ביום חמישי האחרון בבוקר הלכתי בבוקר ברחוב בית הילל בתל אביב, כשראיתי את המראה הבא:
והנה הצד השני של הצינור:
לקח לי טיפה זמן להבין מה אני רואה. עם כל הנסיון שיש לי, אני עדיין לא מצפה ממישהו שעובר על החוק לעשות את זה באמצע היום וללא בושה.
התגובה שלו לעובדה שצילמתי היתה להגיד „תשים פלאש”. על פי מיטב המדיניות של להתעלם מציניות, הרגעתי אותו שיש מספיק אור גם ככה. התחלתי להתרחק, וזה השלב שהוא התחיל לקלל אותי (אני אחסוך לכם את מילותיו המדוייקות), מה שהזכיר לי שלא קלטתי את מספר הרכב שלו בצילומים שעשיתי. הודיתי לו כראוי וצילמתי עוד תמונה אחת:
מה שמביא אותי לשאלה הבאה: מה לעשות עם המידע הזה?
לכאורה, הדבר הנכון הוא לפנות למשטרה. הבעיה היא שאין לי סבלנות לעמוד בתור רק כדי לתת להם דיווח על פשע ש:
א. לא פגע בי באופן אישי
ו–
ב. הם לא יעשו איתו כלום
יש להם אפשרות של מתן מידע דרך האינטרנט, אבל זה דורש התקנה של „סרגל כלים” שלא זמין ללינוקס (מה גם שלהתקין תוכנה רק כדי למלא טופס באתר אינטרנט נראה לי לא לעניין בעידן זה). אם למישהו יש דרך אחרת, אנא ספרו לי. אם לא, אני פשוט אקווה שהעובדה שהוא ראה אותי מצלם אותו תרתיע אותו מספיק.
מה שאני באמת לא מבין, אבל, זה המניע. על פי ההערכה שלי, המיכל שהוא מילא היה בגודל של מטר על מטר על מטר, הידוע גם בכינויו „מטר מעוקב”, „מ״ק”, או „קוב”. במילים אחרות, מתוך הנחה שלא מדובר בחקלאי שמקבל את המים בזול, ומתוך הנחה שהוא הגיע למכסת המים הזולים שלו, ועל הקוב הזה ישלם תעריף יקר, ומתוך הנחה (לא סבירה) שלא מדובר בשימוש מסחרי שמזכה אותו בהחזר מע״מ, במהלך הזה של מילוי לא חוקי של המיכל מתוך ברז כיבוי הוא הרוויח 12 שקלים ו–82 אגורות. ההערכה הזו לא מתחשבת בכמות הדלק שעולה לשנע טון של מים לאיפה שלא יהיה ששם הוא מתכוון להשתמש בהם.
הפשע לא משתלם?
שחר
