אני יודע, יש הרבה דברים שמעצבנים רק אותי. אחד מהם הוא ההתייחסות אל מערכת ההפעלה שמופיע בכותרת של הבלוג שלי כאל “הלינוקס”. אני יודע, לאף אחד אחר לא אכפת מהעיוות הזה.
עוד דבר שצורם לי נורא באוזן זה הבלבול בין תוכנה חופשית, Open Source, ותוכנה שמגיעה עם קוד המקור. בעוד שהשלושה אינם אותו הדבר, אני באופן קבוע רואה את הבילבול, גם בקרב אנשים שבאמת היו צריכים לדעת יותר טוב. זה צורם לי במיוחד בגלל שאני בעצמי חטאתי בזה בעבר.
אז ככה:
תוכנה חופשית
הכוונה כאן היא לתנועה שהתחיל ריצ’רד סטולמן שמטרתה שכל התוכנה בעולם תהיה חופשית. תוכנה תחשב כחופשית אם היא מקיימת את ארבע החירויות הבאות:
0. החופש להריץ את התוכנה
1. החופש לשתף את התוכנה עם חבריך ומכריך (ואנשים שאתה בכלל לא מכיר)
2. החופש להתאים את התוכנה לצרכיך
3. החופש לשתף את הגרסה על שינוייה עם כל הנזכרים בסעיף 1 לעיל
דוגמאות לתוכנות שלא נותנות את כל החירויות:
תוכנה שלא מתירה שימוש בה לצרכים צבאיים לא נותנת את חירות מספר 0.
תוכנה קניינית רגילה לא נותנת את חירות מספר 1.
כל תוכנה שמגיעה בלי קוד מקור לא נותנת את חירות מספר 2. מצד שני, גם להשיג את shared source של מיקרוסופט נותן לכם את קוד המקור, אבל לא את חירות מספר 2.
חירות מספר 3 היא המוזרה ביותר. על פניו, הן לא נראות שונה מכל השאר ביחד. התוכנות של DjB, אבל (qmail, ezmlm) נותנות את חרויות 0 עד 2, אבל לא את 3. כתוצאה מכך, אי אפשר לייצר יצירות נגזרות שלהן בצורה נוחה, הפיתוח של qmail לחלוטין נעצר במה ש-DJB החליט להכניס.
המשמעות של ארבעת החירויות הנ”ל היא שהתוכנה אינה קניינו הבלעדי של כותבה. כל אחד יכול לקחת את התוכנה ולפתח אותה הלאה כרצונו. תוכנה כזו לא יכולה להכריח אתכם לעשות שידרוג, לקנות תמיכה ממישהו מסויים, וכו.
Open Source
זהו שם של תנועה. התנועה הזו מכילה אנשים שמאוד מאמינים בתוכנה חופשית, אבל היו מוטרדים מכך שארבעת החירויות של סטולמן הן לא הצורה הכי טובה לקדם את הנושא, בעיקר בסביבה עסקית.
מכיוון שזה המצב, הם בחרו בדרך אחרת לקדם את השימוש בתוכנה חופשית, דרך הדגשת הייתרונות הטכנולוגיים של התוכנה. חשוב להבין שמדובר באותה התוכנה.
ל-Open Source Initiative יש עשר הגדרות לגבי מהי תוכנה פתוחת קוד. מי שייקרא את ההגדרות יבין שאין כל הבדל עקרוני בין עשר ההגדרות של OSI לבין הארבע של סטולמן. תוכנה פתוחת קוד הינה תוכנה חופשית. רשיון קוד פתוח הינו רשיון תוכנה חופשית. אין הבדל.
ההבדל היחידי הינו באנשים. אנשי ה-OpenSource נוטים להיות פחות פנאטיים מאשר אנשי ה-Free Software, ולא לטעון שכתיבת תוכנה קניינית הינה “לא מוסרית”, וש”כל התוכנה בעולם חייבת להיות חופשית”.
תוכנה עם קוד מקור
זה כבר צריך להיות מאוד ברור בשלב זה. תוכנה שמגיעה עם קוד המקור, אבל לא מאפשרת למקבל להשתמש בו באותה רמה כמו מי שמחזיק את זכויות היוצרים, הינה תוכנה קניינית. מיקרוסופט היטיבו להבין את זה כאשר קראו ליוזמה שלהם “shared source”.
לא כל תוכנה שמגיעה עם קוד המקור הינה תוכנה פתוחת קוד. כל תוכנה פתוחת קוד הינה תוכנה חופשית.
שחר
המאמר ב-whatsup שהקפיץ אותי הפעם…
אתה לא היחיד שמפריע לו השימוש בה’ הידיעה לפני המילה לינוקס. זה מציק לי מאוד, ורואים את זה משום מה בקרב אנשים חדשים בפורום של ווטסאפ ("התקנתי את הלינוקס הזה, וככה וככה לא עובד טוב"(.
אני רואה שכתוב לינוקס בלי "ה" הידיעה.