הכלכליות של ספאם

הנה, עוד חברה גדולה מחליטה ללכת בדרך הספאם. הכתבה ב-NRG מספרת על זה שחברת “מפה” שולחת ספאם.

אם לצטט את הציטוט של סמנכ”ל השיווק של החברה: “מדי שנה יוזמת החברה מאות פרויקטים בתחום השיווק הישיר, וזאת במטרה לדלג על פערי התיווך שמגיעים ל-60% ממחיר הספרים. בשיטת שיווק זו שני הצדדים יוצאים נשכרים: הצרכן מקבל את המוצר בהנחה משמעותית ובידי המו”ל נשאר רווח גדול יותר”.

החלטתי להסביר למה ההסבר הנ”ל פשוט אינו נכון. בשיווק באמצעות ספאם יש, בעצם, שלושה צדדים. החברה שמוכרת, הנמענים שמעוניינים במוצר, והנמענים שאינם מעוניינים במוצר. מתוך השלושה האלו, רק שניים יוצאים נשכרים.

בניגוד למה שטוען חיים אזאצ’י, חלק מאותם 60% לא נובעים מפערי התיווך, אלא מעלויות ממש שנחסכות מהחברה. אם הן היו נחסכות וזהו, הייתי אומר “דיינו”. זה לא המצב. העלויות האלו עדיין נמצאות שם, אבל הן מופלות על מקבלי הספאם.

יש שני סוגים של עלויות. הראשונה היא העלות הישירה של משלוח כמויות של דואר. כל משלוח כזה דורש שאילתות מול שרתי DNS, רוחב פס למשלוח ההודעה עצמה, ונפק איכסון כדי לשמור אותה עד שהנמען מוחק אותה. כל הנ”ל הן עלויות שנופלות על ספקי האינטרנט, ואלו מפילים אותן עלינו דרך דמי המנוי. במילים אחרות, אפילו אם הספאם פילטר שלכם מצויין, או שאף ספאמר לא מכיר את הכתובת שלכם, אתם עדיין מממנים את הוזלת העלויות לאותם אנשים שיקנו את הספר של “מפה” בהנחה. אני מקווה שאתם גאים בעצמכם.

העלות השניה היא העלות שאליה מתייחס חיים במאמר. אם לצטט את הציטוט שוב: “הרי ניתן לשאול: האם כל פעילות אחרת של שיווק ישיר לגיטימית? האם סקרים טלפוניים הם פעילות שאינה מטרידה? האם איש מכירות שקופץ עליך בקניון פועל בצורה לגיטימית? האם אינסרט פרסומי שנופל מעיתון מעריב בבוקר מותר? כל מי שאינו אוהב את השיטה הזאת יכול להסיר את עצמו מרשימת התפוצה, וכל השאר מוזמנים ליהנות מהמבצע”.

התשובה נמדדת בכמותיות. אם הייתי מקבל דואר אחד ליום, בהחלט ייתכן שהייתי פוטר אותו כמטרד שהוא המחיר שאני משלם על היותי אזרח משתמש באימייל. למרבה הצער, כמויות הספאם שאני מקבל, כמו גם היחס בין כמות הספאם לכמות הדואר הלגיטימי, הן כאלו שזהו כבר לא המצב.

אם לא ניתן היה לצעוד בקניון ללא מצ’טה מרוב אנשים שקופצים עליך ומנסים למכור לך משהו, הרי שבהחלט היינו חושבים ששיטת המכירות הזו היא חודרנית מידי. אם מרוב עלונים שיש בתיבת הדואר היתה אומרת לכם רשות חברת הדואר שהם מפסיקים להביא לכם דואר הביתה, ושאתם צריכים לבוא אליהם לקחת אותו, הרי ששיטת המכירה הזו היתה הופכת גם היא ללא לגיטימית. זו גם הסיבה שפרסומות בטלויזיה כל כך מעצבנות אותנו, או שלדעתי טלמרקטינג הביתה הוא לא לגיטימי אף הוא. השאלה שאנו צריכים לשאול את עצמינו היא “עד כמה נפגעים כל אלו שלא מעוניינים במוצר משיטת הפרסום”.

במילים אחרות, ספאם הוא לא לגיטימי בגלל שהוא מנצל לרעה את העובדה שאני משלם על האינטרנט שלי, ושאני מעוניין לקרוא דואר אלקטרוני, כדי לדחוף לי פירסומות שאני לא מעוניין בהן, וכל זאת על חשבון הכיס שלי ועל חשבון הזמן שלי. לפחות פרסומות בטלויזיה באמת משלמות על המדיום.

עצוב שחברה גדולה בוחרת במסלול הזה כדי לפרסם, ובזאת נותנת לגיטימציה למסלול. אני, באופן אישי, לא אחליף את אטלס מפות הכבישים שלהם שבו אני משתמש היום בגרסה החדשה שלהם. בואו נקווה ש”כרטא” לא יתחילו גם לשלוח ספאם, כי אז אני לא יודע איך אני אדע לאן לנסוע.

שחר

יבול הספאם היומי, ומלחמתי בו

אחת לחצי שנה, בערך, אני מוציא פוסט שכל תכליתו לציין שכמות הספאם שהתקבלה אצלי שברה עוד שיא מקומי. לפני שנה וחצי זה היה 460 ליממה. לפני קצת מעל חצי שנה זה עבר את ה-3000 ל-24 שעות.

החדשות הטובות הן שלא נשבר השיא של לפני חצי שנה. אני מקבל, עדיין, בין 1500 ל-2000 הודעות ספאם ביממה, עם שיאים מקומיים ב-3000.

החדשות הרעות הן שזה עדיין הרבה הרבה הרבה יותר מידי.

לפני שמישהו קופץ עם המלצות על מסנני ספאם, לא זו הבעיה שלי. אני משתמש במסנן הספאם של Thunderbird, ומרוצה ממנו עד הגג. מעל 95% מהספאם שמתקבל מסונן למגירת הספאם שלי, ומיילים טובים שמסומנים כספאם הם נדירים להפליא. אני לא חושב שיש הרבה מידי מקום לשיפור במובן הזה.

הבעיה היא שמידי פעם כן יש מייל לגיטימי שמסומן בטעות כספאם. מכיוון שציפור הרעם מתייחסת אל רשימת הכתובות שלי כאל מקור לרשימה לבנה, המיילים שמסומנים בטעות כספאם הם תמיד מאנשים חדשים. בתור מישהו שמנהל עסק, אסור לי לפספס את המיילים האלו.

מה שאומר שגם אם כל הספאמים נתפסים, אני עדיין צריך לעבור עליהם. במילים אחרות, מה שמעניין אותי באמת זה כמות הספאמים שאני מקבל, לא כמות הספאמים שמצליחים להסתנן מבעד למסננים.

הבעיה עם כמות הספאם שאני מקבל היא שבקצב של 2000 ביום, מספיק שאני טיפה לא שם לב וכבר יש לי יותר ספאמים לעבור עליהם מכמה שהייתי שמח. לדוגמא, בשבוע האחרון הייתי קצת פחות מידי עם אצבע על האימייל. כתוצאה מכך שבמהלך 48 השעות שקדמו ל-24 השעות האחרונות לא עברתי על מגירת הספאם שלי, הצטברו בה מעל 6000 הודעות ספאם. כאשר ויתרתי על לעבור על כולן, זה השלב שבו החלטתי שחיי צריכים שינוי.

למה אני מקבל כל כך הרבה ספאם?

התשובה הפשוטה היא שיש לי המון תיבות דוא”ל. אם תסתכלו על הכתובת שלי כפי שמפורסמת בבלוג הזה, תראו שהיא מכילה את שם האתר. זה מאפשר לי לעקוב אחרי מאיפה דלפה כתובת דואר, ועל מי אי אפשר לסמוך.

אבל ריבוי כתובות המייל גורם לתופעה בעייתית. אוגרי רשימות הכתובות אוספים כתובות שונות שלי, ושולחים לכל כתובת ספאם כאילו היתה כתובת של מישהו אחר. התוצאה היא שאני מקבל, לעיתים, את אותה ההודעה מספר רב מאוד של פעמים.

אתמול, אחרי שהגיעו מים עד נפש, החלטתי לשים קץ לתופעה. כתבתי סקריפט קטן שרץ על שרת הדואר שלי, והוא אחראי לקבלת הדואר עבור כל כתובת שפעם אחת פירסמתי באיזשהו אתר, ומאז לא השתמשתי בה. החלטתי שכתובות אלו יהיו לא תקיפות יותר.

הסקריפט עושה משהו חביב. דבר ראשון, הוא דוחה את המייל. נסיון לשלוח דואר לאחת מהכתובות שביטלתי תחזיר לכם הודעת שגיאה שמספרת לכם שהדואר ששלחתם לא הגיע ליעדו בגלל שהכתובת לא קיימת. אני שוקל לשנות את הכיתוב לכיתוב שמסביר שעקב ריבוי ספאם הכתובת בוטלה, ומסביר איך למצוא את הכתובת הנכונה.

אבל זה לא הכל. בנוסף לזה שהוא דוחה את המייל, הוא גם מעביר אותו לתיבת הדואר שלי. לכאורה, בזאת ביטלתי את כל היתרון שהיה לי. למעשה, הסקריפט מסמן את הדואר כדואר שעבר דרכו. ציפור הרעם מוצאת את הסימון הזה, ומתייקת את הדואר בספריה מיוחדת.

היא עושה עוד שני דברים קטנים. דבר ראשון, היא מסמנת את הדואר בתור “read”. זה מונע ממני את ההרגשה שיש עוד דואר שאני חייב לעבור עליו. הדבר השני היא לסמן את הדואר בתור דואר זבל. במילים אחרות, מסנני הספאם שלי לומדים להכיר את הדואר שלי בתור דואר זבל, עוד לפני הפעם הראשונה שאני ראיתי אותו.

בנתיים התוצאות הן דרמטיות. ב-12 שעות האחרונות הגיעו אלי כ-180 מיילים לספריית הספאם, ועוד 1500 מיילים לספריה שאותה אני לא צריך לקרוא (אם שלחתם לי משהו חשוב לכתובת שאני לא קורא יותר, תקבלו הודעה שהדבר החשוב לא הגיע, כך שמצפוני נקי). ההבדל באיכות החיים שלי, למותר לציין, הוא משמעותי מאוד.

שחר

במקום שבעלי תשובה עומדים

לפני כמה חודשים התחיל חבר שלי לעבוד בחברה בשם “hotbar“. למי שלא מכיר, מדובר בחברת “AdWare”. תתקינו את התוכנה שלנו, תקבלו סמיילים חמודים (או מה שלא יהיה), ובתמורה יציגו לכם פרסומות על המחשב.

מסתבר שהחברה מנסה לעדכן את התדמית שלה. הם רוצים לעבור ממצב שבו הם מתקינים את עצמם בצורה עקיפה מבלי שהלקוח יודע למצב שבו יש להם רק לקוחות שמוכנים ורוצים אותם על המחשב. הם גם, קצת בעידוד שלי, שינו את הסכם המשתמש כדי להבהיר מה הם באמת שולחים ומה לא.

כמובן שחברות שהתרגלו לפעול בצורה בריונית לא ישנו את עורן ביום אחד. חלק ממדיניות שינוי התדמית שלהם כוללת לתבוע כל מי שמכנה אותם “Spyware” בניגוד ל-“AdWare”, או משהו חסר משמעות בסגנון. את סימנטק הם ניצחו, את “האחת רק האחת” פחות.

ולמה נזכרתי בכל זה עכשיו? בגלל שיש הפניה מסלאשדוט לראיון עם עובד לשעבר של 180solutions, אף היא חברה סימפטית מאותו שוק כללי. גם הוא מדבר על מאמצים, אף כי לאו דווקא גורפים, לנסות לשנות את תדמית החברה.

בשני המקרים מדובר על שינוי תדמית שמגיע רק אחרי שהבעלים התעשרו. על פניו, הם נוקטים בשיטה הבאה:
1. עשה פעולות שהולכות מאחורי הגב של הלקוחות שלך, אולי אפילו כנגד החוק
2. תרוויח הרבה כסף
3. נקה את האורוות, הפוך לישר דרך שרוצה רק בטובת המשתמשים
4. הבע פליאה על כך שכל העולם לא מייד נשכב כעפר לרגליך ואומר “וואו! איך הם השתנו”

אני חושב שכל שיטת הפעולה מסריחה. מצד שני, זה עבד למיקרוסופט….

שחר

מפלגות ששולחות ספאם

נכון לרגע זה יש שתי מפלגות שירדו מרשימת המפלגות האקראיות שלי עקב העובדה שהן שולחות ספאם:
שינוי מפגיזה כל כתובת אימייל אפשרית שלי עם “הסרטון הלא מצונזר” (נכון לרגע זה, על אף תלונה שלי לספק, השרת עליו הסרטון עדיין באויר)
ברוך מרזל שלח לי שני מיילים עם לינק לסרטון “על פעילות הבחור”.

אני מנסה לחשוב מי יותר גרוע. מצד אחד, מרזל שלח שני מיילים בעוד ששינוי מפגיזה בכל התותחים. מצד שני, המייל של מרזל מנוסח כך שלחלוטין לא ברור אם הוא בעד או נגד, וצריך לראות את הסרטון כדי להחליט.

קצת קשה לי להאמין שיש מצביעי “כ” שבאמת רואים את משלוח הספאם כקריטריון חשוב לגבי למי להצביע בבחירות, ואני לא חושב שאני יכול להציע להם אלטרנטיבה בכל מקרה.

אם שקלתם להצביע “יש”, הרשו לי להציע לכם להצביע “חץ” במקום. אותה אידאולוגיה, אבל הם לא שולחים ספאם.

אם אתם לא יכולים להחליט, הרשו לי לבקש מכם, כאשר אתם מבצעים את אלגוריתם הבחירה האקראית, להוציא את שני הפתקים הנ”ל (“כ” ו-“יש”) מהרשימה.

שחר

עדכון: אלירם מפנה לבלוג שלו ששם הוא מחזיק רשימה יותר מלאה של מפלגות ספאם.