התפרסם כבר דיי מזמן ב-ynet (ולפני זה ב”על השרון”). הסתכלות מאוד מעניינת על הצורה שבה הבן אדם חושב.
הרבה נטפלו כבר לשיטה שלפיה הוא מפטר בכל שנה 5% ממצבת כוח האדם שלו. אני לא מתכוון לדבר על זה. אני באמת חושב שזה מדבר בשם עצמו.
אני כן מתכוון להתייחס למשפט אחר שהוא אמר בכתבה, משפט שכנראה יותר מייצג את החשיבה של מיקרוסופט העולמית:
“הפילוסופיה שמאחורי החברה היא קפיטליסטית ותחרותית, פילוסופיה שגם אני מאמין בה ושהיא דרך חיים עבורי. מבחינתי, כמו שסטיב באלמר אומר, התגלמות הקפיטליזם היא לעשות כל מה שאתה יכול כדי לנצח את המתחרים שלך.“.
הכתב מנסה להעביר את הנקודה שצורמת גם לי במשפט הזה, ואריה מתחמק ע”י זה שהוא נתפס לסמנטיקה. כן מעניינת אותה דעת הקוראים, אבל. מה נשמע לכם יותר פוגע במתחריך. זה שהמנכ”ל שלך מקלל ומגדף בעיתונות, או זה שאתה מנצל את כוחך המונופוליסטי כדי להכריח צדדים שלישים להחרים את המתחרה? אני אתן לך רמז, אריה. אחד הוא, במקרה הגרוע, עילה לתביעה אזרחית, ועל השני החברה שאתה מהלל הורשעה בדין פלילי.
מעבר לסמנטקה, אבל, יש פה ראיית עולם שהיא עמוקה יותר. מטרת חברה קפיטליסטית הינה להרוויח כמה שיותר כסף מהשוק. יש הבדל דק, אך מאוד משמעותי, בין זה לבין “לנצח את המתחרים שלך”. כשכל מה שאתה רוצה זה לנצח את המתחרים שלך, זה אומר שאתה מפסיק לשפר את המוצר שלך אם אין מוצר טוב יותר שמתחרה בך. מה שיותר גרוע, לפחות עד כמה שראייתו של אריה סקופ מגעת, וכנראה גם של ביל גייטס, זה אומר שמותר לעבור על החוק, אם זה למען המטרה (ניצחון המתחרים).
נקודה שאנשים שוכחים – מיקרוסופט לא יצאה זכאית מהמשפטים הרבים שניהל משרד המשפטים של ארצות הברית נגדה. כל אחד ואחד מהשופטים שבפניו היא עמדה הרשיע אותה. הדבר היחידי שמיקרוסופט הצליחה להתחמק ממנו זה עונש.
אולי כדאי שנפסיק להניח שמי שלא נענש לא נמצא אשם. נראה לי שזה עלול לעזור לנו גם כשאנחנו שופטים את נבחרי הציבור שלנו בארץ.
שחר
ראיון פרידה ממנכ"ל מיקרוסופט ישראל
מאת
באמת שהענין נטחן למוות. ברור שיש כאן גם התנגשות של תפיסות עולם. הנקודה נשארת בעינה – מיקרוסופט יכולה לעשות כמעט ככל העולה על רוחה בשוק.
השאלה היא האם ניתן לפתור בעיות מסוג אלה בפשטות או שמא ידרש שינוי תשתיתי של מבנה השוק?
כרגע נראה כאילו השיטה האמריקאית, הקוד הגנטי של הקפיטליזם הדורסני, משתלט על העולם בקצב מטריד – אפילו האירופאים על סף כניעה לו. השיטה הרגנית, ובמיוחד בתחום הטכנולוגי. למזלנו בתחום הטכנולוגי יש גמישות אדירה שמאפשרת לתנועות נגד אנרכיות כמעט לצבור כוח, ואני תקווה שביזור הידע והיכולת הטכנולוגית של אנשים תאפשר ויסות של הכוח.
הרסנית – לא הרגנית…
מייקרוסופט יכול להרשות לעצמה להגיד מה שהיא רוצה, יש לה מספיק כסף לעמוד במשפטים. אבל מה שכן, אולי עכשיו הם הולכים לקחת סיכון גדול מדי ולא הכרחי בהוצאה של המערכת ההפעלה החדשה שלהם, כמה זמן שזה לא יקח, שישנו בה את הבסיס, לפי מה שהבנתי.
זה יקח בטח הרבה זמן, ללא אחריות שזה לא יעבוד כמו ווינדוס 1 ו2 (משמע – לא יעבוד בכלל), ובזמן הזה הרבה דברים יוכלו להתפתח ולהשתנות. אולי בחלוף הזמן אנשים יגלו מערכות הפעלה נוחות יותר ויציבות יותר (אהמ.) ומייקרוסופט לא תוכל להתמודד עם זה. היא בעלת החלק הכי גדול בשוק הזה, אבל זה סיכון גדול ומיותר בשבילה, זה אחד שהם יכולים להרשות לעצמם, אבל בתנאי שהם יעשו את זה מהר, מה שלא ממש אפשרי כאן.
טוב, כאן סטיתי מהנושא לחלוטין, אבל אמרתי את מה שהיה לי.
קפיטליזם זה חרא.
מייקרוסופט בעמדה בעייתית כרגע – היא שליטה יחידה בתחום שלה, והיא נורא פוחדת(כמו שהיא צריכה להיות) כיוון שמכאן היא יכולה רק ליפול, וזו גם הסיבה שהיא מנסה בכל הכוח לפרוץ לשווקים חדשים.
כמו ש-XP לא הייתה הצלחה גדולה כל כך כמו שציפו, כך גם יהיה על לונגהורן, כי פשוט אין יותר מדי מה לחדש במצב הנוכחי של שוק מערכות ההפעלה(צריכים קודם לקרות מספר שינויים טכנולוגיים ותשתיתיים כדי שיהיה אפשר לחדש) וכאשר כולם יהיו דומים פחות או יותר טכנולוגית ופונקציונלית יתחילו למדוד על פי פרמטרים אחרים כמו מחיר יציבות נוחות ועוד – ואיולו פרמטרים שמייקרוסופט רוצה להימנע מהם.
ובלי שום קשר, קפיטליזם זה חרא, אבל כמו דמוקרטיה הוא החרא שהכי פחות מסריח.