מחשבות על חטיפת העיתונאי
28 בספטמבר, 2004 | מאת שחר שמש |עיתונאי ישראלי שעובד עבור CNN נחטף ברשות הפלסטינית. אם נוסיף לזה את העובדה שמדובר בערבי ישראלי, אנחנו מקבלים תופעה מאוד מדאיגה.
לא, אני לא מדבר פה על חופש העיתונות. אין פה שום דבר חדש בהקשר הזה. אם עיתונאי הולך לסקר במקום מסוכן, הוא עלול לא לחזור, בדיוק כמו כל אחד אחר.
מה שכן בד"כ היה קורה זה שעיתונאים היו מקבלים חסינות מפעילות עויינת. זה לא בגלל איזשהו כבוד למקצוע מצד אנשים שמכל בחינה אחרת הם טרוריסטים. זוהי מחשבה כלכלית פשוטה. תקוף עיתונאים, וקנית לך אוייב בדמות התקשורת. זה עלול לפגוע בבסיס שממנו אתה חי. אירגון טרור שתוקף עיתונאים, ככלל, יורק לבאר ממנה הוא שותה. זהו אינטרס כל כך חזק שאפילו עיתונאים ישראלים שאינם ערבים, ושמסקרים עבור רשתות שאינן זרות, בד"כ נהנים מהחסינות הזו.
וזה מה שכל כך מדאיג אותי. אם הטרור הפלסטיני הגיע לרמה שבה אפילו על האינטרסים שלו עצמו הוא לא יכול להגן יותר, אזי איך נפתור את הבעיות? משא ומתן מתקיים בין צדדים שרוצים לשפר את מצבם. אם אחד הצדדים לא מעוניין לשפר את מצבו, המשא ומתן לא יהיה אפקטיבי.
שחר
3 תגובות עבור “מחשבות על חטיפת העיתונאי”
מאת ללא שם בתאריך 28 בספטמבר, 2004 | תגובה
לא נראה לי שיש גוף ששמו "הטרור הפלסטיני", נראה שזה יותר אנרכיה כזו, כל אחד עושה מה שהוא רוצה.
מאת שחר שמש בתאריך 28 בספטמבר, 2004 | תגובה
נכון, אבל בד"כ כל אחד גם יודע מה טוב בשבילו.
שחר
מאת עמוס בתאריך 30 בספטמבר, 2004 | תגובה
למיטב ידיעתי העיתונאי שנחטף הוא דרוזי (הוא אולץ ע"Hי חוטפיו לקרוא לכל הדרוזים לא לשרת בצה"ל)