MAC Address – לא ייחודי כמו שחשבנו

קצת הסבר.

דבר ראשון – התנצלותי שלוחה לכל מי שחשב שאני מדבר על מחשבי Macintosh. לא זה הנושא.

יש
מודל, שלמרבה החסד דיי נבעט מהעולם, בשם “מודל שבע השכבות”. הרעיון הוא
שכל רשת תיקשורת אפשר לחלק לשבע שכבות, כאשר כל שכבה מתקשרת אך ורק עם
השכבה שמעליה ועם זו שמתחתיה. לצורך העניין, כרטיס הרשת עצמו הוא שכבה
מספר 1, ו-TCP הוא שכבה מספר 4.

המודל הפסיק להיות אור לישראל
כאשר המובן מאליו נהיה מובן אפילו לאנשי תקינה (מלשון תקן). כאשר “כיווץ”
מופיע בשכבה 2, 3, 4 וגם 5, לא ברור למה המודל עוזר משהו בחיים. עדיין,
השכבות הנמוכות (קרי – עד 4 כולל) עדיין נמצאות בשימוש כללי.

שכבה 2 מתייחסת לפרוטוקול שכרטיסי הרשת מדברים בינהם. למשל, במקרה של
כרטיסי רשת רגילים (Ethernet), מדובר בפרוטוקול שנקרא “IEEE 802.2”. אלו
בד”כ פרוטוקולים בעלי טווח מוגבל (במקרה של Ethernet – עד 180 מטר), וללא
יכולת להשתמש בנתב כדי להגדיל את הטווח (הנתבים פועלים בשכבה 3).

כדי לאפשר תקשורת, כל כרטיס צריך לדעת עם מי הוא מדבר. הדרך לעשות את זה
היא להקצות כתובת ייחודית לכל כרטיס ברשת. הכתובת הזו מכונה “כתובת
פיסית”. במונחי TCP/IP היא מכונה “Media Access Control”, או MAC.

איך
עושים את זה? כל ייצרן כרטיסים מקבל טווח של כתובות, והוא אמור לייצר כל
כרטיס עם כתובת שונה. במילים אחרות – באחריות ייצרן הכרטיסים לוודא
שמהמפעל לא יוצאים שני כרטיסי רשת שלהם אותה הכתובת.

לפני כמה
זמן אני מקבל טלפון מעובד שלי. לינגנו היתה באמצע הקמה של רשת אצל הלקוח,
והעובד שלי נתקל בבעיה לא ברורה. התקנו שרת DHCP בחברה. למי שלא מעודכן,
שרת DHCP מחלק כתובות IP למחשבים באופן אוטומטי. הדרך להבדיל בין המחשבים
היא על פי כתובת ה-MAC שלהם. והנה, שני מחשבים ברשת מסרבים לדבר אחד עם
השני. לאף אחד מהם אין בעיה לדבר עם המחשבים האחרים ברשת, אבל אחד עם השני
הם מסרבים בכל תוקף לדבר. בעיה מוזרה לכל הדעות.

לאחר שלא
הצלחתי לחשוב על פתרון לבעיה בטלפון, השארתי את העובד שלי להתמודד עם
הבעיה לבד. כאשר הרמתי לו טלפון אחרי כשעתיים, הוא אמר שהוא מצא את מקור
הבעיה:

אני: “נו, מה היתה הבעיה?”
הוא: “שני המחשבים קיבלו את אותה כתובת IP”.
אני: “??? איך זה יכול להיות. יש שם DHCP”
הוא: “יש להם את אותה הכתובת הפיסית”.

למען האמת, שמועות על כך שחברות כרטיסי הרשת מעגלות פינות וממחזרות מספרי
כרטיסים נפוצו כבר דיי ממזמן. אני חייב להודות שהלוגיקה נראית חסינה. אם
הם חוזרים על מספר כרטיס אחת למליון כרטיסים, מה הסיכוי ששני כרטיסים בעלי
אותה הכתובת יגיעו לאותה הרשת המקומית? אחרי הכל, שני כרטיסים על רשתות
שונות לא גורמים לכל בעיה.

וכל זה בא ללמד אותנו ש:


1. Rules were meant to be broken
2. Noses were also meant to be broken.

(The A Team)




שחר

מבצע "מסעדות היוקרה" של מעריב

היום ניצלנו את מבצע “מסעדות היוקרה” של מעריב. הרעיון הוא כזה: כל יום
מודפסים במעריב, כחלק מהעיתון, שוברים. עם השוברים האלו אפשר ללכת לאכול
בכמות לא קטנה של “מסעדות יוקרה” בעלות קבועה של 79 שקלים (מנה ראשונה,
עיקרית וקינוח). אנחנו הלכנו ל-White Hall בהרצליה פיתוח.

אז ככה:

לגבי המסעדות – מדובר, על פי מיטב הבנתי, בתרגיל שיווקי. אני הייתי שמח
לראות שם מסעדות יוקרה אמיתיות. מה שהיה שם בפועל זה מסעדות “היי טק”,
שבהן הארוחה לא מאוד שונה במחיר שלה. בסך הכל, נראה היה שהחסכון על הארוחה
לעומת התפריט הרגיל היה של לא יותר מ-30 שקלים. לאור זה שהתפריט המוזל היה
תפריט אחר, כנראה שהחסכון האמיתי, אם בכלל קיים, קרוב יותר ל-10 שקלים.

מצד שני, לגבי מעריב – הם מדפיסים את השוברים בדפים הפנימיים, בכל פעם
בעמוד אחר. אני לא בטוח, אבל, מה זה עוזר להם. לי יש כרגע מינוי על ידיעות
אחרונות (לא באשמתי – הוא של חברה שלי), והקניה ברגע האחרון של זוג עיתוני
מעריב לא באמת גרמה לנו לעבור גם עליהם. מכיוון שמעריב לא באמת מרוויחים
כסף מהתשלום על העיתון עצמו (הכסף מהעיתון מכסה אך ורק את עלויות ההפצה,
והרווחים של העיתון הם מפירסום), הרי שאני לא מבין מה הם הרוויחו.

בקיצור, מבצע קצת מיותר, ואפשר פשוט ללכת להנות מהמסעדות בלי תירוץ של מבצע של מעריב. זה אקט פירסומי סטנדרטי למידי.

שחר

"בית תוכנה" לתוכנה חופשית?

לא מזמן, לינגנו עברה למשרד חדש בעיר הגדולה (תל אביב). האתר לא מעודכן כרגע, מכיוון שאין איך לקבל שם דואר.

כשבאנו לחתום על חוזה השכירות, היינו צריכים למלא את סעיף “מטרת העסק”.
טיפ קטן שקיבלנו היה “בתי תוכנה מקבלים הנחה של 50% בארנונה”. ועכשיו רק
נשאר לענות על השאלה:

האם לינגנו היא בית תוכנה?

ההגדרות של עיריית תל אביב היו “עסק שתחום עיסוקו המרכזי הוא ייצירת
תוכנה”. למרבה החסד לא היו שם התיחסויות לשאלות כמו “מי יכול להשתמש”,
“מכירה” ועוד דברים שהיו שמים אותנו במצב מאוד בעייתי. ואז נשאלה השאלה:
האם מה שאנחנו עושים עשוי להחשב כייצירת תוכנה? אחרי שהחלתנו שבהחלט אפשר
להחשיב את התוכנה שאנחנו כותבים בשביל לקוחות, כתבנו שאנחנו בית תוכנה.
כפי שניסח זאת עורך הדין שלי – תמיד אפשר לטעון לתום לב.

מסתבר שעיריית תל אביב החליטה לחסוך לנו את שיקול תום הלב – הגיעה ביקורת.
כנראה שזו לא נועדה להיות ביקורת פתע, מכיוון שקיבלנו מכתב שאומר שביקורת
אמורה להגיע. זה שקיבלנו את המכתב רק שלושה ימים אחרי שהביקורת כבר היתה
לא אמור לשנות כלום, נכון?

לפני הכל, מילה טובה. המבקר באמת עשה רושם של מישהו שמבין מה זו תוכנה, איך מפתחים אותה, וכו’.

למרות זאת, ויותר סביר שבגלל זה, הוא יצא מאוד מאוד מבולבל.

התחלתי בלהסביר לו מה זו תוכנה חופשית. הוא אכן הצליח לשאול את כל השאלות
הנכונות (“איך מקבלים על זה כסף” וכו’). הסברתי לו את מה שהחברה עושה. את
הבילבול על פניו הייתי צריך לצלם .

הוא ביקש תוכנות שכתבנו. הדפסתי לו קישורים לחלק מהתוכנות שמופיעות בקישורים פה מצד שמאל. הוא יצא, אמר שהוא יכתוב את הדו”ח.

שורה תחתונה – עיריית תל אביב החליטה שמה שאנחנו עושים מספיק דומה
ל”ייצירת תוכנה” כדי להיות זכאים להנחה בארנונה. Hurray! עדיין, ברור
שהגופים הבירוקרטיים לא כל כך בנויים להתמודד עם הצורה המאוד שונה שבה
תוכנה חופשית באה לעולם.

שחר

חזרתי לישראבלוג, משחקי Apple, ועוד עדכונים

טוב, אז האמת היא שלא מגיע לישרא, אבל הצטברות של כמה דברים הכריעה את הכף:



  1. לא כיף לי לכתוב בבלוגים. אני לא מספיק מסתדר עם הממשק.


  2. האתר למטה באופן הרבה יותר מידי תכוף


  3. אין דרך פשוטה להגיב בלי להרשם, ולהגיב בשירשור


  4. אין משלוח הודעות על עדכונים לרשימת תפוצה.



האמת היא שירידת תכיפות העדכונים פה נובעת, בחלקה, מהסיבות הנ”ל. כמובן שאני גם הייתי (ועודינו) עמוס עד בלי די, וכו’ וכו’.


בנתיים בישראבלוג:



  1. יריב הצליח לתקן את ה-RSS (בשעה טובה) כך שיוציא RSS תיקני
    כמעט למהדרין. הוא כן מוסיף שם טג “div”, שאני לא בטוח עד כמה הוא תיקני,
    אבל הטג הזה לפחות נפתח ונסגר כמו שצריך, והכלים של לינוקס לא מתבלבלים
    ממנו. זה מספיק טוב לצרכי.


  2. יריב תיקן את הצורה השבורה שבה
    הוא נהג לשלוח הודעות עדכון למנויים בדוא”ל, מה שגרם לכמעט כל מי שלא נוהג
    לקרוא דוא”ל באמצעות Outlook לקבל את ההודעה בג’יבריש. כמובן שכשאני
    ביקשתי הוא פטר אותי ב”ככה זה – תתרגל”, אבל כאשר אחרים ביקשו הוא תיקן.
    נו טויב.



לא, אני לא מרוצה מישראבלוג, אבל כרגע זה מה שיש במגבלות הזמן שלי. את
הפוסטים שפירסמתי במערכת בלוגים אני אעביר הנה ברגע שמערכת בלוגים תחזור
להגיב .



אחי דרש ממני לפנות את מחשב האמיגה שהעלה אבק בחדר שלו. במאמצים
מסויימים הצלחתי למצוא את הבחור שמחזיק מוזיאון מחשבים ישנים. הוא מאוד
שמח לשמוע על אמיגה תקין כמעט לחלוטין שיבוא בכיוונו. הצלחתי לחבר את
המחשב, ויש קצת בעיות, אבל שום דבר מהותי. המסך עובד (אבל צריך להחזיק את
הכפתור לחוץ), העכבר פחות או יותר עובד, והצלחתי למצוא דיסקט עם AmigaDos
עובד מספיק כדי להריץ Workbench, ותוכנה שמאפשרת לקרוא דיסקטים של PC. את
כל השאר כבר אפשר להוריד מהאינטרנט, ואני מתכוון לעשות את זה ברגע שאני
אמצא מחשב PC עם כונן דיסקטים ואקנה דיסקטים ריקים. פשוט!


במקביל, הפעלתי חבר שלי שעליו זרקתי את כל הג’אנק שלי, וביקשתי ממנו
למצוא את מתאם הדיסק הקשיח לאמיגה. הוא התלהב והבטיח לי גם ערמה שלמה של
מערכות ישנות אחרות, אבל מאז לא שמעתי ממנו….



שיגעון המחשבים הישנים, כמו גם שומר מסך חדש שמראה Apple עולה ומריץ
תוכנות, גרם לי לתיאבון. הצלחתי להשמיש את מדמה ה-Apple II ללינוקס, ואני
עכשיו משחק מחדש את Robot Odyssey, המשחק שלימד אותי מעגלים חשמליים. פשוט תענוג צרוף.



ואם כבר מדברים על שומר המסך, הנה מכתב שכתבתי ליוצר שלו:



Hi Jamie,
Sorry for the extreme nitpicking, but I think you have a fundemental bug
in your "apple2" unix screen saver. When trying to type in your programs
into an apple2 (running inside an emulator), I found several bugs in the
programs. Personally, I have not seen the screen saver actually run any
of the programs, so I find it hard to understand whether merely fixing
the programs for proper applesoft is enough, or whether the bugs in the
programs reflect some fundemental bug in an applesoft interpreter
somewhere in the code, which means that other changes need to be performed.
So far, I have only typed in the first program:
static char *moire_program[]={
"10 HGR2n",
"20 FOR Y = 0 TO 191 STEP 2n",
"30 HCOLOR=4 : REM BLACKn",
"40 HPLOT 0,191-Y TO 279,Yn",
"60 HCOLOR=7 : REM WHITEn",
"80 HPLOT 0,190-Y TO 279,Y+1n",
"90 NEXT Yn",
"100 FOR X = 0 TO 278 STEP 3n",
"110 HCOLOR=4n",
"120 HPLOT 279-X,0 TO X,192n",
"140 HCOLOR=7n",
"150 HPLOT 278-X,0 TO X+1,192n",
"160 NEXT Xn",
The problems:
1. There is no command called "HLINE". There is a command called "HLIN",
but it's a low resolution graphic command (horizontal line), and does
not follow this syntax. Lines 40, 80, 120 and 150 were replaced with
"HPLOT", which is the command you were after.
2. If X goes to 279, line 150 tries to hplot to -1,0, which is illegal.
I changed line 100 to step only to 278.
Now, I know this is EXTREME nitpicking, but I couldn't resist. Sorry.
I have not yet looked at any of the other programs in the screen saver.
Let me know if you are interested in further feedback.
Thanks,
Shachar



שחר


נ.ב.


בעקבות התחרות של נענע נתקלתי בבלוג של מרגי.
אחד הדברים הגרועים יותר שקרו לפרודוקטיביות שלי בשבוע האחרון. לקרוא בלוג
שנכתב ע”י מישהי שאוהבת לכתוב (והרבה), עושה את זה כבר שנתיים וחצי, ותמיד
כותבת טוב זה משהו שמסיח את הדעת מדברים פעוטי ערך כמו “עבודה” בצורה
הרסנית. למרבה השמחה הגעתי כבר לזמן “הווה”, אז אני מקווה שהגרסה הבאה של
rsyncrypto אכן תצא שבוע הבא.


למקרה שהיה לא ברור – מומלץ בחום.


שחר


ועוד דבר אחד


אני לא משתתף בפרוייקט “לכל בלוג יש שם”. נראה לי טיפשי:


“מה עומד מאחורי שם הבלוג?” זה בלוג על לינוקס, ועל תוכנה חופשית.


“מה עומד מאחורי בחירת הכינוי שלך?” תשאלו את ההורים שלי.


ש.

Bear