עימות אלקטרוני בין המועמדים לנשיאות

קצת בחסות slashdot, נערך עימות אלקטרוני בין שלושה מבין המועמדים לנשיאות בארצות הברית.

השאלה שבגללה אני כותב כאן היא שאלה מספר 11. השאלה, בתרגום חופשי:
מתי זה ראוי למנהיג לשנות את דעתו? שני הצדדים בהתמודדות הואשמו בביצוע פליק-פלאקים בסוגיות משמעותיות. הנשיא בוש לגבי הקמת המחלקה לבטחון המולדת והמיסוי על פלדה, והסנטור קרי לגבי המלחמה בעיראק. אולם היה ניתן לחשוב ששינוי דעה שבא לאחר שיקול דעת לא ייתואר בתור “פליק-פלאק”. ספרו לנו על עת שבה שיניתם את דעתכם בנושא בעל חשיבות לאומית לאחר דיון מעמיק.

אוקיי, זו שאלה שלא קל למומעד לנשיאות להתמודד איתה. בואו נראה איך התמודדו איתה החברה שלנו. נתחיל מהאנדר דוג. תשובתו של ראלף ניידר מדברת על נושא בעל חשיבות לאומית – האם להכניס נקניקיות אל הדיאטה שלו. האמת, אני לא בטוח מה חושבים יועצי התקשורת שלו על התשובה הזו. מצד אחד, הוא לא עונה על השאלה, אבל עדיין מצליח להכעיס את ייצרני הנקניקיות. מצד שני, היא מנוסחת במידה סבירה של הומור. אני מניח שהסיבה היחידה שהוא לא באמת הסתבך בגלל התשובה הזו היא שאף אחד לא נותן לו סיכוי. מצד שני, הוא תוקף יפה את בוש על פעילות לא מדעית, ועיוות עובדות כדי להתאים להחלטות שכבר נלקחו.

הסנטור קרי עונה תשובה מנצחת. בהתעלמות מוחלטת מהרכיב הבעייתי בשאלה, הוא מדבר על החשיבות של לספר את האמת לציבור, ועל כך שאם טועים צריך להודות בכך.

אבל בפרס התשובה הגרועה ביותר זוכה, ללא ספק, בוש. בוש בחר שלא לתת תשובה. יישר כוח.

שחר