באיזו שעה נפתח אתמול נתב”ג?

אתמול בלילה היה ערפל כבד, ונמל התעופה בן גוריון נסגר. הוא נפתח שוב רק בשעה 11 בבוקר. לפחות, זה מה שהייתם קוראים אם הייתם קוראים את גלובס, גלי צה”ל או נענע (היחידי שלא תיקן בדיעבד, ולכן היחידי שמקבל ממני קישור).

אז הנה לכם חידה, קוראי הנאמנים. אם שדה התעופה נפתח מחדש רק בשעה אחת עשרה בבוקר, איכה זה שבשעה 1 אחר הצהריים (שעון מקומי) אני כבר נחתתי בנמל התעופה צ’ארל דה-גול, שבפאריז? בחישוב מהיר, זה אמור לרמז שזמן הטיסה היה שלוש שעות. הייתי אומר שעוד לא הומצא מטוס הנוסעים שיכול לעשות את הדרך מישראל לצרפת בשלוש שעות, אבל יש אנדרטה בגודל מלא לזכרו מייד ביציאה מנמל התעופה בפאריז. על כן נסתפק בלספר לכם שהטיסה שהביאה אותי לשם, לרגל כנס Wine בסוף השבוע, היתה טיסה מסחרית רגילה למדי. קשה לי להעיד בדיוק באיזו שעה המראנו מבן גוריון (ישנתי), אבל זה היה אחרי 9:30 (שני נוסעים אחרו ועיכבו את הטיסה) ולפני 10:00.

אז מדוע כתבו שלושה עיתונים (לפחות) שבן גוריון נפתח לתנועת מטוסים רק בשעה 11 בבוקר? בגלל שאכן היו עיכובים מאוד משמעותיים בהמראות. לצורך הדוגמא, הטיסה שלי היתה LY323, שממריאה בשעה 9 בבוקר. טיסה LY319, שממריאה בד”כ בשעה 6 בבוקר, סיימה לעשות Boarding רק טיפה לפני שאנחנו התחלנו, וכשנחתנו הנוסעים שלה עדיין חיכו למזוודות שלהם. בשאלה אם נכון לתקן את הכתבה בדיעבד, כאילו לא נפלה בה טעות מעולם, נדון בתגובות… 🙂

הניחוש שלי לגבי למה היו עיכובים כל כך גדולים אם שדה התעופה היה, בעצם, כבר פתוח הוא כפול. דבר ראשון, מינימום הראות הדרוש לצורך נחיתה שונה ממינימום הראות הדרוש לצורך המראה. בהחלט יכול להיות ששדה התעופה היה פתוח להמראות אבל לא לנחיתות. זה, כשלעצמו, לא מסביר את לוח ההמראות האדום שהיה בנתב”ג אתמול בבוקר, גם כשהטיסה שלי היתה כבר על המטוס.

הבעיה היא שגם כאשר שדה התעופה כבר נפתח, המטוסים פשוט לא שם כדי להמריא. חברות התעופה מנצלות את המטוסים עד דק, כשהן דואגות שהמטוסים יבלו את רוב זמנם באוויר. כאשר שדה תעופה שאינו שדה הבית של החברה לא מחזיק מטוסים של החברה יותר זמן ממה שדרוש כדי לתדלק אותו ולהחזיר אותו לאויר עם טיסת החזור. העיכוב בנחיתות גרר עיכוב בהמראות פשוט בגלל שהמטוסים היו תקועים בירדן ובקפריסין, ולא היו יכולים להעמיס את האנשים כדי לטוס חזרה.

הסיבה שהפוסט הזה מקוטלג כצרכני, בנוסף לקטגוריה החביבה עלי של “ביקורת על התקשורת”, היא הגישה של חברות התעופה כלפי מי שהיה חייב לעלות על הטיסה כדי להגיע בזמן. איתי בתור לבידוק עמד מישהו שהיה חייב להגיע לפאריז עוד הערב, כיוון שהוא זמן חתונות חרדי. הוא היה אמור לעלות על טיסה של Air France, אבל זו נדחתה להמראה בשעה חמש בערב, מה שגורם לו לאחר לחתונה. אז הוא קנה, במחיר מופקע לחלוטין (3000 שקל עבור כרטיס בכיוון אחד) כרטיס waiting list באל על. לא ראיתי אותו על הטיסה וגם לא בתור למזוודות, כך שאני לא יודע אם הוא הצליח לעלות או לא.

אלא שאם חברות התעופה מצופפות את הטיסות שלהן כדי להרוויח יותר כסף, האם זה לא הוגן שהן ישלמו כסף כאשר הציפוף הזה פוגע בשירות שהן נותנות? המחוייבות של חברות התעופה לביצוע הטיסה ששילמתם עליה כפי שסיכמתם היא במגבלות “כוח עליון”. לאדם שניסה לקנות כרטיס של אל על במקום טיסה שלו שהתבטלה הוסבר שסביר להניח שחברת התעופה שלו לא תחזיר לו את מחיר הכרטיס, בגלל שמדובר בערפל, שהוא כוח עליון. אני חושב שהטענה הזו היא מאוד לא מדוייקת. בעוד שכאשר שדה התעופה סגור אכן לא ניתן להמריא, ואכן מדובר בכוח עליון, מרגע שהוא נפתח לא ניתן להמריא רק בגלל תחשיבי כדאיות של חברות התעופה. על ידי זה שחברות התעופה מסוגלות להגיד “כוח עליון” על המראה שלא מתבצעת שבע שעות אחרי שהערפל כבר התפזר, אנחנו, לדעתי, מונעים מהצרכנים פיצוי לגיטימי. אם נסיבות כלכליות גרמו לכך שחברות התעופה לא יכולו לתת את השירות, חברות התעופה צריכות לדעת שיהיו לכך השלכות כלכליות. אחרת, כל מקרה של סגירת שדה תעופה מבטלת את כל האחריות של חברות התעופה לתקופה מאוד ארוכה אחרי ששדה התעופה כבר נפתח מחדש, וזה מצב לא הגיוני, שמעודד את חברות התעופה שלא להתאמץ למען הלקוח.

שחר