הרבה פעמים, בדרך כלל כאשר מתייחסים להצעת חוק כלשהי, נהוג להשתמש בביטוי “מדרון חלקלק”. ביטוי גרפי מאוד, שטוען שבעוד שמטרת החוק היא אולי ראויה, השביל שמוביל אל מטרת החוק נמצא על מדרון חלקלק, ומאוד קשה ללכת בו בלי להתדרדר למחוזות ראויים פחות. לפחות כשאני הלכתי לעשות נפשות לרעיונות טובים בכנסת, הוזהרתי להשתמש בביטוי הזה במשורה. חברי הכנסת לא אוהבים שאומרים להם שאי אפשר לסמוך עליהם.
כן, גם הפוסט הזה הוא על הצעת החוק להקמת מאגר ביומטרי.
להמשיך לקרוא כך נראה מדרון חלקלק
אך היום קיבלתי את השאלה הזו. הבעיה עם כל המאבק נגד החוק הביומטרי היא שהטיעונים בעד הם קצרים, קולעים ונשמעים טוב (“אם לא עשית שום דבר רע, אין לך ממה לפחד”), בעוד שהטיעונים נגד נשמעים או לעוסים (כמה אפשר לשמוע “מדינת משטרה” או “מנהל תקין” לפני שהציבור מאבד רגישות?), או מורכבים מכדי להכנס לסיסמא (קצת ארוך בשביל סוגריים). השאלה הזו היתה קצת יותר מידי. כדי שאפשר יהיה לענות עליה טוב יותר, הנה כמה תסריטים שעלולים לקרות. חלקם דורשים דליפה של המאגר הביומטרי, חלקם יכולים להתקיים בלעדיה.
להמשיך לקרוא אז מה אם המאגר הביומטרי ידלוף?
לכל המתרגמים באשר הם, בעיקר של תוכניות טלויזיה. התרגום לעברית של השם “Zion”, שנהיה, משום מה, פופולרי לאחרונה בארצות הברית, הוא “ציון”. כן, כמו שם מדינתנו הקטנה. לא, זה לא במקרה. הוא לא, עד כמה שהדבר מפתה, “זיון”. המילה השניה שמורה לאקטים מיניים ולנגנים של מיקרוסופט.
מדהים שדווקא בישראל יטעו בדבר שכזה.
לתשומת ליבכם.
שחר
בעקבות “נטויז’יון מעלים מחירים בלי להודיע“, דיברתי עם שירה ממחלקת ניהול לקוחות. לטענתה (אני כרגע מנסה לבדוק את זה), בחשבונית של אפריל היתה הודעה שהם עומדים להעלות את המחיר, ושער הדולר הקבוע הוא במסגרת “העלאת מחירים” שהם עשו. לטענתה, כל חוזה שנערך היה לתקופה מוגבלת, ועל כן בסיום התקופה מותר להם להעלות מחירים באופן חד צדדי.
כאשר אמרתי שאם זה המצב, אני אמצא ספק אחר שיארח אותי, היא בלי להתבלבל אמרה שהיא יכולה להפנות אותי למחלקת מכירות שתנסה לתת לי הצעת מחיר יותר זולה. מכיוון שלקוח שלי רק עכשיו מסיים סבב בין כל הספקים של קבלת הצעות מחיר לבדיוק אותו השירות, אני יודע שהמחירים שכל הספקים מציעים ללקוחות חדשים, כולל נטוויז’יון, נעים סביב המאה דולר (ולא 150 בשער קפוא של 4.1). לאור זאת, אין לי אלא להסיק שבנטוויזיון, לקוחות נאמנים משלמים יותר.
איך זה עומד בחוק שדורש שעסקים לא יעלו מחירים באופן חד צדדי בסיום תקופת ההתחייבות, או למה הם לא שלחו אלי אימייל בנוסף להודעה בחשבונית, אני פשוט לא יודע.
שחר
עדכון כאן.
כמו שהרבה מקוראי הבלוג יודעים, כחלק משירות הגיבויים של לינגנו (החברה שלי) יש לנו שרת גיבויים שיושב בחוות אירוח של חברת נט-ויזיון בחיפה.
את העסקה עם נטויזיון סיכמתי לפני מספר שנים טובות. העסקה דיברה על 100 דולר לחודש. היום מ’ העיפה מבט בחשבונית שקיבלנו, וראינו כמה דברים מטרידים: להמשיך לקרוא נטויזיון מעלים מחירים בלי להודיע
כפי שכבר אמרתי לפני שבועיים, קיבלתי הביתה מכשיר Yes Max HD לצורך כתיבת ביקורת. אחרי שבועיים של שימוש, יש תוצאות. הבטחתי למיכאל (איש השיווק מאחורי המהלך), וכמובן שגם ההגיון והנימוס הבסיסי דורש, שאני אכתוב ביקורת הוגנת, מנומסת ולא מתלהמת.
אבל האמת העצובה היא שבמכשיר יש בעיות. הוא שמיש, הוא אפילו שימושי, אבל הוא מאוד מאוד לא כייפי.
להמשיך לקרוא Yes Max HD – באגים ושימושיות
אחרי ההכרזה על המאמר הראשון, המאמר השני בנושא תכנות מכוון שפות דו-כיווניות התפרסם היום. נושא המאמר הוא מלכודות נפוצות שמתכנתים שלא מודעים לסוגיות נופלים בהם.
כרגיל, הערות והארות יתקבלו בברכה, באימייל או פה בבלוג.
שחר
אתמול עלה באתר של לינגנו מאמר ראשון בסדרת מאמרים על תכנות עבור תמיכה בשפות דו כיווניות (כלומר, עברית, ערבית וכדומה). המאמר הוא באנגלית, כדי לאפשר לאנשים שבאמת צריכים להבין את הנושא לקרוא אותו.
המאמר מתפרסם פה.
תגובות יתקבלו בברכה.
שחר
אני חייב להודות שהתלבטתי לפני שפירסמתי את הפוסט הזה. הרקע, למי שלא עקב אחרי “רעידת האדמה”, הוא התלונות של אנשים, בעיקר סביב פוסטים פוליטיים, שמתפרסמים בפלאנט. אנשים לא רוצים לראות אותם שם. הגישה שלי היתה, מצד אחד, “אני לא קורא את הפלאנט, ועל כן לא מכיר אותו, ועל כן לא רוצה שהפלאנט יכתיב לי מה אני מפרסם בבלוג שלי”. מצד שני, אני כן שמח שהוא מתפרסם שם, וכן שמח לתנועה שהוא מייצר (ומה שיותר חשוב – לאנשים שקוראים את מה שאני כותב כתוצאה מכך).
להמשיך לקרוא לקוראי הפלאנט – עזרתכם דרושה
בעקבות פוסט של גל מור, הותקן אצלי אתמול, אחר כבוד, מכשיר Yes Max HD. המכשיר אצלי למשך חודשיים. סקירות יבואו בהמשך.
להמשיך לקרוא טבילת רגל הססנית בעולם הפוסטים השיווקיים