היא משהו שמרגישים באצבעות.
פעם קניתי מקלדת מתקפלת לפאלם פילוט. זוהי קופסא בערך בגודל של הפאלם עצמו. הקופסא היא בעצם מקלדת שמקופלת לארבע, ונפתחת למקלדת בגודל מקלדת לאפ-טופ רגילה. ההפתעה הכי גדולה שלי מהמקלדת המאוד דקה הזו היתה שהיא היתה מקלדת עם קליק. איכות הקלידים שם לא היתה פחות טובה מאיכות הקלידים של מקלדות לאפטופ לפחות.
המקלדת של ה-Thinkpad החדש היא ללא קליק. אני מקליד עליה, ואני מתעצבן. אין לי מושג מה אני עומד לעשות עכשיו עם המחשב. אולי אני אחזיר אותו, אולי אני פשוט אעביר אותו למישהו אחר. כך או כך, אני לא חושב שאני אוכל להשתמש במחשב הזה לצרכי פיתוח, שזו היתה הסיבה שבגללה קניתי אותו.
יש לי עיצה אחת לחברת IBM – אל תתנו ללנובו לשים את הלוגו שלכם על המחשבים שלהם. זה רק יוציא לכם שם רע.
ולכל האחרים, אני לא בטוח שהדוגמאות האלו הן לא אינדיקציה לירידה משמעותית בעלויות הייצור ע”י שימוש ברכיבים זולים יותר. עד להודעה חדשה, ההמלצה שלי היא לא לקנות מחשבים ניידים שנושאים את השם “IBM”.
שחר