ה-GPL עמד למבחן משפטי – וניצח (בנתיים)

ב- 14 לאפריל נתן בית משפט צו מניעה ראשוני שמונע מחברת Sitecom להמשיך להפיץ נתב אלחוטי שלה, אלא אם תקבל את תנאי ההפצה של ה-GPL.

עכשיו בעברית – תוכנה חופשית הינה תוכנה מוגנת בזכויות יוצרים, כמו כל תוכנה אחרת. בתור שכזו, מותר להפיץ אותה אך ורק באמצעות רשות מבעלי זכויות היוצרים. בניגוד לתוכנה קנינית, הרשות הזו ניתנת מראש ובצורה גורפת, ועל כן התוכנה חופשית.

מצד שני, הרשות להפיץ את התוכנה אינה מחוסרת סייגים. הרשיון החופשי המסוייג ביותר נקרא “GPL”, או “General Public License”. ניתן לקרוא אותו בלינקים בצד. הרשיון הזה מתיר להעתיק ולשנות את התוכנה, ובלבד שהתוכנה החדשה אף היא תהיה תחת ה-GPL, והעובדה הזו תצויין על המוצר החדש. כתוצאה מכך, אם אתם משנים מוצר שהוא GPL, אתם חייבים לתת את קוד המקור לכל מי שמקבל מכם את התוכנה שעשיתם (לפחות אם מבקשים מכם), ואתם חייבים ליידע את האנשים שלהם אתם נותנים את התוכנה שזכותם לקבל את קוד המקור. חברת Sitecom לא עשתה אף אחד מהשניים, על אף שהתמשה בקוד של Netfilter – הפיירוול המובנה של לינוקס.

רשיון ה-GPL קיים מאז 1990, אולם עד כה מעולם לא הגיע למבחן בית משפט. כל הפרה שהיתה עד היום נגמרה בהסדר מחוץ לכתלי בית המשפט. בצורה כמעט גורפת, ההסדר כלל שיחרור של הקוד המדובר. חברת Sitecom היתה הראשונה שהתעקשה שלא לקבל את תנאי הרישוי, גם אחרי שפנו אליה. כתוצאה מכך פנתה קבוצת Netfilter לבית המשפט וקיבלה צו מניעה זמני.

צו מניעה זמני ניתן רק אם בית המשפט משתכנע שקיים סיכוי סביר לתובעים לנצח במשפט. נתינת צו מניעה זמני מצביעה על כך שה-GPL נראה בעיני בית המשפט הגמרני כרשיון זכויות יוצרים תקף, וחייבים לכבד אותו אם מעוניינים להפיץ את הקוד עליו הוא מגן.

Bear