לא. אני לא מנוי.
דווקא היה הגיוני לעשות. תרבות הצריכה שלנו תוכן טלויזיוני מורכבת ממערכת מורכבת שבסיומה אנחנו מקליטים מ–YES ורואים מתי שנוח לנו. על התענוג הזה (באיכות רגילה, לא HD) אנחנו משלמים 240₪ לחודש. חלק מהסיבה אלו ערוצי הילדים שאנחנו מוסיפים.
להמשיך לקרוא על סלקום TV
לפני כמה שבועות החלפנו את מפעיל הסלולר שלנו לחברת פלאפון (כך וכך בכך שקלים ידה ידה ידה). החל מאתמול בלילה יש בעיה מוזרה. ניתן להוציא וגם לקבל שיחות, אבל לא שומעים כלום מאף אחד משני הצדדים. פשוט כלום. העברתי את הסים שלי למכשיר ישן יותר (נקסוס S), ושם הבעיה לא קיימת.
לכאורה, מקרה חד וחלק של תקלה במכשיר, אבל יש עוד נתון אחד להוסיף. הטלפון של אשתי, גם הוא נקסוס 4, פיתח את אותה התקלה באותו הזמן בדיוק.
הדבר היחידי שעשוי להיות קשור: קצת לפני שהתקלה קרתה, מתוך נסיון לאבחן תקלה אחרת (אשתי לא קיבלה תקשורת נתונים ברשת הניידת), החלפתי בין הסימים ואז החזרתי. אני לא רואה איך הפעולה הזו היתה יכולה להיות קשורה, אבל יש סמיכות מספיק גבוהה כדי להפיל חשד.
השירות הטכני של פלאפון לא יודע לדווח על אף בעיה אזורית.
ועל כן אני פונה לעזרת הציבור. האם למישהו יש בעיה דומה? האם למישהו יש רעיון? אני אנסה לפתוח את המכשירים ולנקות מגעים, אבל אני חושב שאם זו היתה הבעיה, הטלפון לא היה מצליח להתחבר לרשת בכלל.
רעיונות מהציבור יתקבלו בברכה.
שחר
עדכון:
ללא ספק הפרס הולך ל–elcuco על אבחון מדוייק של הבעיה. הבעיה קורית רק ב–CyanogenMod.
הפרס הוא אזכור בבלוג וקישור מגוף הפוסט לאתר 🙂
כמו שאני מניח שכל מי שקורא את הבלוג הזה יודע, בעבר היתה לי חברת ייעוץ בתחום הלינוקס, בשם „לינגנו ייעוץ קוד–פתוח בע״מ”. לפני כשלוש שנים החברה הפסיקה פעילות. מטבע הדברים, הפסקת פעילות לא קוראת ביום אחד. ספיחים נגררים הלאה, שיקים מתגלים מאוחר, ועוד דברים.
השבוע הזדמן לי לשבת אצל רואי החשבון שלי ולנסות לסגור כמה קצוות. במהלך הדיון עלתה השאלה: מה לעשות עם החברה? למי שלא יודע, למרות שהחברה כבר לא פעילה, היא עדיין קיימת כישות משפטית במדינת ישראל, עם מספר תעודת זהות משלה, חשבון בנק משלה וכן הלאה.
להמשיך לקרוא סגירת חברה, או עוד דרך שמדינת ישראל פוגעת בעסקים הקטנים שלה
לאחרונה נודע לי על חברה (דווקא ישראלית) שמנפיקה אישורי הצפנה (signed certificates) בחינם עבור שימוש לא מסחרי. מדובר באישורים הזולים ביותר (רק שם המתחם חתום, לא זהות המפעיל), אבל זה מספיק בשביל לקבל התחברויות ללא אזהרות מעצבנות. לאור עידן post Snowden, אני חושב שזה ראוי.
לאור זאת, אני גאה להכריז שהבלוג שלי עכשיו זמין גם בכתובת https://blog.shemesh.biz! יפי!
עכשיו לבעיות…
להמשיך לקרוא עידן ה–SSL
אני מבקש פה את עזרת ציבור הקוראים. לפני כחודש ניהלתי את השיחה הבאה באימייל. במקום לתאר לכם את הרקע, אני פשוט אתן לכם את השאלה שנשאלתי, כמו גם את התשובה שנתתי.
להמשיך לקרוא האם התגובה שלי מעליבה?
נתחיל מהפרטים היבשים: שמרית קליין חלתה בלימפומה מסוג הודג’קינס במהלך שירותה הצבאי. הרופא הצבאי עשה את מה שהוא עושה הכי טוב, כלומר התעלם. וועדה רפואית קבעה לה נכות בגלל הרשלנות הרפואית, אבל לא הסכימה להכיר בקרינה (מחשבים) כגורם.
לפני כל דבר אחר, בואו נאחל לשמרית רפואה מהירה ושלמה. שמרית, אם את קוראת את זה, יש לי חדשות טובות וחדשות רעות. החדשות הרעות הן שאת חלק מהנזקים שהטיפולים עושים לך את תסחבי כל החיים. החדשות הטובות הן שככל הנראה, “כל החיים” זה עוד הרבה הרבה זמן. הודג’קינס זה סרטן שמבריאים ממנו, ואני מקווה שגם את.
בתור מי שהעביר את שירותו הצבאי ליד מכשירים שפלטו הרבה יותר קרינה לא מייננת מאשר מחשבים (ציוד קשר מטוסים ומכ”מים), ובתור מי שגם חלה בהודג’קינס, אני יכול להגיד לך שלעניות דעתי, הוועדה הרפואית של הצבא קלעה לחלוטין. אין שום סיבה להניח שמה שעשית בשירות הצבאי שלך גרם לסרטן שלך. מצד שני, אם היית הולכת לרופא אזרחי, אני רוצה להאמין שהוא לא היה מעז לדחות אותך כל כך הרבה זמן.
כבר כתבתי על זה בעבר: הציבור לא מבין קרינה, ולא מבין את הקשר לסרטן. דיברתי על זה כבר בעבר סביב מחאות התאים הסלולריים.
אל תבינו אותי לא נכון. סרטן הוא המגפה של המאה העשרים ואחת (לפחות במדינות המתועשות). הוא פשוט לא נגרם מקרינה. כלומר, כמובן שקרינה גורמת לסרטן, אבל לא הקרינה הזו. לא קרינה של טלפונים סלולריים. לא קרינה של מחשבים.
ואנשים לא מבינים את זה. אריאלה איילון, שכתבה את הכתבה על שמרית, מביאה בסופה את הסיפור של עובדי הקמ”ג (קרינה למחקר גרעיני). אלא שהקמ”ג הוא כור גרעיני. בכור מתעסקים בחומרים רדיו אקטיביים, שפולטים קרינה מייננת. זה שקרינה מייננת גורמת לסרטן זה משהו שלא חדש לאף אחד כבר מעל מאה שנה. עירוב של השניים הוא פשוט לא רלוונטי.
הדיון הציבורי סביב נושא הקרינה לוקה בבורות עמוקה, ומביא לתוצאות לא בונות. חבל. קצת ידע לא הרג אף אחדהציל יותר אנשים מאשר הרג.
שחר
2048 הוא משחק אינטרנטי חביב. צריך להזיז לוחות כך שיתמזגו עד שייצרו לוחית שכתוב עליה 2048. את המשחק ניתן לשחק כאן.
להמשיך לקרוא אסטרטגיה לפתרון של 2048
לפני כחצי שנה, ביום שישי בהיר אחד בבוקר של אוגוסט, יצאנו (אני, מ’ וש’) מהבית. בעודי מעיף מבט לכיוון האוטו שלי (התכוונו לנסוע בשל מ’), אני רואה רכב חונה בצורה שחוסמת אותו, ואת מכסה המנוע של הרכב שלי פתוח. מכיוון שאני לא ידוע בהתנהגות הרגילה שלי, במקום לעשות את הדבר הרגיל, כלומר לצעוק, אני שלפתי טלפון והתחלתי לצלם. ליד המנוע עמד פועל חרוץ מספר אחת, ובתוך האוטו פועל חרוץ מספר שתיים (להלן, פח”מ1 ופח”מ2 בהתאמה).
להמשיך לקרוא פרצו לי לרכב חלק א’: איך תפסתי גנב
ערן הילדסהיים כותב בחורים ברשת על וועדת השרים לעניני חקיקה. בפרט, על פסילתה את החוק שהיה אמור לאפשר החזר מוקדם של משכנתא ללא קנסות. בתור משלם משכנתא שמקווה לבצע החזרים מוקדמים, קשה לי להגיד שאני שמח שהחוק נפסל. עדיין, אני חושב שהביקורת שערן מעביר היא קצת מוגזמת.
אם אין לכם חשק לקרוא את כל מה שהוא כתב, הרי עיקרי הדברים:
עיקר הביקורת שלי על הביקורת של ערן היא לגבי נקודה מספר אחת. במשפט אחד – היא פשוט לא נכונה.
מטרת הוועדה היא לגבש את עמדת הממשלה לגבי הצעות חוק. אפשר לטעון טענות רבות בעד ונגד העובדה שלרשות המבצעת במדינת ישראל (הממשלה) יש מילה די חזקה לגבי אלו חוקים יעברו ברשות המחוקקת (הכנסת). אני חושב שלא נכון לפתוח את הדיון בפורום הזה. ההשפעה הזו מתבטאת בשני אופנים מרכזיים. הצעות חוק ממשלתיות צריכות לעבור בכנסת שלוש הצבעות בעוד הצעות חוק פרטיות צריכות לעבור ארבע. אחרי שהצעת חוק עברה בכנסת, השר הממונה עוד צריך לאשר אותה לפני שהיא הופכת לחוק.
מכיוון שכך, ברור שיש הבדל בדיונים בכנסת בין הצעות חוק שהממשלה מסכימה להן, לבין הצעות חוק שנוגדות את עמדת הממשלה.
שאלה: מי מחליט מהיא עמדת הממשלה?
תשובה: ועדת השרים לעניני חקיקה.
למעשה, עד כמה שהדברים אמורים בביקורת של ערן, פה מתחילה ונגמרת הבעיה. אין שום תפקיד אחר של הוועדה שעליו ערן דיבר במאמר שלו. ערן מרמז שהעובדה שיש וועדה שמחליטה מהיא עמדת הממשלה (בניסוח שלו: לאשר או לקבור חוקים) נוגדת את הדמוקרטיה.
אלא שהניסוח של ערן הוא מטעה. אם ניקח את הדוגמא הרלוונטית, הצעת החוק לביטול קנסות הפרעון המוקדם של משכנתאות, הרי שערן טוען שלהצעה יש תמיכה רחבה מצד חברי כנסת מכל סיעות הבית. אם זה אכן המצב, הרי שברור שיימצא חבר הכנסת שיגיש את הצעת החוק בתור הצעת חוק פרטית. הצעה כזו אמנם עולה לדיון אצל הוועדה, אבל רק כדי שזו תוכל לגבש את עמדת הממשלה הרשמית לגבי הצעת החוק. בניגוד הוועדה אינה מוסמכת למנוע מהצעת חוק פרטית לעלות לדיון בכנסת. כל שהיא יכול לעשות הוא להחליט שהממשלה מתנגדת להצעת החוק.
בהחלט יכול להיות שחבר כנסת יחליט שללא תמיכת הממשלה בהצעת החוק שלו, אין לו טעם לנסות להעביר את ההצעה בכנסת. זה לגיטימי, אבל מרמז שהצעת החוק לא זכתה לאותה תמיכה רחבה שערן מנסה לטעון שיש לה. ערן יכול להתעצב (ואני איתו) שהצעת חוק שהוא קיווה שתעבור לא עולה, אבל הוא לא יכול לטעון שהיא היתה עם תמיכה רחבה. אלו היתה לה תמיכה רחבה, היא היתה עולה לדיון גם ללא אישור הוועדה.
אני מאוד בעד הגדלת השקיפות שבה גופי השלטון מחוייבים להתנהל. כמו כן, בהחלט ייתכן שהחלטת הוועדה לעניני שרים משפיעה בצורה לא פרופורציונית על סיכויי חוק מסויים לעבור. עדיין, הבעיה, במקרה כזה, היא שלממשלה יש יותר מידי השפעה על הכנסת. הבעיה אינה הדרך שבה הממשלה מגיעה להחלטה במה היא תומכת ובמה לא. חשוב לתקוף בעיות בנקודת הגורם שלהן, ולא במקום שבו הסימפטומים מופיעים.
שחר
לא הלכתי.
למען ההגינות, הנה הסבר קצת יותר ארוך: להמשיך לקרוא אוגוסט פינגווין 2013 בשתי מילים