התפרסם במקור באתר התנועה לזכויות דיגיטליות.
לאחרונה עלה לכותרות סיפור השחתת הצימר של מרים בורנשטיין (דרך חורים ברשת). התקציר הוא שזוג שהתארח בצימר השחיט אותו מתוך נקמה על הפסקת חשמל שקרתה בעת השהות שלהם. הסיפור הוא מזעזע, מזכה בתואר „הישראלי המכוער” (על אף שרק הבחורה היתה ישראלית), ובכלל הוא דוגמא מרגיזה ומרתיחה.
אלא שבסוף הדיווח בבלוג כותבת אילנה ברודו את המשפט הבא:
לדבריה, היא (מרים) למדה את הלקח שלה מהסיפור ומעוניינת שבעלי צימרים אחרים ילמדו ממנו גם כן. היא גילתה לנו גם שבימים אלה היא נמצאת בקשר עם מנכ”ל עמותת התיירות המקומית במטרה להוציא הוראה מסודרת למארחים ובעלי צימרים ולעודד אותם לבקש מהאורחים מספר אשראי לביטחון או לכל הפחות לצלם את תעודת הזהות שהם, גם אם הם בוחרים לשלם במזומן.
אנחנו מקווים שלא נשמע עוד סיפורים כאלה על התנהגות ברברית ומגעילה של אנשים ביחס לנותני שירות.
אני, כמובן, מצטרף לתקווה של אילנה, אבל קצת מטרידה אותי המסקנה של מרים, בעלת הצימר. רק בגלל זוג חלאות, מרים מעוניינת לפגוע בפרטיות של כל האורחים, לא רק שלה, אלא של כלל הצימרים באיזור. בשלב הזה, אני חושב שאני יודע מה חלק מהטיענים נגד עומדים להיות, אז הרשו לי לנסות לענות עליהם:
אז מה היא אמורה לעשות אם מקרה כזה קורה שוב?
את אותו הדבר שהיא עשתה גם הפעם – להגיש תלונה במשטרה. שימו לב שלמשטרה לא היתה שום בעיה לאתר את זהות הזוג מתוך הנתונים שלמרים היו ממילא – מספרי הטלפון שלהם. צילום תעודות הזהות לא היה מקל את מציאת הזוג בשום צורה משמעותית. מצד שני, המחסום של הגשת התלונה מונע הסרת אנונימיות במקרים שלא מצדיקים את זה.
אבל עצם העובדה שהזוג היה יודע שאפשר לדעת מי הם היתה מונעת את ההשחתה מלכתכילה
דבר ראשון, סביר להניח שלא. אני מתקשה לראות מצב שבו הזוג היה מרים את בקבוק היין הפתוח, ורגע לפני שהוא שופך אותו על המיטה, עוצר ואומר „אבל רגע! יש לה צילום של תעודות הזהות שלנו!” סביר יותר להניח שההשחתה נעשתה מתוך כעס, והאמצעי הזה לא היה עוזר.
אבל אפילו נקבל את האפשרות שהוא כן היה עוזר, כמה מקרי השחתה שכאלו הוא היה מונע? אם ניקח את הסטטיסטיקה האישית של מרים, הרי שמקרי השחתה שכאלו קורים פעם באחת עשרה שנה. נשאלת השאלה האם באמת מוצדק לפגוע בפרטיות של כל אורחי הצימר, רק בגלל מקרה אחד לעשור?
הדרך היחידה שבה המאזן הזה נשמע הגיוני היא אם אנחנו לא מייחסים ערך לעצם היכולת להתארח בצימר בלי להזדהות.
הזוג שהשחית את הצימר של מרים עומד להעצר ברגע שינחתו חזרה בארץ. במידה ויחליטו שלא לחזור לארץ, הרי שגלות היא עונש די כבד על השחתה. אני מקווה שהתנועה הנוספת שמרים תקבל לצימר שלה תפצה אותה על הנזקים שהונדאלים עשו. בואו לא נעניש אנשים נוספים.
רק הערה בעברית, הצימר (חדר ארוח) לא נשחט אלא הושחת.
ועל זה ייאמר: „אופס!”
תודה, תוקן.
שחר
העניין הוא שכפי שהזכרת, אתה ממילא צריך לתת מספר טלפון בכניסה לצימר, וכנראה גם שם, אז כנראה שאם אתה אזרח שומר חוק, פרטיותך לא נפגעה יותר מדי בזה שהיית צריך לתת תעודת זהות. אז אני לא רואה עד כמה הדרישה לתעודת הזהות פגעה בפרטיותך.
מאידך גיסא, אם אתה פושע, תעודת הזהות תקשה עליך מאד להרשם לצימר בשם בדוי ועם טלפון נייד מתכלה, ולהחביא שם את הציוד הגנוב שלך בעילום שם.
אז אם אתה ממילא דורש מהמתארחים שלך להזדהות, זה שאתה מקשה עליהם לזייף את זהותם לא פוגע בפרטיות שלהם יותר מדי, לדעתי.
(אם מספר תעודת הזהות הוא מה שמטריד אותך, אתה יכול להראות את תעודת הזהות לבעל האכסניה, בלי לאפשר לו לצלם את המספר. אבל כמו שהזכרת אם כבר יש לו את השם והטלפון שלך, אני לא חושב שיהיה לו מאד קשה להשיג את מספר תעודת הזהות [למשל הוא יתקשר אליך ויבקש ממך את תעודת הזהות בשביל להגיש נגדך תביעה], אז זה לא כ”כ משנה בכל אופן.)
ושוב התירוץ הנדוש של “אם אתה שומר חוק אתה לא צריך פרטיות”.
וודאי שאתה צריך פרטיות.
ראשית, הדרישה היא לצלם את תעודת הזהות, לא רק לרשום מספר, וזה אומר שמקבלים מיד ובמקום עוד הרבה פרטים אישיים ורגישים על אותו בן אדם.
שנית, גם מספר הזהות עצמו הוא נתון רגיש, שאינו תמיד משויך 1 ל-1 עם מספר טלפון, ואין שום סיבה לפזר אותו שלא לצורך.
באשר לפושעים:
לזייף ת”ז ישראלי לא כ”כ קשה. לפחות לא לצורך הזדהות בצימר. בסה”כ מדובר בפיסת נייד בתוך לימינציה.
אבל יותר מזה: כמה סיפורים שמעת על מצבור של רכוש גנוב שנתגלו בתוך צימר תמים?
מה גורם לך לחשוב, שזה יהיה מקום מסתור מועדף על פושעים, עד כדי שיהיה צורך לנסות למנוע זאת?
למה שפושע עם טיפת שכל ינסה להחביא רכוש גנוב דווקא במקום פומבי שאין לו שליטה לגביו, שיש לעוד אנשים גישה עליו, ושבכלל שהות בו היא זמנית ביותר?
המקרה שבחרת כדי להצדיק התייחסות לכל אזרח כפושע פוטנציאלי נראה סביר עוד פחות מהמקרה של פעם באשור עליו מתייחסת הרשומה הזו…
העניין הוא לא ההצדקה לפגיעה בפרטיות,העניין הוא שבכל אופן קל לברר את תעודת הזהות,ובכל אופן אתה נדרש להזדהות.
אז מה הרווחת בכך שלא אימתת את זהותך?
מתוך הפוסט:
איך אתה מברר את תעודת הזהות בכל מקרה?
שחר
עם רשימון של משרד הפנים למשל, ובטוח שיש עוד הרבה דרכים.
ואגב, לא חייבים לצלם את תעודת הזהות, מה שחשוב בה זה אימות הזהות שלך.
זה אגב לדעתי רק משפר את הפרטיות שלך. אם נהוג לבדוק תעודת זהות, יהיה די קשה להתחזות לשחר שמש בביקור באכסניה.
(התייחסות קצרה לשאר ההערות, לזייף תעודת זהות זה גם לא כ”כ קל, וגם כבר מעביר אותך לעבירות פליליות חמורות בהרבה, דוגמת הפושע היתה רק דוגמא, קח במקום זה צעירים שמזדהים בשם בדוי בגלל שהם מתכננים להשאיר בלגן)
אחזקה ושימוש ברשימון הם בעצמם עברה על החוק.
באותה מידה אתה יכול להגיד שקל להיכנס לצימר בזמן שהאורח ישן או נמצא בברכה, להוציא את התעודה מהתיק שלו ולצלם אותה.
ואיך זה שידעו היכן נפשת משפר את הפרטיות שלך?
התחזות ופרטיות הם שני נושאים שונים.
אם מישהו בא לאכסניה ואמר “קוראים לי לב”, זה לא אומר כלום עלי.
גם כי אני לא ה-“לב” היחיד במדינה, וגם כי אם מישהו מנסה לעקוב אחרי, זה שאני נמצא כביכול בשני מקומות שונים בו בזמן רק יבלבל אותו.
בנוסף, ברגע שעסק אוסף מידע, יש לו גם אחריות לשמור על מידע זה.
אני לא חושב שבעל צימר מיישם יותר מידי אבטחה בדלפק שלו, כך שאם זרוקים שם כל מיני פתקים עם פרטי זהות של אנשים, לך תדע לאן עוד הם יתגלגלו…
ולגבי הצעירים:
אפשר לאתר אותם גם ללא ת.ז.
עובדה, איתרו את האנשים שאשמים בבלגן הזה.
אפשר לבקש פיקדון במזומן.
ואפשר סתם לבוא ולבדוק את החדר קצת לפני שהאורחים עוזבים.
אני עדיין לא רואה סיבה טובה שתהפוך את הפגיע בפרטיות למידתית.
גם שמירה של תעודות זהות של כל האורחים במחשב היא מעבר על חוק מאגרי המידע, אז מה? בפועל אם הזדהת זה די שקול ללמסור תעודת זהות. זו המציאות כיום בישראל, תעודת הזהות נדרשת להרבה מוסדות וברור שתהיה זמינה לכל דכפין.
אתה לא יכול להגיד “קוראים לי לב”, כי מבקשים ממך להזדהות, לומר את שמך, את שם המשפחה, טלפון ולפעמים גם כתובת וכרטיס אשראי. זו הבעיה שלך. השאלה אם לדרוש ממך לעמת את זהותך עם תעודת זהות.
וכמו שהזכרתי, הזהר מאנשי הקש, אימות זהותך עם תעודת זהות לא מחייב את האכסנאי לשמור את תעודת הזהות, כמו שתשלום עם כרטיס אשראי לא אומר שהמוכר שומר את פרטי האשראי שלך. אז אין מה לחזור על הטענה הזו שוב ושוב. בניית מסד נתונים עם תעודות זהות של המבקרים אצלך הוא לא חוקי וגם לא הנידון כאן.
המשפט הראשון שלך שקול ל: היום בישראל כל אחד נוסע ברכב, ולכן אין מנוס תאונות דרכים.
מצד אחד הוא נכון, מצד שני, האם זה אומר שצריך לאפשר לכל אחד לעשות מה שהוא רוצה בכביש, כי בכל מקרה אין ממש דרך לעצור אותם?
אם ההזדהות הקיימת אכן שקולה למסירת ת. זהות, למה אותה בעלת צימר מעלה בכל זאת דרישה לת.ז.?
למה לדרוש משהו שכבר יש לך?
כי רוצים לא רק לזהות אותך (זיהוי יכול להיות גם אנונימי כמו כינוי בפורום), אלא גם לדעת בדיוק מי אתה ברמת אימות גבוהה.
אבל זה מעלה את השאלה: עד לאן נגיע?
אם לשיטתך מספיק למסור רק מספר זהות, האם אני יכול למסור אותו בעל פה?
כנראה שלא, כי אז אין דבר שימנע ממני לזרוק סתם מספר בן 9 ספרות.
אז כבר הגענו למצב שאני צריך למסור לבעל הצימר את התעודה עצמה.
ואם אני מוסר לו אותה, אז הוא כבר רואה את כל הפרטים שבה.
למה שתהיה לו זכות לפרטים האלה?
ולמי עוד אתה מוכן לתת את הזכות הזו?
אולי כל סופרמרקט צריך לבדוק ת.ז. ביציאת הלקוח, למקרה שיתברר בדיעבד שהלקוח גנב משהו?
ואם סופרמרקט אז למה לא המכולת השכונתית או אפילו הדוכן בשוק?
מה אם אוטובוסים?
כן, אני יודע שמי שמשתמש בחופשי חודשי או כרטיס עם הנחה מחויב בהצגת תעודה, אבל מי שרוצה לשלם נסיעה רגילה במזומן ולשמור על פרטיות יכול.
אפשר אפילו לקבל הנחות על רב-קו אנונימי (יש לי כזה).
אז למה לא לקחת את זה לציבור, כדי שפושעים חס ולחלילה לא ינצלו תחבורה ציבורית כדי לחמוק מהמשטרה?
קראת אי פעם את 1984 של ג’ורג’ אורוויל?
מה שמפחיד בספר הזה, שכשהוא נכתב, המצב המתואר בו לא היה מעשי (לרגל וויזואלית ופרטנית אחרי כל אדם 24/7).
היום, הטכנולוגיה קיימת, ואפילו בצורות שאורוויל לא דמיין.
אז השאלה היא האם אנחנו רוצים להגיע למצב שזה גם מיושם, ובידי מי בדיוק יהיה המידע על כל צעד שלנו?
אתה שוב מתווכח עם הטענה הלא נכונה. הזהרתי מאנשי הקש.
ראשית, כמו שהסברתי, הדרישה לתעודת זהות לא באה בשביל לברר את מספר תעודת הזהות שלך. הדרישה באה בשביל לאמת שאתה הוא אכן לב, כפי שאתה טוען. אתה יכול גם להסתיר את המספר, אם אתה מאד חושש שהאכסנאי ישנן אותו בעל פה וירשום אותו אחר כך.
אתה אומר, למה שידרשו ממני להזדהות? מסכים, לא כל מקום צריך לבקש ממך להזדהות.
אבל מה, אם כבר מבקשים ממך להזדהות (כמו במקרה של הצימר), עדיף שיאמתו את זהותך, למשל עם תעודת זהות.
(אגב, בלי קשר לכלום, הידעת שאתה חייב על פי החוק לשאת איתך את תעודת הזהות לכל מקום, בשביל שיהיה ניתן לזהות אותך אם תעשה עברה? לאן הגענו ל-1984 או לחוות החיות?).
למה עדיף שיאמתו את זהותי?
מה זה נותן לי?
וכן, אני מודע היטב לחוק שמחייב לשאת ת.ז., ואף לגודל הקנס (5000 ש”ח!), אבל שים לב שלא כל אחד יכול לדרוש ממך ככה סתם להציג אותה.
יכול להיות שאני מתווכח איתך על טענה לא נכונה, אבל אם כך, זה רק משום שלא הבנתי מה הטענה:
כי אני עדיין לא רואה את הצד החיובי עבור הלקוח בדרישה להציג ת.ז. לבעל צימר, ואני כן רואה את הצד השלילי בעוד נגיסה בפרטיות.
ואם תגיד שמה שחשוב כאן הוא טובת בעל הצימר, אז נשאלת השאלה: למה?
כלומר, מה מצדיק את חוסר האיזון שבו טובתו קודמת לשלי עד כדי פגיע בי?
אענה לך בשאלה.
האם מתן אפשרות להתחזות תורמת למדת הפרטיות שלי? הרי ברור שיש מקומות שבהם אתה נדרש להזדהות. האם יש ייתרון לכך שיקלו עלי לזייף את זהותי במקומות הנ”ל?
ליבוביץ,
לא הבנתי איך השאלה שלך רלוונטית, לאור זה שלא דיברנו על הזדהות חלשה, אלא על העדרה המוחלט, אבל אם זה יגרום לך לענות על השאלה של לב, אז אני אענה עליה:
חד משמעית כן. מכיוון שה„אפשרות” להתחזות ברורה לכולם, הרי שגם ברור לכולם שאי אפשר להסתמך על ה„זהות”, ומכאן שאין הזדהות כלל. כאשר אין הזדהות, אין גניבת זהות.
למה זה כל כך ברור?
שחר
אני אסביר את ההנחה שלי, ייתכן שלא הבנתי נכון את המקרה.
להבנתי, אין אפשרות לשכור צימר בלי להזדהות. בעל הצימר לוקח ממך פרטים מזהים כמו שם טלפון, אולי גם כרטיס אשראי, ומצפה שיהיו נכונים.
מה שאני אומר זה, שאם הוא ממילא רוצה שתזדהה, אין נזק בכך שהוא מאמת את זהותך. אולי יש נזק בכך שהוא דורש שתזדהה, אבל במידה וזו דרישתו – יש לכבד אותה. (אלא אם אתה תומך בחוק שמכריח אותך לתת שירות בעילום שם…).
אם טענתכם היא שבעלי צימרים צריכים לקבל את האורחים בלי לשאול לשמם, אז אני יכול להסכים שהתנהגות כזו תורמת לפרטיות.
התייחסות קצרה לשאר השאלות.
“האם מתן אפשרות להתחזות…”. אני לא מסכים. בקשה להזדהות פוגעת במדת הפרטיות. ייתכן והתחזויות יבטלו דה-פקטו את הבקשה להזדהות, אבל זו סתם שיטה לבטל את הבקשה להזדהות – זה שורש הבעיה. שיטה לא לגיטימית לדעתי.
“מקומות בהם אתה נדרש להזדהות”. למה זה ברור, כי יש הרבה מקומות כאלה, ותקצר היריעה מלפורטם. כשאתה פותח חשבון בנק ברור לי הצורך לזהות אותך (שלא יפתחו חשבון על שמך. כששוטר עוצר אותך ברור לי הצורך שלו לזהות אותך. אולי לא הבנתי את השאלה.
אכן, עצם הפוסט היה על זה שכיום אין חובת הזדהות מיוחדת. אם אתה משלם במזומן, לא לוקחים פרטים במיוחד.
והנה, בעלת צימר מנסה לדחוף שכל בעלי הצימר באיזור יבקשו להזדהות, וכל זאת בגלל מקרה של פעם בעשור לכל היותר.
שחר
פתרון פשוט שאני ובעלי צימרים שלי נוקטים הוא לקחת כסף כפיקדון לפני הכניסה לצימר / דירת נופש או ווט סו אבר. במיוחד למועדים לפורענות,
ועדיף צילום של הת.ז מאשר הצבת מצלמות, אצל בעלי הצימרים שנוהגים להשכיר לכמה שעות או יומית, שאני מניחה שזה המקרה שתיארת כאן. (אני ב”ה לא ביניהם פשוט מגעיל אותי).