בשנה שעברה, נתתי הרצאה בכנס אוגוסט פינגווין בנושא ניתוח שלאחר המוות של חברת לינגנו. ההרצאה זמינה כעת לצפיה ברשת (אחרי הקיפול). את השקפים ניתן להוריד כאן.
הוידאו הוא שעה, אבל החלק שלי בו הוא רק חצי שעה.
להמשיך לקרוא וידאו של ההרצאה(הרצאות) שלי מאוגוסט פינגווין זמין לצפיה ברשת
הארה:
מסקנה: אני צריך לפתוח חשבון טוויטר….
שחר
כנראה שמישהו ב–YNet החליט לעשות לי קטע מקרוקודיל דאנדי בעקבות הפוסט הקודם שלי בנושא.
להמשיך לקרוא הרבה ארבה עושה סקס ב–YNet
אני קורא בלוג משפט הומוריסטי אמריקאי בשם „Lowering the Bar”. ההתמחות שלו היא להביא פוסטים בעלי כותרת שנשמעת כמו נסיון לייצר סנסציה, אבל בפועל מתארת בדיוק רב את תוכן הכתבה (ראו לדוגמא: Axe-Wielding Hitchhiker Dude Saves Lady From Fake Jesus). אני מקווה שהצלחתי לתפוס את רוח הדברים בפוסט הזה.
טמקא מביאים סיפור על הארבה שפושט בשדות הדרום (דרום עאלק: ביום חמישי ראיתי אחד בצור יצחק). בסיפור יש תמונה להמחשה, שבה רואים ארבה: להמשיך לקרוא ארבה עושה סקס ב–YNet
לפני כמה ימים ביצעתי שידרוג בגרסה של wordpress שמותקנת פה בבלוג. לא הייתם אמורים לראות שום הבדל. במסגרת השידרוג, שבה בעקבות תקופה מאוד ארוכה שבה לא נגעתי בכלום פה, שידרגתי גם את כל התוספים שמותקנים לי.
אחד התוספים שמותקנים לי פה נקרא http:bl. התוסף משתמש בשירות של פרוייקט בשם Project Honeypot.
להמשיך לקרוא המלצה: Project Honeypot
במאי 2009 ביצעתי שינוי בצורה שבה fakeroot-ng תופס תהליכים חדשים שנוצרים. במקום להסתמך על מנגנון מובנה של מערכת ptrace, שלא עבד בצורה אמינה על קרנלים של redhat שהשתמשו ב–utrace, החלפתי את המנגנון למשהו שהועתק, כמעט במדויק, מ–strace. בגדול, מחליפים את הפרמטרים לפקודה clone כך שאומרים לה שהדיבאגר של האבא הוא גם הדיבאגר של הבן.
וזה עבד מצויין, חוץ מאשר ב–threads. משום מה, זה לא עבד עליהם. הם פשוט לא היו מתחילים לרוץ.
להמשיך לקרוא כמעט 4 שנים לפתרון באג
התפרסם במקור באתר התנועה לזכויות דיגיטליות.
לאחרונה עלה לכותרות סיפור השחתת הצימר של מרים בורנשטיין (דרך חורים ברשת). התקציר הוא שזוג שהתארח בצימר השחיט אותו מתוך נקמה על הפסקת חשמל שקרתה בעת השהות שלהם. הסיפור הוא מזעזע, מזכה בתואר „הישראלי המכוער” (על אף שרק הבחורה היתה ישראלית), ובכלל הוא דוגמא מרגיזה ומרתיחה.
בשלב הזה, התגובה המתבקשת היא „לא סגרת את החברה לפני, כאילו, שנה?”
מעשה שהיה, כך היה.
להמשיך לקרוא אתר חדש ללינגנו
העולם שלנו מונע ע״י קודים.
אנחנו בתהליכי מעבר דירה. קנינו דירה, חדשה מהניילונים, ואנחנו כרגע בתהליך של להכניס לתוכה את אותם הדברים שאנשים כמוני נהגו לקחת כמובן מאליו. במילים אחרות, אנחנו בתהליכי בניית המטבח.
ואם לא יצא לכם לעשות את זה מעולם, פשוט לא תאמינו כמה בעלי מקצוע שונים מעורבים בתהליך. את הארונות מייצרת חברה אחת, את השיש שניה, ושלישית את הקרמיקה. יש חברת הובלות שמובילה כל רכיב בנפרד, ויש מתקין שמחבר את הכל ביחד לכדי מוצר מוגמר. כמובן שצריך חשמלאי שיזיז את השקעים למקום הנכון, ושיפוצניק שיסגור את הקיר אחרי שהחשמאלי עבד עליו.
אבל לא על זה רציתי לדבר.
רציתי לדבר על BD36001. זהו קוד פריט. מק״ט, אם תרצו. הוא שייך לאריח קרמיקה בגודל 30 ס״מ על 60 ס״מ, בטקסטורת מט ובצבע קרם. שמו הוא „פרגמון מט”. נמכר בחנות נגב קרמיקה הקרובה למקום מגוריכם. פשוט תבחרו אותו מהתצוגה, תרשמו את קוד הפריט בהזמנה, ואחרי שבועיים תגיע אליכם משאית עם יותר קרמיקה מכמה שאתם יכולים להרים, בגודל הנכון ובצבע הנכון.
לפחות זו התיאוריה.
להמשיך לקרוא BD36001
כאשר מסתכלים על רשימת הדפדפנים הפופולרים (כלומר, כאלו שיש מקומות בעולם שבהם יש סיכוי למצוא מישהו אקראי ברחוב שמשתמש בדפדפן), הרשימה כוללת לא מעט. כרום, פיירפוקס, אופרה, ספארי, הדפדפן של אנדרואיד, וכמובן, אינטרנט אקספלורר הידוע לשמצה. הסיבה שהוא ידוע לשמצה, למי שרק הצטרף לעולם האינטרנט בחמש השנים האחרונות, הוא שבמשך תקופה מאוד מאוד ארוכה אינטרנט אקספלורר לא התעדכן, אבל היה הדפדפן הכי פופולרי. התוצאה היתה קפאון של עולם ה–Web. בוני אתרים לא היו יכולים לעדכן את קוד האתר למשהו סביר, וגם לא היתה להם סיבה לעשות כן, מכיוון שכל העולם השתמש רק בדפדפן אחד. לכל מי שזוכר את הימים הרעים האלו, עושר הדפדפנים הוא חדשה טובה.
אלא שהסתכלות קצת יותר מעמיקה תראה שהדפדפן עצמו לא משנה. מה שחשוב זה המנוע. מנועי web נפוצים קיימים רק ארבעה: Gecko, עליו רץ פיירפוקס, WebKit, עליו רצים כרום, ספארי והדפדפן של אנדרואיד, Trident, עליו רץ אינטרנט אקספלורר, ו–Presto, עליו רץ אופרה.
אלא שהיום יש אחד פחות. אופרה הכריזה שהם עומדים להעביר את הדפדפן שלהם לרוץ מעל WebKit. המעבר לא יהיה מיידי, אבל המשמעות היא זהה: בשוק יהיה מנוע אחד פחות, ומסת המשתמשים ב–WebKit תגדל עוד.
להמשיך לקרוא אופרה עוברת ל–Webkit: על הומוגניות וקוד פתוח