תגית: תוכנה חופשית

כאשר מסתכלים על רשימת הדפדפנים הפופולרים (כלומר, כאלו שיש מקומות בעולם שבהם יש סיכוי למצוא מישהו אקראי ברחוב שמשתמש בדפדפן), הרשימה כוללת לא מעט. כרום, פיירפוקס, אופרה, ספארי, הדפדפן של אנדרואיד, וכמובן, אינטרנט אקספלורר הידוע לשמצה. הסיבה שהוא ידוע לשמצה, למי שרק הצטרף לעולם האינטרנט בחמש השנים האחרונות, הוא שבמשך תקופה מאוד מאוד ארוכה אינטרנט אקספלורר לא התעדכן, אבל היה הדפדפן הכי פופולרי. התוצאה היתה קפאון של עולם ה–Web. בוני אתרים לא היו יכולים לעדכן את קוד האתר למשהו סביר, וגם לא היתה להם סיבה לעשות כן, מכיוון שכל העולם השתמש רק בדפדפן אחד. לכל מי שזוכר את הימים הרעים האלו, עושר הדפדפנים הוא חדשה טובה.

אלא שהסתכלות קצת יותר מעמיקה תראה שהדפדפן עצמו לא משנה. מה שחשוב זה המנוע. מנועי web נפוצים קיימים רק ארבעה: Gecko, עליו רץ פיירפוקס, WebKit, עליו רצים כרום, ספארי והדפדפן של אנדרואיד, Trident, עליו רץ אינטרנט אקספלורר, ו–Presto, עליו רץ אופרה.

אלא שהיום יש אחד פחות. אופרה הכריזה שהם עומדים להעביר את הדפדפן שלהם לרוץ מעל WebKit. המעבר לא יהיה מיידי, אבל המשמעות היא זהה: בשוק יהיה מנוע אחד פחות, ומסת המשתמשים ב–WebKit תגדל עוד.
להמשיך לקרוא אופרה עוברת ל–Webkit: על הומוגניות וקוד פתוח

זו קביעה כל כך מקובלת, עד שאני שומע אותה כמעט מכולם. הן תומכי קוד פתוח והן מתנגדיו. הן אנשים שמבינים בטכנולוגיה והן אנשי משפט. כולם יודעים – ה–GPL הוא רשיון תוכנה ויראלי.

אלא שלדעתי הוא לא.
להמשיך לקרוא מדוע ה–GPL אינו „ויראלי”

Barnes & Nobel פרסמה את כתב ההגנה שלה בתביעה של מיקרוסופט נגדה על הפרת פטנטים באנדרואיד, והסיפור הכי מעניין שם זה תהליך ההתדיינות בנושא. למי שמתעניין בהשתלשלות הדברים המלאה, ניתן לקרוא את כתב ההגנה ב–Groklaw. להמשיך לקרוא לכל מחזיקי מניית מיקרוסופט – למכור עכשיו

היום קיבלתי, סוף סוף, אישור על זה ש-rsyncrypto אושר בתור אמצעי הצפנה חופשי על פי צו הצופן של מדינת ישראל. ניתן לראות את רשימת אמצעי ההצפנה החופשיים באתר משרד הבטחון (עוד לא מופיע בה). רמות האישור השונות זמינות אף הן.
להמשיך לקרוא rsyncrypto הוא חופשי

ניק ג’ונס כותב בלוג תחת הכותרת “ניסוי קוד הפתוח של נוקיה בסימביאן נכשל“. בשתי מילים, נראה כאילו שאין יותר יצרני טלפונים חכמים, למעט נוקיה, שמוכנים לשים סימביאן על הטלפונים שלהם. לדעתי יש סיבה מאוד ברורה שבגללה סימביאן נכשלה, והיא לא קשורה לשאלת פתיחת הקוד. גם פתיחה מוקדמת יותר של הקוד, לדעתי, לא היתה משנה הרבה. הסיבה האמיתית לכשלון של סימביאן היא אותה הסיבה שבגללה חלונות mobile לא ממריא, והיא סיבה טכנולוגית. הסיבה בכלל לא קשורה לטכנולוגיה.
להמשיך לקרוא מה באמת גרם לסימביאן להכשל?

זו תופעה שנתקלתי בה בעבר בגוף ראשון. רם רחום היה צריך לתת הרצאה במועדון הלינוקס החיפאי (חייפוקס), אבל כשהגיע לא היה שם אף אחד מהמארגנים. לזכות מארגני חייפוקס ייאמר שאכן, חלקם, התנצלו. עדיין, היו הרבה תגובות בסגנון של “ואני אפילו לא ידעתי שאני מהמארגנים”, או “אני לא מהמארגנים, אבל אני יודע איך לפתוח את החדר ולהשיג את המפתח למקרן”. הפוסט הזה מיועד לכל מי שענה כך.
להמשיך לקרוא מי מנהל פרוייקטים חופשיים?

לפני כמה ימים פנה אלי, דרך המלצה של עורך דין, לקוח לצורך ייעוץ בנושא GPL. כמובן שאני לא אכנס לשם הלקוח, סוג המוצר או מהות הייעוץ, אבל, בקווים כלליים, אני יכול לתאר מה המצב שלהם.

לחברה (נקרא לה “יהודה הובלות בע”מ”, או, בקיצור, “יהודה”) יש מוצר חומרה. למוצר יש, כמו כל מוצר בימינו, קושחה (firmware) ששמורה על זכרון flash פנימי, מתחברת בחיבור usb למחשב, ומופעלת באמצעות דרייבר שיהודה כתבו לחלונות. מישהו עשה reverse engineering לדרייבר, וכתב דרייבר לקרנל של לינוקס עבור החומרה. על פי מיטב הבנתי, הדרייבר הזה הוא חלק מהקרנל ה-vanilla.

יהודה החליטו לעשות תיקונים בדרייבר החופשי (באגים, דברים שלא הובנו נכון במהלך ה-reverse engineering וכו’), כדי שהדרייבר ללינוקס יהיה באיכות יותר טובה. כאן נכנס החשש. החברה מוכנה לחלוטין לשחרר את התיקונים שהם עשו לדרייבר תחת GPL (למעשה, זה מה שהם מעדיפים שיקרה), אבל לא רוצים שהרשיון יחול על הקושחה שלהם.

מבחינה חוקית ומעשית, ברור שמה שהחברה רוצה לעשות נמצא כל כך עמוק בתוך התחום המותר, שהשאלה פה היא כמעט לא קיימת. מכיוון שהקושחה לא נכתבה כדי לתקשר עם לינוקס, אלא עם חלונות, ומכיוון שהדרייבר ללינוקס אפילו לא נכתב על ידם, הרי שברור למדי שאין לאף אחד שום סיבה לבוא אליהם בטענות. יותר מזה, מכיוון שכל מה שהם עושים פה זה, בעצם, לשפר מוצר GPL, הרי שלאף אחד גם אין אינטרס לבוא אליהם בטענות.

עדיין, מעניין להסתכל איך התפיסה לגבי רוחב הרשת שה-GPL מטיל מעכבת אנשים חברות מלשחרר דברים. כנראה שאנחנו צריכים, או בצורה יזומה, או על ידי זה שניתן למידע לחלחל, להראות לחברות שלא נפגע בהן רק בגלל שהן מחליטות להיות חלק מהקהילה.

נקודה למחשבה
שחר

בשעה טובה התחלתי למזג את הקוד שנכתב עבור פרוייקט פלאפון אל תוך פרוייקט אנדרואיד הכללי (גרסת הקוד הפתוח, כמובן).

בשלב זה מדובר בתיקון של באג עברית בתוכנת היומן – פגישות בתצוגה יומית הופיעו עם עברית הפוכה. את התיקון אפשר לראות כאן עם תוספת לקיטום נכון כאן.

חלק מהסיבות שהשליחה התעכבה היו שעד לא מזמן, לא ניתן היה להריץ את גרסאת הקוד הפתוח של אנדרואיד על טלפונים של HTC. עבודה שעשה Jean Baphtist, עובד של גוגל, מאוד מאוד מאוד שיפרה את המצב. נכון לרגע זה יש לי שני טלפונים פעילים – אחד שמריץ את הגרסה של פלאפון, ואחד שמריץ את Eclair מתוך גרסת הקוד הפתוח שלו. היתה קצת בעיה שנבעה מהעובדה שהטלפונים של HTC שמיובאים לארץ הם מדגם טיפה שונה מזה שגוגל מכוונת אליהם (32A, לעומת 32B שאנדרואיד מכוון). יש הוראות באתר של לינגנו איך לקמפל את הקבצים כך שיעבדו כמו שצריך.

כמו שכבר כתבתי, לא היו המון תיקונים לתרום, אבל אני מקווה לשחרר את כל מה שיש בימים הקרובים, ואז להתחיל לפתח דברים נוספים. כמובן שהכל תלוי בזמן פנוי….

שחר

בתקופה האחרונה אני טיפה ממעט לכתוב פה. הסיבה המרכזית היא עומס בעבודה. הפעם, בניגוד לבדרך כלל, אני יכול גם להראות לעולם למה.

כפי שהתפרסם כבר במספר מקומות, פלאפון משיקה היום את ה-HTC Magic. בשלוש החודשים האחרונים אני עובד, בשביל ניופאן, על להוסיף תמיכה בעברית למערכת. הסיבה שלינגנו עשתה את ההסבה, ולא HTC, היא ש-HTC לא היתה מעוניינת. הפרוייקט התבצע עם מעט מאוד שיתוף פעולה מצד HTC, בתנאי מחתרת. למרות זאת, אני מאוד מרוצה מהתוצאה הסופית. זה לא שאי אפשר היה לעשות הרבה יותר טוב, אבל true artists ship.
להמשיך לקרוא HTC Magic בפלאפון – בערך סקירה, לא אובייקטיבית

באג מספר 544471 בדביאן, כנגד fakeroot.

בן אדם נתקל באחת המגבלות של fakeroot. קלינט אדמס, זה שכתב את fakeroot, ממליץ לו לנסות את fakeroot-ng. הוא חוזר עם התשובה ש-fakeroot-ng אכן פותר את הבעיה.

שחר