כאשר אתה מפתח מוצר מאפס, ואתה מתכוון למכור אותו, ברור שאתה רוצה אקסלוסיביות על ההפצה והשינוי. זה מכיוון שאתה מתכוון לגבות עליו הרבה יותר כסף מכמה שעלה לפתח אותו.
אבל אם נותני השירות על המוצר הם אילו שמפתחים אותו – מה אז? הם עדיין מובן מאילו שהם רוצים לשמור אותו בסוד? הרי נותן שירות על מסדי נתונים לא יכול להרשות לעצמו לפתח Database שלם מאפס. אין לו את המשאבים. אם הוא לא ישתמש במוצרים שאחרים התחילו, או שאחרים ימשיכו, לא יהיה לו על מה לתת שירות בכלל.
המצב אפילו יותר קיצוני כאשר מדובר בלקוחות. בתור משתמש, למה לי לשלם את הרווחים של החברה המפתחת? אם אני אשים את משאבי במקום מרוכז כלשהו, וישתמשו בהם כדי לפתח במשותף את אותה המערכת שאני צריך, אני אקבל את המערכת הרבה יותר בזול.
עדיין קיימות חברות שבונות על זה שאת רווחיהם הם יפיקו ממכירת רשיונות תוכנה. המודל הכלכלי מאחורי הגישה הזו, אבל, הולך ומתערער. במידה רבה. בגלל/בזכות הפופולריות שתוכנות חופשיות צוברות. אם פעם היה אפשר לגבות 150$ על מערכת הפעלה ביתית למחשב, היום גובים 80$. וזו דוגמא בשוק שהוא עדיין מונופוליסטי. זה מקטין את מתח הרווחים של חברות התוכנה, אבל אך ורק בגלל שזה מכניס תחרות לשוק. במילים אחרות, הסיבה היחידה שניתן היה לגבות 150$ על מערכת הפעלה לשימוש ביתי מלכתחילה היתה שהשוק היה ללא תחרות.
מצד שני, כל שאר השוק רק נהנה. הלקוחות מקבלים מוצרים במחירים יותר נמוכים, ובאיכויות שאינן נופלות ממקודם. ספקי השירות יכולים לתת שירות הרבה יותר טוב, מכיוון שאין עליהם מגבלות שמעבר להן רק חברת התוכנה יכולה לתקן. ככל שיש יותר תוכנה חופשית, נמצאים יותר ויותר אנשים שעדיין משתלם להם לכתוב תוכנה חופשית חדשה, על אף שלא תהיה להם בלעדיות על התוכנה.
במילים אחרות, כמעט כולם מרוויחים.
עכשיו לשאלתו של אסף – למה ל-CTO בחברת תוכנה לפתוח את הקוד? התשובה תלויה במודל העסקי של החברה. אם החברה בונה על למכור רשיונות של התוכנה אותה היא מפתחת, אין לה שום סיבה. כן צריך לשאול אם מודל עסקי כזה הוא חכם בימים אילו. מה יהיה אם התוכנה אותה אתם מפתחים היא כזו שמשתלם ללקוחותיכם לפתח במודל חופשי? האם עדיין תוכלו להרוויח, כאשר מחירי התוכנה שלכם יירדו מעצם התחרות עם מוצר חינמי?
מצד שני, אם המוצר שאתם מפתחים לא נועד למכירה ישירה, אלא לתמיכה במוצרים ובפעילויות החברה האחרות, למה לא לפתוח אותו? בוא נראה את המאזן:
מרוויחים:
1. שם טוב. כולם אוהבים לקבל דברים פתוחים.
2. עזרה בפיתוח – אם למוצר שלכם יש שימוש כלשהו מחוץ לגבולות הצרים של מה שאתם עושים איתו, יש סיכוי ממש טוב שאנשים אחרים ירצו להרחיב אותו. בדיוק כמו שהם נהנים ממה שאתם כתבתם, כך גם אתם נהנים ממה שהם כתבו.
3. מחזורי שיחרור קצרים יותר- בדיקות פשוטות יותר. מחזורי השיחרור של תוכנה חופשית הם לרוב הרבה יותר קצרים. גם כאשר המוצר עדיין מאוד מאוד צעיר, ולא יציב, עדיין קיימים אנשים מקרב האנשים שמעונינים בתוכנה שינסו אותו. גם אם הם לא פותרים את בעיותיהם בעצמם, עדיין הם ידווחו לכם עליהם. התוצאה היא QA ברמה שלא קיימת בסביבה סגורה, בה הכל נשלט ע”י גוף יחיד. המוצר יוצא למי שמוכן לנסות אותו מהרגע הראשון, מה שמקטין לכמעט אפס את התופעה שבעיות מתגלות רק אחרי שהמוצר כבר הוכרז והושק.
מפסידים:
1. לא ניתן למכור אותו בכסף (אבל סיכמנו שלא התכוונתם, נכון?)
2. .. אין עוד סיבות נגד.
כמו כן, יש ספריות מסויימות שלא תוכלו להשתמש בהם, מטעמי פטנטים וכד’, בתוכנה חופשית. מצד שני, יש כמות עצומה של ספריות שלא תוכלו להשתמש בהם, או שהשימוש בהם יהיה מאוד יקר, אלא אם התוכנה שלכם חופשית.
בסך הכל – זה לא מתאים לכולם, אבל מי שזה כן מתאים לו, מרוויח בענק.
כמו כן, צריך לקחת בחשבון שמי שזה לא מתאים למודל העסקי שלו, מאויים מעצם קיום התופעה (ראו את התנהגות מיקרוסופט בנושא, שהיא כבר מזמן הרבה מעבר לפאניקה). זה לא משנה אם יש לכם מתחרים חופשיים או לא. מרגע שהתופעה קיימת, חברת תוכנה שמוכרת רשיונות כבר לא יכולה לנקוב באיזה מחיר שהיא רוצה. אם המחיר על מוצר פופולארי יהיה גבוה מידי, יהיה משתלם ללקוחות לפתח חלופה חופשית. במילים אחרות – רוצים או לא רוצים – התופעה היא אחת שצריך לקחת בחשבון.