חודש: נובמבר 2004

מבצע החדש של מיקרוסופט – אם יש לכם עותק בלתי חוקי שקניתם עם המחשב, אתם יכולים לקבל תמורתו עותק חוקי למהדרין של אותה גרסת החלונות, חינם אין כסף.

כמו שקוראי הבלוג שלי יודעים, חופשי וחינם אינם היינו הך. יש מחיר לאותו עותק חוקי. המחיר הוא להפנות אצבע כלפי מי שמכר לכם את העותק הפיראטי. הרעיון הוא פשוט עד כדי גאוניות. מי שמכר לכם את העותק הפיראטי ממשיך למכור עותקים פיראטיים. מיקרוסופט רוצה לעצור אותו.

לא מזמן יצאו מיקרוסופט במבצע – אתם נרשמים לאתר שלהם, ואתם מקבלים בדיקה האם העותק שלכם הוא חוקי. בזמנו היה לא ברור למה למישהו לעשות דבר כזה. עכשיו אתם יודעים – תמורת עותק חוקי.

מוזר ככל שזה ישמע, אני בעד. אני חושב שכמו הרבה דברים אחרים שמיקרוסופט עושה, גם זה רק עוד שלב קטן בדרך לשימוש גורף בתוכנה חופשית. מיקרוסופט רוצה שתשלמו על העותקים שאתם משתמשים בהם. ככל שתשלמו יותר, כך עלות המעבר תהיה זולה יותר. למרבה הצער, המשוואה היא כל כך פשוטה.

בלי קשר, אני גם נגד ספקים שמוכרים לכם תוכנה קניינית (ולעיתים אפילו גובים מכם את הכסף עליה), ואז נותנים לכם עותק בלתי חוקי. בתור מאמין בתוכנה חופשית, אני גם מאמין בכיבוד זכויות היוצרים של כולם. מעט התוכנה הקניינית שאני כן משתמש בה הינה קנויה. אין לי בעיה מוסרית אמיתית עם אילו שמעתיקים לא חוקית (למעט, כמובן, שאני לא מתכוון להיות אחד מהם), אני מבין מאיפה הם באים. אני רק חושב שצריך לפחות לעשות מאמץ. את אילו שמכשילים אחרים, לדעתי, צריך להפיל.

שחר

בתחילת שנות התשעים פרצה מחלוקת משפטית. אוניברסיתת ברקלי שיחררה את קוד המקור של מערכת תואמת יוניקס שלה, שזכתה לכינוי BSD, לנחלת הכלל. בעלי הזכויות על יוניקס באותה התקופה טענו שהיה פה שימוש ללא היתר בקוד שנמצא תחת הזכויות שלהם, ותבעו.

התביעה נגמרה בפשרה מחוץ לכתלי בית המשפט. הפשרה הזו נשארה חסויה, ואפילו לא אושרה ע”י בית המשפט. חסויה, ז”א, עד שאתר groklaw הצליח לקבל אותה.

היא מתפרסמת, כולל כמה הערות, כאן.

לא ברור עד כמה יהיו השלכות להסכם הזה על התביעה של SCO. הסיבה המרכזית היא שהתביעה של SCO כבר פחות או יותר מתה ממילא . צריך לזכור שבעוד שכל דבר ש-Unix Systems Laboratories (שיכונו להלן USL) לקחו על עצמם מחייב גם את SCO, הרי שמה ש-BSD התחייבו אליו אינו מחייב אף אחד אחר.

על פניו, אין הפתעות גדולות פה. ההסכם מאפשר להמשיך להפיץ את רובו המוחץ של הקוד של BSD ללא מגבלות מיוחדות. גם אותם קבצים שכן מוגבלים בהפצה, מוגבלים בהפצה רק על ידי האוניברסיטה. אתר groklaw מציין כמה פסקאות שנראות מבטיחות במיוחד אם מישהו עוד חושש מתביעה מצד SCO, אולם זה רק בהנחה שמישהו עדיין לוקח את מה שדרל מקברייד וחבריו אומרים באיזושהי מידה של רצינות.

סך הכל, קריאה מעניינת, אך שלא תביא למהפיכות מיוחדות.

שחר

תוספת
בעיקבות הפרסום ב-whatsup, מוסיף JonSnow קישור לתביעה המקורית.

היום הייתי צריך לעשות סקר שווקים מאוד מהיר לגבי חיבור אינטרנט. הרוב היה קבוע מראש ולא נתון לשינוי:
ADSL במהירות 1.5, כתובת IP קבועה. הרי כמה נקודות למחשבה:
לחבר כמה מחשבים עולה יותר מאשר לחבר מחשב אחד, גם אם יש בסופו של דבר את אותה מהירות התחברות ואתה כמות של כתובות IP. בשלב כלשהו הבנתי שצריך להבהיר להם שזה לא עניינם כמה מחשבים אני מחבר. אחד המוכרים “איים” עלי שהם לא יתמכו בבעיות התחברות של המחשבים האחרים. אוי ואבוי.

שאלתי גם על תמיכה בלינוקס. לא בדקתי איך זה מתקיים בפועל.

הספק הקודם שלי היה אקטקום. הן בגלל עובדה זו, והן בגלל התרומה שיש לחברה לתוכנה חופשית, הם גם קיבלו אצלי את זכות הצעת המחיר האחרונה.

בנוסף לעלויות חיבור ADSL ביררתי גם על עלויות של שרת באירוח.

להלן הספקים:
– אינטרנט זהב – לא התקשרתי. כמות הדברים הרעים שנאמרה עליהם היא כזו שלא התכוונתי לתת להם אפילו הזדמנות.
– נטויז’יון – הציעו לי 18$ לחודש. רק אחרי שהתקשרתי פעם שניה התברר לי שהכוונה היתה להתחייבות לשנה. אחרי קצת לחץ קיבלתי חצי שנה באותו המחיר. הם מוכנים “להתחייב” לתמיכה בלינוקס.

אירוח שרת עד 4U (גודל) עולה 120$ לחודש. כל המחירים לא כוללים מע”מ.

הנציג היה יהיר מאוד. בסיום השיחה הראשונה הוא התחיל לבצע הזמנה. אמרתי לו שאני רוצה עוד לברר. הוא הסביר לי שהם הספק היחידי שתומך בלינוקס בארץ(!!). הבעתי פליאה מסויימת על זה, לאור זה שאקטקום תומכים בי בלינוקס.

בהמשך הוא הסביר לי שיש להם את חוות השרתים המאובטחת ביותר במזרח התיכון. בתשובה לשאלתי אם יותר מאשר Med1, הוא ענה “בטח!”. לראיה הוא טען שכל אתרי הממשלה מתארחים אצליהם. כאשר שאלתי עם תהילה הוא הסביר שתהילה זה אצלם. אני אשמח אם מישהו מקוראי שיודע מה עומד מאחורי זה יסביר….

012net
20$ לחודש עבור ADSL עם כתובת קבועה.

ברק
ענתה נציגה נחמדה, שביקשה מספר טלפון לפני שהסכימה לדבר איתי בכלל. בדיעבד, מדובר כנראה במיירטת (מישהי שלא יודעת לתת את השירות, רק לקחת טלפון ולבקש שיחזרו). לא היתה עם זה בעיה בעיקרון, אלא שהיא סירבה להגיד לי את זה. כתוצאה מכך השיחה היתה מאוד לא הגיונית. אחרי שהבהרתי לה שאני לא נותן טלפון, היא אמרה שהיא מעבירה אותי למחלקה אחרת (?). אחרי המתנה על הקו ענה לי בחור מאוד אדיב, שרק בעיה אחת היתה עם השירות שלו – הוא היה שייך למחלקת מכירות ללקוחות פרטיים, ולכן לא יכל היה להציע כתובת קבועה. אוקייי.

בשלב זה הוא העביר אותי בשנית. ענתה לי נציגה נחמדה שביקשה פרטים, שוב. כאשר אמרתי לה שבסרט הזה כבר היינו, הסתבר שהיא נציגת שירות לקוחות, לא מכירות. שוב פעם העבירו אותי, אלא שהפעם לכתובת הנכונה. יש!!

לסיכום, 25$ לחודש. היא קצת הופתעה לשמוע שהיא הכי יקרה בנתיים. יש תמיכה בלינוקס.

לגבי אירוח, קיבלתי את התשובה הבאה (כמעט מילה במילה):
“אירוח של שרתים אצלינו מטופל אך ורק ע”י אנשי המכירות שלנו בשטח”. שמישהו יגיד לי אם גם לא זו נשמעת כמו תשובה מוזרה. הסברתי לה שאין לי כוונה לבזבז 20 דקות מזמני על קבלת הצעת מחיר לשירות סטנדרטי. הלאה…

בזק בינ”ל
38$ לחודש. כן, כן. כשאמרתי לה שהם יותר מפי שניים יותר יקרים מאשר ההצעה הזולה ביותר, היא אפילו לא היתה מופתעת לשמוע. היא הסבירה לי בצער שהיא שמעה את זה כבר מאחרים, אבל אין לה מה לעשות בנידון. זה קצת חבל, מכיוון שמבחינת איכות השירות הטלפוני הם היו הטובים ביותר מהרשימה עד כה.

לגבי אירוח, השארתי טלפון ואולי יחזרו אלי…..

אקטקום
כפי שאמרתי למעלה, נתתי לאקטקום עדיפות מסויימת. המחיר המקורי שהם הציעו לי היה תשלום מראש של 1150 שקלים (פרוס לתשלומים) עבור שנה שלמה מראש, או 99 ש”ח לחודש ללא התחייבות. אילו מחירים שמתחרים יפה במחירים של נטויזיון, אלא שהם דורשים תשלום מראש. מסיבותי אני, אין באפשרותי להתחייב לשנה כרגע.

אחרי קצת לחץ וניפנוף בתנאים שקיבלתי מהתחרות הצלחתי לקבל מחירים מאוד דומים כאשר ההתחייבות היא רק לחצי שנה, וזה גם מה שלקחתי בסופו של דבר.

אני אוסיף על הסיבות שנתתי למעלה מדוע אקטקום היו העדפתי הראשונה עוד סיבה אחת. זה נכון. אם תתקשרו לתמיכה התכנית של נטויז’יון עם בעית התחברות כאשר המכונה שלכם מריצה לינוקס, לא יזרקו אתכם מכל המדרגות. מה שכן יעשו, אבל, זה יקחו מספר טלפון שלכם ויחזרו אליכם מאוחר יותר. בנוסף, נתקלתי לפחות במקרה אחד שבו איכות הטכנאי שחזר היתה מתחת לכל ביקורת. הוא לא עלה על בעיה מאוד מאוד בסיסית בהגדרות (usepeerdns, למי שמכיר). באקטקום לא נתקלתי בתופעה כזו. זה לא שלא יצא לי לדבר עם התמיכה ולקבל תשובות מפגרות, אבל לפחות השאקלים שלהם מבינים. אצל נטויז’יון יצא לי לקבל תשובות מפגרות מהשאקלים.

עוד הערה אחת לסיום. האתרים של רוב ספקי השירות היו מתחת לכל ביקורת. באתר של אקטקום, מספר הטלפון הינו הדבר הראשון שמופיע. באתר של נטויז’יון הייתי צריך להסתובב המון זמן עד שמצאתי את מספר הטלפון שאליו אני צריך להתקשר כדי לקבל נציג מכירות. בעיה דומה, אף כי פחות חריפה, היתה אצל רוב השאר גם כן.

בולט לרעה האתר של ברק. מי שתכנן את האתר שם קוד HTML לפני ה-<HEAD>. כתוצאה מכך, הגדרות הקידוד של האתר לא משפיעות על מוזילה, והאתר מופיע בקרילית. בנטויז’יון לא ניתן להכנס לאזור הלקוחות העסקיים ללא תמיכה בתוסף לא ברור, שלא רץ אצלי (אולי פשוט לא מותקן, אבל עדיין בעיה תמוהה). בקיצור, לא נראה כאילו הם מעוניינים שנתקשר לעשות אצלם מנויים.

לשירותכם.

שחר

זה זמן מה שאני עושה הליכות באופן קבוע. תקופה ארוכה היו לי פרטנרים להליכות, אבל מסתבר שאי אפשר לסמוך על זה לאורך זמן. הבעיה המרכזית עם ללכת במשך שעה מספר פעמים בשבוע נקראית “שעמום”.

הפתרון שניסיתי לאמץ – ללכת עם רדיו. מסתבר שזה לא כל כך פשוט. בחנות אחת הציעו לי רדיו מיוחד להליכות, כזה שנתלה על הצוואר, במחיר המציאה של 450 שקל (מה???). במקומות אחרים הסתכלו עלי במבט ריק כאשר שאלתי אותם.

בסוף עשיתי את הדבר המתבקש. עצרתי את אחד מההולכים האחרים שהסתובב עם רדיו, ושאלתי אותו איפה הוא קנה אותו. הוא נתן לי שם של מקום באיזור, וקניתי ב-50 שקל משהו קטן ופשוט, שנתלה על הצוואר.

והוא לא קולט כלום.

זה לא נכון, כמובן. הוא קולט מצויין. כמעט כל תחנה פיראטית באיזור נקלטת אצלו בבהירות מצויינת. אם אתם רוצים לשמוע על דיני טהרה תוך כדי הליכה מאומצת, בעייתכם נפתרה. באופן אישי, אני יותר רציתי לקלוט גל”צ.

ואז ראיתי בחוברת של ויזה חברה שמוכרת רדיו בתוך שעון יד. זה עולה 40 שקלים כולל משלוח (סליחה, 39). לא ברור מה אפשר לצפות ממשהו כזה, אבל החלטתי עוד פעם אחת להשקיע את הכסף ולראות מה אני מקבל.

הגיע משהו עם רצועה זוועתית, לא עמיד במים. הרדיו מודלק ע”י זה שמחברים את האוזניות (שהן גם האנטנה). למעשה, אין לי מושג אם הרדיו באמת נכבה כאשר אני מוציא אותן. אני מקווה שהבטריה לא תגמר (או תשפך לי בתוך השעון).

אבל, עכשיו חזרתי מהליכה של שעה, ושמעתי רדיו לאורך כל המסלול. הוא קלט. קשה לי לתאר את השמחה. זה אומר שאני פחות תלוי בחסדי חברי השונים.

עכשיו רק נשאר למצוא ימים יבשים……

שחר

מעריב – נעלם בסערה
ידיעות – מת בסערה

אני מציע – ירד בסערה הימה

שחר

לפני זמן מה התלונן מישהו ברשימה של Wine ששינוי בליבה של לינוקס גרם לכך שתוכנה הפסיקה לעבוד לו. התוכנה מוגנת בפני העתקה, ואחרי החלפת ליבה היא החלה להתלונן שהיא הועתקה.

הדיון שהתפתח הוביל לכך ששינוי בקרנל שקשור לצורה שתוכנות רצות תחת debugger גרם לבעיה. הנושא הועבר לרשימת התפוצה של הקרנל של לינוקס.

דבר ראשון, משעשע לראות את לינוס טרובלדס בכבודו משתתף בדיונים ב-Wine-devel. בשלב כלשהו הוא הראה תוכנית מאוד קטנה ש”בודקת” אם היא רצה תחת debugger. התוכנית היא של מספר שורות בלבד, אבל אם מריצים אותה תחת debugger עובדת אחרת. באופן אישי, אני עדיין מנסה להבין אותה. הוא גם כנראה מצא פתרון לבעיה.

המייל המשעשע יותר הוא זה שבו הוא מסביר שהוא נשבר, ועכשיו מוריד את קוד המקור של Wine. למרבה הצער, אני לא מוצא את זה בשום מקום למעט בציטוט של מישהו אחר, כך שאני לא יכול לתת לכם הפניה.

הפריה הדדית זה משהו נפלא.

שחר

מצאתי את ההודעה.

כתבה מהיום ב-YNet נותנת רשימה חלקית של תחנות דלק שמוהלות את הדלק שלהם. יש לי הצעה לגבי איך להלחם בתופעה.

הרעיון הוא פשוט להדהים – לחייב בחוק בעלי תחנות דלק להציג שלט של הרשות שאוכפת את הנושא שאומר שהדלק בתחנה נבדק, ואת רמת התקינות של הדלק שנמצאה. שלט כזה יהיה תקף לחודש. תחנת דלק שלא תציג שלט כזה, רשיונה ישלל. תחנת דלק שתציג שלט מזוייף או שפג תוקפו, בעליה ייכנס לכלא.

עכשיו בואו נראה איך זה עובד. הדלק נבדק במעבדה מדי פעם ע”י הרשות המפקחת (ואין לי מושג מי זה). כאשר עובר החודש וצריך להנפיק תעודה חדשה, זאת מונפקת על פי איכות הדלק הירודה ביותר שנמצאה במהלך התקופה. תחנת הדלק עכשיו מחוייבת לשאת את אות הקלון הנ”ל במשך חודש. נהגים יוכלו לראות בצורה פשוטה האם התחנה עובדת עליהם. כאשר המפקחים נכנסים לבדוק דלק בתחנה, הם יוכלו להשוות את מה שהשלט אומר למה שהם יודעים שהוא אמור להגיד, וכך לדעת אם התחנה עומדת בדרישות החוק.

לשיטה הזאת עוד יתרון. תחנות דלק פיראטיות לא יוכלו לקבל שלט כזה. הם יוכלו לשים שלט מזוייף, אבל אז יהיה עוד סעיף בחוק שיכניס אותם לכלא. תחנה שלא מציגה שלט הינה פחות אטרקטיבית לנהגים, וכך נלחמים בתחנות הפיראטיות.

חשוב להבהיר. ההצעה הזו עובדת בשטח. בארצות הברית ההצעה הזו מיושמת במסעדות, ונראה לי שעם תוצאות לא רעות. אני לא בטוח שאפשר ליישם אותה לגבי מסעדות בארץ, אבל זה כנראה יעבוד ממש טוב על תחנות דלק. הסיבה להבדל, לדעתי, היא שלצרכן הישראלי הרבה יותר אכפת מאיכות הדלק שהאוטו שלו מקבל מאשר מאיכות ההגיינה שהוא מקבל.

שחר

CodeWeavers הוציאו גרסה חדשה של התוכנה הקניינית מבוססת ה-Wine שלהם. הייתי אומר “רוצו לקנות”, אבל בעצם מה איכפת לי. בכל מקרה, לא על זה הפוסט הפעם.

דרך אגב, אם אתם באמת מעוניינים לקנות, לינגנו (החברה שלי) משווקת את המוצר הזה בארץ. אנחנו לא מפרסמים אותו ברבים או משתדלים למכור אותו במיוחד, בעיקר מכיוון שאין בו תמיכה טובה בעברית עדיין. אתם מוזמנים לקנות אותו מאיתנו או דרך האתר (או לא לקנות בכלל). אני רק אציין בהערת אגב שכל מי שאינו עסק יקבל את המוצר יותר בזול בקניה ישירה מ-CodeWeavers. פשוט, גם עם 10% הנחה לחברי וידידי “המקור“, המע”מ גורם למוצר להיות יותר זול כאשר נקנה מחו”ל. כך או כך, לא על זה הפוסט הזה.

מה שכן, עם CrossOver Office 4 הוכרזה תמיכה חדשה בתוכנת iTunes. תאמינו או לא, אפילו לא על זה הפוסט הזה.

התמיכה הזו עובדת ברמה סבירה, אבל בביצועים לא מספיק טובים. שמיעת שירים ב-iTunes לוקחת 90% מהמעבד, ועכשיו אנחנו סוף סוף מתקרבים לנושא הפוסט הזה.

חדי הזכרון מבינכם בוודאי זוכרים את הפעם שניסיתי לגרום לשיפור שעשיתי ב-Wine להכנס. אז זה היה מאמץ לא קטן. הייתי צריך לשכנע, ולשוב ולשכנע, שהשינוי המוצע אכן משפר את הביצועים. אחר כך היה צריך לשנות אותו כדי להתאים אותו לטעם האישי של אלכסנדר. אחרי שזה לא עבד, האקר עמית בשם מייק ניסה אף הוא את כוחו בשיכתוב לצורך קליעה לטעם. אחרי המון זמן (יחסית), אלכסנדר שיכתב את זה בעצמו, והשינוי נכנס.

ובכן היום, עקב סיבות שאינן קשורות לנושא, ניהלתי שיחה על נושא אחר קשור ב-Wine עם מייק. מייק הנ”ל יושב בקוריאה, שם גרה חברתו, ועובד מרחוק עבור CodeWeavers. החיים הטובים . מסתבר שהשינוי שלי מוריד את צריכת המעבד של iTunes עם CrossOver Office מ-90% ל-5%. יש מקום לגאווה.

מה שיפה פה הוא שחברה שתורמת המון לקהילה (CodeWeavers) זוכה גם להנות ממה שהקהילה עושה למענה. כמו שכבר אמרתי בעבר – כשהמודל עובד, זה כיף.

שחר

נ.ב.
גרסה 4 של המוצר הקנייני עדיין לא מכילה את השיפור. כנראה שהגרסה הבאה תצא יחסית בקרוב…..

ש.

מאמר ב-Whatsup משווה את ההתקנה של חלונות XP לקנופיקס. הסיבה שאני מפנה אליו היא פשוטה. למרות שההתקנה בוצעה ע”י לינוקסאי, הוא חוזר עם ביקורת על תהליך ההתקנה של קנופיקס, וממליץ להשתמש בתוכנות אחרות לצורך התקנת מערכת.

מה שאהבתי פה זה בעיקר את היכולת להעביר ביקורת בונה גם על הדברים שאתה אוהב. לא להסתיר את הצדדים הפחות טובים, גם של הדברים שאותם אנחנו יותר אוהבים, זו הדרך היחידה להשתפר.

שחר

יחי ה-PC החדש? אולי.

אל תוציאו את הבגדים השחורים. הוא לא באמת מת. הוא אפילו לא על ערש דווי. מצבו שקול לאדם בריא לחלוטין שגילו לו מחלה ממארת שעוד לא התפרצה. יש ל-PC עוד שנים רבות לחיות, אבל לא בלתי מוגבלות. אני מעריך בין 5 ל-10. רק לצורך ההבהרה – כשאני אומר “PC”, אני מתכוון למחשב הרב תכליתי.

המחלה הממארת נגרמת מוירוסים. יותר נכון, וירוסים הם הסימפטום הבולט ביותר למחלה. המחלה הממארת האמיתית היא “חוסר הנכונות של ציבור משתמשי ה-PC להבין את הטכנולוגיה שבה הוא משתמש”.

זאת לא בעיה חדשה. היא עברה על כל מכשיר שהיום הוא יומיומי, כמעט. המכוניות הראשונות שיצאו היו לחובבים. הן היו יקרות, דרשו תחזוקה יומיומית, ורק אנשים שהיו מוכנים להשקיע בלהבין איך בנויה מכונית יכלו לקנות אחת. זה לא היה קשור לכסף. המכונית פשוט לא נסעה אם לא ידעתם איך לטפל בה.

עם כניסתו של הייצור ההמוני של מכוניות, המצב השתנה. עם הזמן מחיר המכוניות ירד. במקביל, דרישות הידע מהנהג הלכו וירדו גם הן. מנגד, כמות הידע שבן אדם צריך כדי לתחזק את מכוניתו הלכה ועלתה. היום מתי מעט האנשים שיכולים לתחזק את מכוניתם בעצמם. שילוב של דרישות קודים למחשב הזרקת הדלק ודרישות חוק חמורות גורמות לכך שכמעט ואין אנשים שלא הולכים למוסך כדי לתקן משהו ברכב.

מחשבים הולכים ועוברים את אותו התהליך. המחשבים הולכים ונהיים זולים יותר ויותר, ובד בבד דרישות הידע ממשתמשיהם הולכות ומצטמצמות. מצד שני, כמות הידע הנדרשת ממי שמתחזק את המחשב הולכת וגוברת. יש רק בעיה אחת עם הכיוון שאליו הולכים מחשבים. כמות הכוח שניתנת ביד משתמש ביתי מצוי כיום אינה פרופורציונית לכמות הידע שאותו משתמש מחזיק. כל תופעות הוירוסים, גניבות הזהות והרוגלות למינהן הינן אך תוצאה של עובדה פשוטה זו.

יש שני פתרונות אפשריים לבעיה. האחד הוא להעלות את רמת הידע של המשתמש המצוי. באופן אישי אני הולך ומשתכנע שפתרון זה פשוט אינו ריאלי. המשתמש המצוי אינו מעוניין לדעת יותר. להיפך. בכל פעם שמישהו מעלה את יתרונות לינוקס ביכולת השינוי שלה, עשרות אנשים מגיבים תגובה שמתקרבת לפאניקה. לשנות את מערכת ההפעלה? לגעת בה? זה דורש לדעת דברים שאנשים פשוט לא רוצים לדעת.

אבל אם אנחנו לא מתכוונים להעלות את רמת המשתמשים במחשב, הפתרון היחידי לבעיה הוא להוריד את הפונקציונליות שהמחשב נותן. במילים אחרות, מות חזון המחשב הרב תכליתי.

התופעה כבר התחילה. קונסולות המשחקים למינהן אינן אלא מחשב רב תכליתי, שהוסב למכשיר ייעודי חד-תכליתי. החברות משקיעות מאמצים רבים בכך שהמכשיר לא יוכל לשמש למטרות שונות מאשר מטרותיו המקוריות, ואנשים אוהבים את התוצאה. זה לא משנה שאפשר, במעט מאוד מאמץ, לגרום למחשב האישי לעשות את אותו הדבר עצמו. מה שמשנה זה שיש פה מכשיר שלא צריך לתחזק. לא צריך להתעסק איתו. אתה רוצה משחק, אתה מכניס CD, וזהו. כל מגמת ה”מיחשוב האמין” (או מיחשוב בוגדני, אם תרצו לקחת את גישת RMS), היא תמצית של הרעיון הפשוט הזה.

נכון להיום, לא ניתן להכיל את המודל הזה על המחשב הביתי המצוי. הדרישות מהמחשב הינן מגוונות מידי, ואנשים מנצלים חלק מהחופש שניתן להם. לא היה אפשר להוריד שירים בקאזה אם המחשב היה חד תכליתי. לא ניתן היה לצרוב CDים באופן פיראטי. לדעתי, זה עניין של זמן עד שיימצא פתרון כלשהו גם לבעיה הזו.

אל תבינו אותי לא נכון. אני מאוד אצטער לראות את המחשב הרב תכליתי הולך לעולמו. כשאני התחלתי לעסוק במחשבים, המחשבים היו פשוטים מספיק כדי שאוכל להבין איך הם עובדים. סיבוכיות המערכות עלתה בעודי מתבגר, ועל כן נשארתי, פחות או יותר, עם הבנה של איך בנוי המכשיר שבו אני משתמש. אני הייתי רוצה שגם ילדי יוכלו להגיד דבר כזה על המכשירים שהם משתמשים בהם. למרבה הצער, אני לא חושב שזה יקרה. יותר נכון, אני חושב שזה לא יקרה לילדי רוב האנשים.

כמו שאמרתי, אני מדבר על משהו שייקח לא פחות מחמש שנים, כנראה יותר מפי שניים מזה אפילו. אבל אל תגידו שלא הזהרתי…..

שחר