על פטרת צפרניים ופרטיות

פוסט זה הוא תגובה לטור של ג׳קי לוי בישראל היום.

מר לוי היקר,

אני יהודי חרד. לא חרדי. אינני נוהג ללבוש שחורים, אפילו לא כאסטרטגיית דיאטה. את השקפתי הדתית ניתן לסכם במילה „אתאיסט”, אף כי אני מקיים באדיקות את הוראות מורינו הדגול רוג׳ר רביט (הוראות שמהכרותי עם הצדדים היותר פומביים של אישיותך, גם אתה לא לחלוטין זר להן). הדבר לו אני חרד הוא פרטיותי. בדיוק רב יותר, זה לא שאני חרד שמה אנשים ידעו עלי דברים, כפי שהנני חרד שאנשים ידעו עלי דברים ללא שיש לי כל שליטה על הנושא. מסיבה זו, בין השאר, עזרתי להקים את התנועה לזכויות דיגיטליות.

בטורך אתה קבעת, בצער מסויים, „שהנושא היחיד שמעניין אותנו תמיד וברציפות הוא פטרת הציפורניים!”. אבחנה זו מתבססת על העובדה שלאורך שנים, „אולי יעניין אותך גם” הפנה אותך לכתבות בנושא זה. התלוננת על חוסר הקשר בין נושא הכתבה לבין ההפניה. סיפרת על ההנחה שהנחת בתחילה, שקיים גוף חכם שיודע לנחש את תחומי העניין שלך, ולגלגת עד כמה הם טועים.
להמשיך לקרוא על פטרת צפרניים ופרטיות