עוד דיון על זכויות יוצרים בכנסת, גם הפעם ללא DRM

היום הייתי בעוד דיון בנושא זכויות יוצרים בכנסת. הדיון הגיע לסעיף 52 להצעת החוק. אנחנו כבר בתחום של החוק שמדבר על “הפרות”. סעיף 52, באופן ספציפי, מדבר על האמצעים לביצוע הפרה:

  1. המייצר או המחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי שהחפץ ישמש לעשיית עותקים שהוא יודע או עליו לדעת שהם עותקים מפירים של אותה היצירה, מפר את זכות היוצרים.


הסיבה המרכזית שאני הלכתי לא היתה הסעיף הזה כמו שהוא, אלא תוספת שביקשה הפדרציה לתקליטים להכניס בו. התוספת הלכה כך:

  1. עקיפה של אמצעי טכנולוגי הינה הפרה של זכות יוצרים. לצורכי חוק זה – ‘עקיפה של אמצעי טכנולוגי’ פירושה עקיפתה של טכנולוגיה, התקן או רכיב אשר, במהלך הדברים הרגיל, נועדו למניעתן או הגבלתן של אחת או יותר מהפעולות ביצירה אשר יוחדו לבעל זכות היוצרים ללא הרשאתו, ע”י בקרת השימוש ביצירה באמצעות אמצעי גישה אליה או בתהליך הגנה אחר כדוגמת קידוד או באמצעי בקרה על העתקה
  2. ייצור, יבוא, שיווק, מכירה, הצעה למכירה או להשכרה או החזקה לצורכי מסחר של התקן, מוצר או רכיב שהוא –
    1. הוצג, פורסם, או שווק לשם עקיפה של אמצעי טכנולוגי, או;
    2. שאין לו שימוש מסחרי למטרה משמעותית, פרט לשם עקיפה של אמצעי טכנולוגי, או;
    3. תוכנן, יוצר או מותאם בעיקרו על מנת לאפשר ו/או להקל על עקיפת אמצעי טכנולוגי
    1. הסרתו של מידע לניהול זכויות, או ביצוע שינוי בו, ללא הרשאת בעל זכויות היוצרים מהיצירה הינה הפרה של זכות יוצרים.
    2. הפצה, יבוא לצרכי הפצה, שידור, ביצוע פומבי או העמדה לרשות הציבור, ללא הרשאה, של עותקים של תקליטים בידיעה שהמידע לניהול הזכויות הוסרו או שבוצע בהם שינוי ללא הרשאת בעל זכויות היוצרים.

    לצרכי חוק זה – ‘מידע לניהול זכויות’ פירושו מידע המשמש לזיהויים של התקליט, מפיק התקליט, המבצע והביצוע, בעלי הזכויות בתקליט ובביצוע או מידע לגבי תנאי השימוש בתקליט ובביצוע או כל ספרה או קוד המתייחסים למידע כזה, כאשר מידע כזה מחובר לטביעה של התקליט ו/או של הביצוע או לגבי העברה ו/או להעמדת התקליט לרשות הציבור.

במילים אחרות, הפדרציה לתקליטים ביקשה ממשרד המשפטים להכניס הגנות דוגמת ה-DMCA לחוק. אני הלכתי כדי להתנגד, במקרה שהנושא יעלה לדיון גם בוועדה עצמה.

אלא שהנושא לא עלה. נציג הפדרציה לתקליטים לא ביקש את התוספת.

לא זו בלבד שהנושא לא עלה, מזכירת הוועדה הקריאה התנגדות כתובה לסעיף 52 בהצעה שאומרת שצריך להבהיר את השימוש המפר של המכשיר, ושהמכשיר עצמו לא יכול להיות מפר כשלעצמו. אני ביקשתי להבהיר, בצורה דומה, שעמותת “המקור” מבצעת לעיתים העתקות בכמויות מסחריות של תקליטורים, ולא ייתכן שעצם החזקת מכשיר המשמש להעתקה המונית תהיה הפרה. אני משוכנע שח”כ כחלון לא קרא כך את משמעות הסעיף, כמו גם עו”ד עמית אשכנזי, הנציג של משרד המשפטים. לא מעט מחברי הכנסת הנוכחים (נכחו ארבעה סך הכל) כן קראו כך את הסעיף. בהצבעה על הסעיף היו שניים בעד ושניים נגד, מה שאומר שהסעיף לא עבר. ח”כ כחלון הציע להחזיר את הסעיף למשרד המשפטים לצורך ניסוח מחדש, וההצבעה היתה שניים בעד ושניים נגד, מה שאומר שאפילו זה לא עבר. באופן תיאורתי, סעיף 52 נמחק מהצעת החוק.

באופן מעשי יותר, גם כחלון וגם משרד המשפטים רשמו התנגדות, מה שאומר שבהחלט ייתכן שהסעיף יעמוד להצבעה בכנסת וייכנס בכל מקרה.

אני חייב להודות שלמרות שסעיף 52 המקורי הוא קצת מטריד, הוא סעיף שאפשר לחיות איתו.

סך הכל, לא ניתן היה לבקש שילך יותר טוב. הדבר היחידי שמטריד עכשיו הוא השאלה “מאיזו דלת עומדים לנסות להכניס לנו את ה-DMCA בפעם הבאה”?

שחר

מאת

שחר שמש

מייסד–שותף וחבר ועד בתנועה לזכויות דיגיטליות מייסד שותף בעמותת „המקור”. פעיל קוד פתוח. מפתח שפת התכנות Practical

10 תגובות בנושא “עוד דיון על זכויות יוצרים בכנסת, גם הפעם ללא DRM”

  1. אני תוהה – כיצד אדם מן השורה יכול להיות מודע (פרט לבלוג שלך) שדיונים כאלו מתקיימים, להגיע לדיונים ואולי אף לקחת בהם חלק פעיל?

  2. באותה הדרך שבה אני נהייתי מודע. מייצרים קשרים.

    בהתחלה זה דרש לכתוב מכתב ארוך לוועדה שמסביר למה, בכלל, אתה רוצה ללכת. לאט לאט זה נהייה יותר קל.

    רק נציין שבוועדה הזו לגבי החוק הזה נראה שמיצינו, פחות או יותר, את החלקים הבעייתיים. לגבי ועדות אחרות וחוקים אחרים – לא בטוח שנצליח להיות מוזמנים. אפשר רק לקוות.

    שחר

  3. טוב לשמוע – שהמחוקק בארץ קצת יותר שפוי בהשוואה למחוקק של ארה”ב (לפחות מקווה). נקווה ש-DMCA לא ייכנס בדלת אחורית.

    ושוב תודה רבה! אני עוקב בדריכות אחרי מה שמתרחש בנושא חוקי זכויות היוצרים.

    עוד משהו,
    האם אתה יכול להבהיר מה הבדל בין מצב של היום לבין המצב שיהיה עם הוספת סעיף 52 (ללא DMCA). האם היום, אם אני מייצר כלי שנבנה במטרה מוצהרת להפר זכויות היוצרים (שברור שהוא מעבר לשימוש הוגן) לדוגמה מקים אתר שבו אנשים מפרסמים קישורים להורדה של מוזיקה – האם היום זה חוקי?

    לדוגמה אם אין את הסעיף אז האתר lala הוא חוקי?
    או אם האתר lala הוא לא חוקי אז למה צריך את הסעיף?

    בקיצור – מה משנה הסעיף הזה בהשוואה למה שיש היום?

    תודה

  4. אלעד (אני לא עורך דין)

    על פי מיטב הבנתי, המטרה של סעיף 52 היתה שאם תופסים ארגון שמבצע העתקות רחבות היקף, אפשר להחרים לו את הציוד ששימש להעתקה. זאת כדי שלא יוכל בעלות אפסית לחזור ולהעתיק.

    שחר

  5. זו לא בעיה לדעתך שבכל הוועדות ותתי הוועדות נמצאים “נציגים שלנו” (לא משנה שלא הייתי סומך עליהם עם 10 אג’), המשפיעים בהחלטות שלהם על אורך החיים שלנו, ובמקרה זה החירויות, וזה לא לא מובא לידיעת הציבור הרחב, אלא בדיעבד, וגם לא תמיד?
    לפחות אתה עם היד על הדופק.

  6. זה בא למנוע, לדוגמה, שאני אתקין מוד צ’יפ שלי (כלומר שילמתי תמורתו), באיקס בוקס שלי (שילמתי גם תמורתו) על מנת להריץ תוכנות צד שלישי וקוד פתוח כגון לינוקס.

  7. בוודאי שזו בעיה.

    מצד שני, יש פה בעיה אמיתית. כל הדיונים של וועדות הכלכלה מפורסמים באינטרנט, ואתה יכול לבקש להגיע לכל אחד מהם. במקרים מסויימים ישאלו “למה”, אבל אם תיתן סיבה, ייתנו לך.

    יוצא שההפליה היא לטובת אלו שיש להם משאבים להיות עם אצבע על הדופק. אל תבין אותי לא נכון, זו עדיין אפליה. אני רק לא כל כך מצליח לחשוב על דרך לפתור אותה.

    שחר

  8. התוספת של הפדרציה לתקליטים באה לנסות למנוע את זה. הסעיף המקורי, למיטב הבנתי, לא.

    הסעיף המקורי מדבר רק על כלים שבאו להיות במטרה לייצר עותקים פיראטיים. במילים אחרות, אם התקנת mod chip, והשתמשת בו כדי להריץ משחקים שהעתקת באופן לא חוקי, אז ה-mod chip עצמו הופך ללא חוקי.

    אם כל מה שעשית איתו זה להריץ דברים כן חוקיים, סעיף 52 לא אמור לגעת בו.

    שחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Bear