שפיות בפסיקה בארץ?

עידו קינן כותב כותב בבלוג שלו על נסיון של מעריב להוציא צו מניעה נגד אתר alljobs.co.il. הנסיון נכשל.

יש כמה נקודות מאוד מעודדות בפסיקה של השופט יהודה זפט. אני נותן שני ציטוטים מעודדים במיוחד:
ייתכן שיש בפעילות המשיבים כדי לגרום לכך שמפרסמים יעדיפו לפרסם את מודעתם אצל המשיבה בשל חשיפה גדולה יותר בפני ציבור מחפשי העבודה ובכך תיפגע הכנסתה בתחום זה, ברם, פגיעה אפשרית זו היא תוצאה של תחרות שהציבור יוצא ממנה נשכר, שאין כל הצדקה למנעה כל עוד אין בידי המבקשת זכות ברת הגנה.

בעברית – הזכות להרוויח כסף ממשהו שהכניס כסף בעבר היא לא זכות שמעניינת את בית המשפט, שאם לא כן לעולם לא היתה חדשנות בשוק. זהו משפט מאוד חשוב.

12. לטענת המבקשת, השקיעה ממון רב בהקמת תשתית לתפעולם של המוספים ואתר האינטרנט, והשימוש שעושים המשיבים במידע הכלול במוספים ובאתר האינטרנט של המבקשת עלול לגרום לכך שקהל הקוראים המעוניין לברר מידע אודות הצעות עבודה יפסיק לרכוש את העיתון ויחדל לגלוש לאתר של המבקשת. בנוסף, ציבור המפרסמים עלול להפסיק לפרסם אצל המבקשת בשל המוניטין שירכוש האתר של המשיבה הכולל אלפי מודעות עבודה המועתקות ממקורות נוספים. עוד טוענת המבקשת, כי אם לא תחדל המבקשת להשתמש במידע המתפרסם במוספים יחדלו המוספים ודומיהם להתקיים, למשיבה לא יהיו מקורות העתקה והאינטרס הציבורי בקיומם של המוספים ייפגע.

איני סבור שהתרחיש אותו מתארת המבקשת הוא התרחיש האפשרי היחיד. סביר להניח שהמבקשת ואחרים הפועלים באותה דרך ישכילו למצוא דרכים להתקיים לצד האתר של המשיבה ודומים לו.


במילים אחרות – התרחיש העגום של אבדן לכל משתמשי האינטרנט אם יאפשרו לאתר להמשיך לפעול הוא תרחיש מגמתי, ורחוק מלהיות התרחיש היחידי. תרחיש יותר סביר זה שתושג נקודת איזון חדשה.

עכשיו רק נותר לשאול “למה הפסיקה בפורמט קנייני?”. לא נורא, Open Office מסתדר עם הקובץ מצויין.

שחר

מאת

שחר שמש

מייסד–שותף וחבר ועד בתנועה לזכויות דיגיטליות מייסד שותף בעמותת „המקור”. פעיל קוד פתוח. מפתח שפת התכנות Practical

3 תגובות בנושא “שפיות בפסיקה בארץ?”

  1. קראתי את הפסיקה ולא הצלחתי להבין משהו…
    אשמח לקבל עזרה.

    אם אני מחליט היום לפתוח אתר אינטרנט שירכז מודעות דרושים מכל העיתונים זה מותר לי על פי הפסיקה.

    מה קורה אם אני "מעתיק" מודעות מכל אתרי האינטרנט? מה אז? האם זה נותן לי את הזכות להעתיק את כל מודעות הדרושים הקיימות בארץ ולגבות כסף על מודעות מיוחדות/שירותי פרימיום?

    אשמח לתשובתך.

    1. אתה שואל אותי בתור עו"ד? כי אני לא.

      א. זו לא פסיקה. זו החלטה לגבי מתן צו מניעה. הנושא טרם נידון בבית משפט.
      ב. תשאל עו"ד.

      הדברים הכן מעניינים שיש שם:
      – זכויות היוצרים על מודעות הדרושים שייכות למפרסם, לא למדיה המפרסמת.
      – השופט מתייחס במיוחד לעובדה שהאתר ביקש רשות מהמפרסמים (אך לא ממעריב), ושהוא לא משתמש במספרי המשרה של מעריב (השתמש, אך הפסיק).

      בקיצור – נושא מעניין, ובניגוד לבד"כ, גם דיי תואם להגיון הבריא.

      שחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Bear