לפני כמה ימים פנה אלי, דרך המלצה של עורך דין, לקוח לצורך ייעוץ בנושא GPL. כמובן שאני לא אכנס לשם הלקוח, סוג המוצר או מהות הייעוץ, אבל, בקווים כלליים, אני יכול לתאר מה המצב שלהם.
לחברה (נקרא לה “יהודה הובלות בע”מ”, או, בקיצור, “יהודה”) יש מוצר חומרה. למוצר יש, כמו כל מוצר בימינו, קושחה (firmware) ששמורה על זכרון flash פנימי, מתחברת בחיבור usb למחשב, ומופעלת באמצעות דרייבר שיהודה כתבו לחלונות. מישהו עשה reverse engineering לדרייבר, וכתב דרייבר לקרנל של לינוקס עבור החומרה. על פי מיטב הבנתי, הדרייבר הזה הוא חלק מהקרנל ה-vanilla.
יהודה החליטו לעשות תיקונים בדרייבר החופשי (באגים, דברים שלא הובנו נכון במהלך ה-reverse engineering וכו’), כדי שהדרייבר ללינוקס יהיה באיכות יותר טובה. כאן נכנס החשש. החברה מוכנה לחלוטין לשחרר את התיקונים שהם עשו לדרייבר תחת GPL (למעשה, זה מה שהם מעדיפים שיקרה), אבל לא רוצים שהרשיון יחול על הקושחה שלהם.
מבחינה חוקית ומעשית, ברור שמה שהחברה רוצה לעשות נמצא כל כך עמוק בתוך התחום המותר, שהשאלה פה היא כמעט לא קיימת. מכיוון שהקושחה לא נכתבה כדי לתקשר עם לינוקס, אלא עם חלונות, ומכיוון שהדרייבר ללינוקס אפילו לא נכתב על ידם, הרי שברור למדי שאין לאף אחד שום סיבה לבוא אליהם בטענות. יותר מזה, מכיוון שכל מה שהם עושים פה זה, בעצם, לשפר מוצר GPL, הרי שלאף אחד גם אין אינטרס לבוא אליהם בטענות.
עדיין, מעניין להסתכל איך התפיסה לגבי רוחב הרשת שה-GPL מטיל מעכבת אנשים חברות מלשחרר דברים. כנראה שאנחנו צריכים, או בצורה יזומה, או על ידי זה שניתן למידע לחלחל, להראות לחברות שלא נפגע בהן רק בגלל שהן מחליטות להיות חלק מהקהילה.
נקודה למחשבה
שחר