דבר ראשון, מצטער על השקט פה. עוברת עלי תקופה עם המון תהפוכות. הרבה מהן טובות, אבל המשמעות היא עדיין שאני כמעט לא כותב פה.
טענת ה”קוד פתוח זה קומוניזם” עולה מידי פעם בפעם. משהו בתיאור של התהליך מתחבר לאנשים בראש. האנשים עם ראש פתוח שואלים את זה בתמימות, בעוד שאנשים עם אג’נדה כותבים מאמרים ארוכים מידי בבלוג שלהם. רציתי לתת התייחסות לנושא פעם אחת ולתמיד.
בואו נתחיל עם הטענות של המקטרגים. טוען mrgoodbytes בבלוג שלו שקוד פתוח שקול לקומוניזם, למרות שבלחץ התגובות הוא מנסה לטעון שהוא בעצם טען משהו אחר. אני יודע שאני נשמע קטנוני, אבל מדובר פה במשהו שמלווה את כל הפוסט. מטרת הפוסט היא לשכנע אותנו שקוד שיוצר במודל של קוד פתוח (כלומר – מודל הבזאר) הוא קוד מאיכות נחותה, בגלל ההקבלה למערכת הקומוניסטית. מצד שני, הדבר היחידי שעליו מסתמך הכותב כדי להוכיח לנו שקוד פתוח אכן מקביל לקומוניזם הוא… איכות המוצר שמתקבל. במילים אחרות, הטיעונים של mrgoodbytes ישכנעו אותך רק אם האמנת שהם נכונים עוד לפני שהתחלת לקרוא. בעברית טיעונים כאלו נקראים “טיעונים מעגליים”.
לפני שאנחנו מנסים להבין האם קוד פתוח הוא קומוניזם, בואו ננסה להבין האם בכלל יש טעם לשאול את השאלה. קומוניזם הוא מודל כלכלי־חברתי. אם אנחנו מעוניינים לבדוק את ההתאמה של קוד פתוח או של תוכנה חופשית לאידאולוגיה כלכלית־חברתית, אנחנו חייבים לקחת את הרכיב הכלכלי־חברתי של תנועת התוכנה החופשית. התמקדות במודלי הפיתוח תבצע השוואה, אם לתרגם מאנגלית, של תפוזים לתפוחים. אם כן, אנחנו מדברים על כל תוכנות הקוד הפתוח, ללא תלות בשאלה אם הן מפותחות במודל הבזאר או במודל הקתדרלה.
ראשית, בואו נבדוק מה אומרים המודלים הכלכליים־חברתיים הנפוצים:
- לאנשים שונים יש צרכים שונים, כמו גם יכולות שונות לתרום לחברה. כדי שחברה תתפקד, כל אחד יתרום על פי יכולתו, ויקבל על פי צרכיו. כל אחד קובע בעצמו כמה הוא נותן וכמה הוא לוקח.
- קומוניזם
- המודל הסוציאליסטי גורם לזה שכולם נותנים את המינימום ומבקשים את המקסימום, מה שלא עובד. על כן נשים גוף מרכזי שיכתיב לכולם כמה הם מקבלים וכמה הם צריכים לתת.
- קפיטליזם טהור
- כל אחד פועל למיקסום (יש למישהו מילה עברית לזה?) תועלתו האישית, תוך תחרות חופשית עם כל האחרים. כמה הוא מקבל תלוי רק בשאלה כמה הוא מצליח לגרום לאחרים לתת לו.
- קפיטליזם מפוקח
- קפיטליזם טהור עובד רק כל עוד אף אחד לא נהייה חזק מידי. נקים גוף מרוכז שיוכל לקבוע כללי משחק לשחקנים ספציפיים, אבל רק אם יש הסכמה שהם נהיו חזקים מידי. אחרת ניתן לשחקנים לשחק על פי החוקים של הקפיטליזם הטהור.
- קפיטליזם סוציאליסטי
- כמו למעלה, אלא שאם מישהו לא מצליח לדאוג לעצמו ברמה מינימלית, ניתן לו מהמשאבים הכלליים.
לצורך ההקשר, מדינת ישראל, ארצות הברית והכלכלה האירופאית הן כולן כלכלות קפיטליסטיות. במדינת ישראל האלמנט הסוציאליסטי חזק והאלמנט הפיקוחי יחסית חלש. בארצות הברית האלמנט הסוציאליסטי הרבה יותר חלש, והאלמנט הפיקוחי יותר חזק מישראל. אני לא משוכנע איך הכלכלה האירופאית מבחינת האלמנט הסוציאלי שלה (אני חושד שזה תלוי במדינה הספציפית. בשוודיה, למשל, הוא מאוד מאוד חזק), אבל האלמנט הפיקוחי הרבה יותר חזק מאשר בארצות הברית.
תוכנה חופשית וקוד פתוח (שניהם) מעודדים את המערכת הבאה. מצד אחד, כאשר מישהו משקיע עבודה בתוכנה חופשית, הוא עושה זאת בלי שהוא יודע על איזושהי תמורה שהוא עומד לקבל תמורת העבודה. כאשר הוא מבקש להשתמש בתוכנה חופשית, הוא מסוגל לעשות זאת ללא הגבלה, מכל תוכנה אשר מתאימה לצרכיו. לפחות על פניו, מדובר במנגנון הסוציאליסטי הקלאסי. זה גם מסביר למה אנשים מייחסים קומוניזם למערכת – בתודעה של אנשים, סוציאליזם מוביל בהכרח לקומוניזם.
האם מדובר בקומוניזם? אין לנו שום גוף ריכוזי בתוכנה חופשית, אף אחד לא יכול להורות לי לבצע שינוי או לעבוד על משהו ספציפי, או אפילו לבוא אלי בטענות שלא השקעתי מספיק זמן בתוכנה חופשית שכתבתי. מנגד, גם אף אחד לא מכתיב לי במה להשתמש ואיך. בשניה שבוחנים מה אומר “קומוניזם”, קשה להמשיך לטעון שתוכנה חופשית מתאימה למודל הזה באיזושהי צורה.
אז למה סוציאליזם עובד בתוכנה חופשית (נוצרת תוכנה חדשה, המודל פורח) בעוד שהוא לא הצליח לעבוד באף סביבה כלכלית בגודל סביר (כלומר, מעל בערך 20 איש, ומצב הקיבוצים מציג את זה)? התשובה היא כפולה. ראשית, הכלכלה הרגילה היא כלכלה של מחסור. מטרתו המרכזית של כסף היא למנוע שימוש יתר במשאבים שעליהם יש יותר ביקוש מאשר היצע. כאשר מדובר בתוכנה חופשית, אין, ולא יכול להיות, מחסור. אני יכול להשתמש ב-Apache על עשרת אלפים שרתים בו זמנית, ועדיין לך לא יחסר Apache. זו גם הסיבה האמיתית שתוכנה חופשית מגיעה בחינם, על אף שאין דרישה כזו בתנאי הרשיון של אף תוכנה חופשית. ברגע שאין מחסור, אין גם משמעות לגביית כסף.
הסיבה השניה היא שהמערכת היא לא מערכת סוציאליסטית טהורה. בתור התחלה, בעוד שאין מחסור בהיצע התוכנות, יש מחסור בזמנם של המתכנתים (ואכן, מתכנתים של תוכנה חופשית לוקחים כסף על עבודתם במקרים רבים, וטוב שכך, או שלא היה לנו איך לקנות במכולת). בצורה הרבה יותר בסיסית, אבל, בעוד שאין שום תגמול חומרי לפרוייקט תוכנה חופשית על כך שמשתמשים בו, הרי שיש תגמול כללי. אם תקראו לזה “מדד אגו”, זכויות שְווִיץ או תרומה למוצר נלווה, למי שמשקיע זמן ביצירת פרוייקט תוכנה חופשית יש, בד”כ, אינטרס שהפרוייקט הזה יצליח, כלומר יהיה בשימוש רחב. למשתמשים, מנגד, יש אינטרס שיתבצע פיתוח בפרוייקט שבו הם משתמשים. הם רוצים תכונות חדשות, תיקוני באגים ושיפורים אחרים. הם רוצים את זה מספיק כדי להיות מוכנים לשלם על הפיתוח של התוכנה, במקרים מסויימים. למעשה, תוכנה חופשית חיה במרחב כלכלי שאולי לא מבוסס כסף במובן הרגיל של המילה, אבל בפועל מתנהג בדיוק כמו קפיטליזם טהור.
ובדיוק כפי ששאלנו מדוע הקוד הפתוח הסוציאליסטי לא הפך לקומוניזם, אנחנו חייבים לשאול מדוע קוד פתוח יכול לקיים סביבה קפיטליסטית טהורה בלי לייצר מונופולים. התשובה נעוצה במילה “חופש”. תנאי מקדים לכל תוכנה, לפני שהיא יכולה להקרא “תוכנה חופשית” או “קוד פתוח”, הוא שהרשיון שלה יהיה נטול חסמי תחרות. כל אחד יכול, פשוט ע”י זה שהוא לוקח את קוד המקור של התוכנה ומקמפל אותו, להפוך למתחרה. בעוד שתוכנה חופשית יכולה להפוך לכל כך חזקה עד שלא ניתן להתעלם ממנה (ויש שיטענו שלינוקס היא כזו), בלי הבלעדיות של השליטה על התוכנה, לא יכולות להווצר התופעות שכל כך מפחידות אותנו במונופולים. לינוס טרוולדס לא יכול להכניס ללינוקס תכונה שמשרתת את האינטרסים שלו על חשבון אלו של המשתמשים שלו. התכונה הזו פשוט תעלם ברגע שהקרנל נארז ע”י דביאן/רד-האט/אובונטו. התוכנה חופשית משליטה אבסולוטית.
שחר
עזוב שחר, חבל על המאמץ .. לפחת לגביי התייחסות לבחור הספציפי ..
לפני 4 חודשים הוא ראה לינוקס , החליט שאנחנו קומוניסטים .. בנתיים הספיק קצת להשתמש בלינוקס, להבין שאולי המערכת טובה .. ומפוסט שהוא כתב לפני שבוע בתפוז עולה כי הוא חושב / רוצה שמייקרוסופט יספקו לו לינוקס ..
כשניסו להסביר לו שזה לא כל כך יקרה (אולי הוא חשב שמייקרוסופט חיכו שהוא יבוא עם הרעיון הזה עד היום .. ) הוא נשמע מאוכזב.
בן אדם שתוך 4 חודשים עובר מהפך שכזה בקיצוניות שכזו – אני לא יודע מה לחשוב מעבר למילים כמו פופליזם וטרוליזם שעולות בדעתי.
עדיין, חשוב כמובן להסביר את הנקודה .. ובכך אני מאד מסכים איתך . פשוט הדוגמה של אותו אדם היא בעייתית לטעמי.
– דורון
הסבר מעולה.
הסבר מעולה על הנושא, עכשיו יש לי לאיפה להפנות אנשים ששואלים על הנושא ואין להם כח לקרוא ספר.
אם כבר מחפשים אנלוגיה לעולם התוכנה החופשית הכי מתאים זה עולם המדע והאקדמיה. מדענים לא מסתירים את תוצאות המחקרים שלהם מהמתחרים אלא מפרסמים אותם בגאווה. כל אחד יכול לקחת את התגליות שהתפרסמו ולהשתמש בהן כדי להמשיך את המחקר או לפתח ישומים. הידע לא מצטמצם אם אחרים משתמשים בו. למדענים בדרך כלל אין רווח כספי ישיר מהמחקר, אבל חוקר מצליח יודע שהוא יהנה מיוקרה וגם ממשאבים מוגדלים למחקר. למרות כל זה אף אחד לא מעלה על הדעת להגיד שעולם המדע הוא קומניסטי…
למיקסום אין מילה בעברית, אבל יש ביטוי מתאים: השגת מירב (נניח השגת מירב התועלת האישית).
בכלכלה מדברים על “השאה” מלשון שיא. למשל, השאת ערך החברה, השאת הרווח לבעלי המניות וכיו”ב
סיימתי מרתון של כמה ימים של קריאה בבלוג שלך ואני חייב להגיד שהתרשמתי עמוקות לטובה ממך ומרמת הכתיבה שלך.
אני חובב לינוקס ומאוד אוהב את המערכת ולשחק עם הפצות שונות. לאחרונה קיבלתי מחשב חדש יד שניה מקרוב משפחה ושיחקתי (שיחקתי=התקנתי וכיוונתי) עליו עם התקנה של Ultimate Edition שמבוססת על אובונטו (http://ultimateedition.info) ועם התקנה של קנופפיקס האחרונה.
מאוד נהניתי (וגם הבן שלי בן ה-6 שמאוד נהנה מ-Compiz) ואני עדיין מטייל ברחבי המערכת בערב כשיש לי זמן.
רציתי להעלות 2 נקודות:
א) תמיד אחרי התקנה של לינוקס יש לי הרגשה של: יופי, התקנתי וזה עובד. מה עכשיו?
ב) קראתי את מה שכתבו אנשים ברחבי האינטרנט של שימושיות הלינוקס ואני מסכים איתם – לינוקס קשה למשתמשים חדשים. ואני אומר את זה מכיוון שאני מסכים איתם וחושב שזה כרגע הדבר הכי חשוב בתעשיית הקוד הפתוח – להפוך את כל התוכנות לשימושיות וידידותיות כמו התוכנות של וינדוז ואפילו יותר.
אחרת לעולם לא נצליח לפרוץ יותר מאשר ה5% שלינוקס נמצא בו כרגע בשימוש פרטי.
אתה צודק. בלי הצורך לבלות שעות בלעדכן והתקין אנטי וירוס, אנטי רוגלות ושאר דברים באמת ההתקנה נראית מאוד ריקה 🙂
לשאלה שלך מגיעה גם תשובה רצינית, אבל רצינית מידי מכדי שתינתן כתגובה. אני אכתוב על זה פוסט בפני עצמו בקרוב.
שחר
אני ממליץ בחום לכל משתמשי הלינוקס באשר הם לקרוא את המאמרים הבאים (לפי הסדר):
1
http://catb.org/~esr/writings/cups-horror.html
2
http://www.newhorizonssucks.net/LiveCD.html
3
http://community.zdnet.co.uk/blog/0,1000000567,10008228o-2000331777b,00.htm
4
http://www.mattcutts.com/blog/six-annoyances-in-hardy-heron-ubuntu
לפי דעתי הם מאוד חשובים.
באופן כללי רצוי שתכתוב פוסט – זה תמיד דבר חיובי.
ערן, אני לא מנסה לזלזל בדעתך, אבל נתת קישורים למאמרים המתארים כמה בעיות אנקדטוליות קטנות שכולן או נפתרו או לא היו שם מלכתחילה (נובעות בעיקר מדרישה מגוכחת שכל דבר יתבצע בדיוק כמו בחלונות) – ואתה מתאר אותם כמאמרים מאוד חשובים.
יש לי כל כך הרבה מה להגיד כך שנראה לי שזה יקח כמה תגובות.
אני דווקא כן חושב שהמאמרים חשובים. אולי לא מאוד אבל עדיין חשובים.
אני מפנה אותך שוב למאמר השני (למה ביל גייטס עדיין עשיר) – מאמר מאמצע 2006
שזה לא מלפני הרבה זמן. ושוב, חשובה כאן רוח הדברים ולא מה בדיוק הפרטים הקטנים.
שנינו מסכימים שווינדוז זה רע ושלינוקס לא צריך להיות כמו ווינדוז.
אז החלק הראשון של המשפט הוא בסדר מבחינתי, אבל החלק השני הוא מורכב קצת, ואני אפרט.
לינוקס חייב להיות יותר טוב מווינדוז. ואני חושב שהדרך להשיג את זה – מעכשיו – היא על ידי
עזרה למשתמש הלא מומחה בכל משימה שהוא רוצה לעשות.
אני חושב שבאמת מה שצריך להנחות אותנו הוא המשפט: “אם הגעת לטרמינל (לשורת הפקודה), נכשלנו”.
כלומר, אם המשתמש הלא מומחה, צריך להתחיל להשתמש בשורת הפקודה – סימן שלינוקס לא ידידותית מספיק. חד וחלק.
אני אומר ‘מעכשיו’ מכיוון שלינוקס הגיעה לשלב שבו כולם יודעים שהיא יציבה וחזקה וגמישה. וזה נהדר. אבל אם אנחנו רוצים לסחוף עוד ועוד משתמשים ללינוקס, אנחנו חייבים לדחוף לכיוון ידידותיות (user-friendly).
לדוגמה: הכנסתי pclinux live cd למכונה הראשית שלי (מכונת משחקים בת שנה וחצי עם כרטיס מסך ATI Radeon X1900) וחיפשתי למה אין לי אפקטים ויזואליים, אפילו קצת. אחרי חיפוש מייגע ברחבי המערכת, קיבלתי תשובה שהמחשב שלי לא מותאם לאפקטים הנ”ל.
זה הרגיז אותי.
המחשב והכרטיס לא חדשים לעומת ההפצה שכן חדשה (בת שבועות מעטים). אפילו אם אין לך הדרייבר הכי חדש ונוצץ, עדיין את יכולה להשתמש בדרייבר ישן יותר שעובד ושיזהה את הכרטיס שלי.
לעומת זאת, Ubuntu, כן מזהה כרטיס מסך משולב של אינטל שנמצא במכונה אחרת ושם כן מופעלים האפקטים הויזואליים ברמה הבינונית. אפילו שהכרטיס של אינטל נחות פי 10 מהכרטיס של ATI.
לפי דעתי יש תירוצים קלושים מאוד ועלובים אפילו לתופעה כזאת וזה עוד אינדיקציה
לשימושיות וידידותיות.
אני יכול לחשוב על עוד הרבה דוגמאות כאלה. ואפילו לתעד אותן.
מחכה בשמחה לתגובה.
המאמר השני הוא מאוד ארוך עם פואנטה מאוד לא ברורה. האם אתה יכול לתמצת את המסר שהמאמר מנסה להגיד בשורה אחת? (ודרך אגב – לפחות ממשפט פה ושם שקלטתי, שנתיים הם המון זמן והמאמר כן נראה, על פניו, התיישן).
אתה אמרת:
לא לגמרי מסכים. בוא ננסח את זה כ”אם הגעת לשורת הפקודה, נכשלנו, למעט במקרים שבחלונות היו דורשים עריכה ידנית של הרג’יסטרי, מחיקה של קבצים (כשכל מה שרצינו זה לגרום למערכת לפעול), תכנות של תוכנה שתעשה את זה, או שהדבר פשוט בלתי אפשרי”. אחרת אתה דורש מלינוקס משהו שאף אחד אחר לא מספק, שזו דרישה לא הוגנת.
ערן, עם כל הכבוד, האם ניסית את אובונטו על המחשב השני?
יש הבדל מהותי בין הכרטיסים. בפרט, אינטל משחררים דרייברים לכרטיסים שלהם. ATI, המקרה הטוב, נותנים דרייבר קנייני עם רשיון שימוש מגביל. בהחלט יכול להיות שההפצה שבחרת החליטה לא להשתמש בדרייברים קניינים. זו לא בדיוק “בעיה של לינוקס”.
מה שאתה עושה, ומה שאני חושד שהמאמרים שאתה מפנה אליהם עושים גם כן, נראה כך. אני רוצה ש-X יעבוד. X דורש ממני … משהו, אני מתרגז על לינוקס. זה טוב ויפה, אבל זה ילדותי. השאלה היא אל אם לינוקס מתאים לך.
בוא עכשיו ננסה להבין מה היה קורה אם היינו מנסים את אותו התהליך על חלונות. יש לך כרטיס מסך של ATI ואתה מנסה להתקין ויסטה. אופס, הכרטיס לא עובד, עובד בלי אפקטים, וצרות אחרות. עכשיו אתה עומד להגיד “כן, אבל ויסטה ידועה כחרא של מערכת”. בוא ננסה עוד פעם.
יש לך כרטיס חדש מודרני ואתה רוצה להריץ XP. אופס, צריך ללכת לאתר של ati, צריך לנסות לזהות את הכרטיס (בלינוקס זה להריץ lspci, עד עצם היום הזה אין לי מושג איך עושים את זה בחלונות), לאתר את הדרייבר הנכון, להוריד אותו, להריץ את ההתקנה, לענות על שתי אזהרות מאוד מפחידות לגבי התקנת דרייברים לא חתומים ולאתחל את המחשב.
במילים אחרות, מרגע שכרטיס המסך שלך לא נתמך באופן פנימי במערכת, אתה בבעיה מסויימת על כל מערכת הפעלה שאתה נמצא עליה. למרות כל מה שאנחנו מנסים לספר לעצמינו, זו לא פעולה פשוטה.
שחר
לגבי תימצות המאמר הנ”ל – אני אנסה בימים הקרובים.
לגבי שורת הפקודה: אני אתן לך דוגמה קטנה: bitorrent transmission ירד (או עלה במקרה שלנו) ל-Tray כשלחצתי על ה- X שלו.
רציתי לסגור אותו והוא נשאר פעיל כ- Icon. אבל לא על זה אני מדבר. לא שמתי לב וגם עיינתי באתר באינטרנט ולא הייתי מרוכז.
ניסיתי להריץ אותו שוב וקיבלתי הודעה שהוא כבר רץ ברקע.
ועכשיו הבעיה: בווינדוז אני פותח task manager ורואה את התהליכים שרצים והורג את מי שאני רוצה.
בלינוקס – שורת הפקודה. ps -u username
וזה רק דבר אחד קטן.
בקשר לרוגז. לצערי וצערך ולצער כל קהילת לינוקס, אין כאן כל קשר לרוגז והלוואי שהיה.
אם אני (ספציפית) לא מצליח להפעיל ולהבין משהו בלינוקס, אני מחפש עד שאני מוצא את התשובה ואפילו אם אני צריך להגיע לשורת הפקודה (או במקרים חמורים להתקין תוכנה וכו’). אותי כבר אף אחד לא צריך לשכנע.
אני כבר שייך לעדת הלינוקס.
לעומתי, אבא שלי שהוא בן אדם די טכני, יחסית לעדות המבוגרים, בשניה שהוא יתקל בדבר כזה – הוא יחזור בטיל לווינדוז.
שלא לדבר על דוד שלי שהוא לא בן אדם טכני כלל.
אף אחד משניהם לא יתרגז. הם לא יבזבזו שניה מזמנם על רוגז או כעס. הם פשוט ובמהירות יחזרו לווינדוז.
הלוואי שהם היו מתרגזים ומנסים להבין ולשאול אותי (כאיש התמיכה הטכנית שלהם)
הפואנטה שלי היא אם לצטט את שחר: “השאלה היא כן אם לינוקס מתאים לך”. זאת בדיוק השאלה.
אני נתתי את דוגמת הכרטיס מסך כדי להדגיש משהו: העיקר זה הפרטים הקטנים והידידותיות.
חובה עלינו לדון וללטש את הפרטים הקטנים כדי שנוכל למשוך לתוך לינוקס את המשתמשים החדשים.
אם לוקח לך כמה ימים לנסח משפט אחד של “מה המאמר מנסה להגיד”, קשה לי להבין מה אתה רוצה שאני אסיק ממנו. בפרט כשהפנית אותנו אליו כי רצית שנסיק ממנו איזושהי מסקנה.
לפחות ב-KDE שלי, לחיצה על ctrl+esc מעלה תוכנה שמזכירה מאוד את task manager של חלונות. בנוסף על כך, לחיצה על ctrl+alt+esc מעלה את xkill, שיודע להרוג תוכנית על פי החלון שלה. זה משהו שבכלל לא זמין בחלונות. אני שמח שמצאת דרך באמצעות שורת הפקודה לעשות את מה שחיפשת. מה שאני מנסה להבהיר זה שבניגוד לחלונות, זה שיש דרך לעשות משהו דרך שורת הפקודה לא אומר שאין דרך לעשות את זה דרך הממשק הגרפי.
את הטיעון שאומר “אני…. אבל מישהו שהוא לא טכני” אני פשוט לא קונה. עד היום, נסיוני האישי כמו גם דברים שראייתי אצל אחרים, ככל שאדם הכיר את חלונות יותר, והיה יותר טכני על חלונות, כך הוא הסתדר פחות עם לינוקס. חברה שלי, שלא מתיימרת להבין כלום במחשבים, עברה ללינוקס בלי שום בעיות ובלי להסתכל אחורה לפני כמעט ארבע שנים. ככל שאדם הוא פחות טכני, כך הוא מתקשה לעשות על חלונות את אותם הדברים שאתה מתקשה לעשות על לינוקס, ועל כן ההבדל פשוט לא קיים מבחינתו. הוא לא מכיר את task manager בדיוק כפי שאתה לא הכרת את ctrl+esc.
נכון להיום, לינוקס נותנת, בהפצות המרכזיות (לא מכיר את ההפצה שלא מצאה את כרטיס המסך שלך), out of the box experience שהוא עולה על מה שחלונות נותן בכמה דרגות עבור הרבה מהמשתמשים.
שחר
הוא לא אמר שקוד פתוח שקול לקומוניזם, אלה טען שקוד פתוח דומה במספר מאפיינים לקומיניזם.
ברוב הדברים הוא צדק.
למשל כשהוא דיבר על לינוקס כדת חילונית-כל מילה שלו הייתה נכונה.
“אנרגיה אינסופית מושקעת בנסיונות “המרה” של משתמשי מיקרוסופט אל “דרך האור”.”
אתה רוצה להגיד לי שזה לא נכון?
שהכתבות של ynet לא מלאות בתגובות על לינוקס כשברוב המקרים הכתבה לא קשורה (לא בצורה ישירה ולא בצורה עקיפה) ללינוקס?
למעשה, הוא כן אמר את זה בדיוק. הכותרת היתה “זה כן קומוניזם”. כמובן שקשה לראות את זה עכשיו, כי הוא משך את כל הפוסטים מהבלוג, ואולי עדיף כך.
כן, אנשים אומרים דברים שהם בהחלט עשויים להיות נכונים, מתוך מטרה לתמוך במסקנה לא נכונה. גם אם נושא ה”דת החילונית” הוא נכון, הוא לא רלוונטי לשאלת הקומוניזם.
לגבי נסיונות ההמרה – יש שכן, יש שלא, בדיוק כמו שיש אנשים שמנסים לשכנע אותי לעבור למאק, למחזר או (במקרים קיצוניים) לשתות קפה. כאלו הם אנשים – ינסו לשכנע אותך שמה שטוב להם טוב לך.
לגבי הכתבות של Ynet, הרי שהתגובות מלאות לא פחות במשמיצי לינוקס האוטומטיים משהם מלאות במשבחי לינוקס האוטומטיים. אלו לא טובים, ואלו לא טובים.
שחר
עכשיו השתכנעתי.
סוף סוף מצאתי בן אדם נורמאלי בתוך קהילת הקוד הפתוח המעצבנת הזאת.
בן אדם שנותן תשובה נולמאלית ולא מתחמקת או מזלזלת(שלא לדבר על “אתה עובד במיקרוסופט” “אתה יחצ”ן” “תגובתך מעידה על בורות”…).
מאוד שמח לדבר איתך 🙂
נ.ב.
כפי שאתה רואה אני משתמש בלינוקס ואף פעם לא הבנתי למה כל כך קשה לכתוב וירוסים ללינוקס.
אשמח מאוד אם תעזור לי להרחיב את ידיעתי בנושא(ז”א אם אתה יכול, אם יש לך זמן).
אתה יכול לדבר איתי באימייל.