ביקור במועדוני חשפנות וההבדל בין שעות הפנאי למעשים בשעת העבודה

שני דברים קרו בשבוע האחרון. הראשון הוא שמפקד חיל הים נצפה במועדון חשפנות, והביקורת המתבקשת מצד כל הגורמים על “איך הוא יכול לתת דוגמא אישית” וכו’. השני הוא מאמר בסלאשדוט שקורא למחפשי עבודה להגיד למעסיקים הפוטנציאלים להפסיק לחטט להם בחיים הפרטיים. לדעתי השניים קשורים בצורה הדוקה.

בואו נתחיל מהטענה שמועלית בסלאשדוט. הטענה של המאמר היא פשוטה – אם כל דבר שאני כותב בבלוג שלי, כל תמונה שאני מעלה ברשת חברתית וכל תגובה שאני משאיר עלולים להשפיע על סיכויי לקבל בעתיד עבודה, הרי שבעצם יש פה קריאה לאנשים להגביל את החשיפה שלהם. מי שרוצה לא לסכן מקומות עבודה עתידיים שלו, כדאי לו שלא לחשוף את עצמו באינטרנט. מי יודע מה מעסיק פוטנציאלי יחשוב על זה? יש פה דרישה, לדעתי לגיטימית, ששיקולי הקבלה (והשמירה) לעבודה יתבססו על ביצועיו של העובד בעבודה. אם אדם חובב סאדו־מאזו (או כל פעילות חוקית אחרת), וזה לא משפיע על ביצועיו בעבודה, הרי שזה שמעסיק במקרה עלה על הנקודה הזו זו לא סיבה לפטר אותו או לא להעסיק אותו.

אם דוגמת הסאדו לא מדברת אליכם, תחשבו מה יקרה במידה ויפותר אדם בגלל שהוא מתנדב ב”מחסום watch” או היה פעיל נגד ההיתנתקות. לפטר אדם בגלל זה שקול, במידה רבה, ללפטר אותו בגלל שהוא סירב לתמוך בדעות הפוליטיות של הבוס. לא ראוי.

ומכאן אני מגיע לאלוף אליעזר מרום, מפקד חיל הים. הביקור שלו במועדון החשפנות היה מחוץ לשעות העבודה שלו, וללא מדים. מועדוני חשפנות הם חוקיים, כמו גם הביקור בהם. לטעמי, להתחיל להקיש מעובדת ביקורו במועדון ליכולתו לפקד היא כניסה לא ראויה לחדר המיטות שלו. לכולנו יש מנהגים שיש שימצאו דוחים או פסולים. אני לא הייתי רוצה לחיות במדינה שבה אדם, מרגע שהפך ל”ציבורי” (מפקד חיל הים הוא דמות ציבורית? למה? מה לגבי מפקד בסיס? מפקד מחלקה? מנכ”ל של חברה פרטית?) אסור לו לעסוק בעיסוקים החוקיים שעסק בהם קודם.

וזאת הנקודה. הועלו פה טענות נגד מועדוני חשפנות. מכיוון שאינני מעורה בצורה שבה מועדוני חשפנות מתנהלים, אני לא יודע להגיד האם מדובר באם כל חטאת או במופע בידורי טהור. הנקודה היא שכל עוד החליט המחוקק שהמועדונים חוקיים (יותר נכון – כל עוד הוא לא החליט שהם לא חוקיים), הרי שאין להלין על מי שמבקר בהם.

ביקורת נוספת שהוטחה במפקד חיל הים היא שהוא שיקר לרמטכ”ל. פה אני דווקא מצטרף למקטרגים. בעוד שאני יכול להבין מדוע אדם שמשרתו ושמו הטוב נמצאים בסכנה נלחץ ומנסה לשקר את דרכו החוצה, עדיין הייתי מעדיף לראות מפקד חיל ים שניצב בגאון מול הרמטכ”ל ואומר לו ללכת לעזאזל, ושזה לא עניינו איזו פעילות חוקית הוא עושה בשעות הפנאי שלו. אני לא חושב שהוא על זה צריך ללכת הביתה, אבל בפירוש הייתי רוצה לראות התנהגות יותר אמיצה.

שחר

מאת

שחר שמש

מייסד–שותף וחבר ועד בתנועה לזכויות דיגיטליות מייסד שותף בעמותת „המקור”. פעיל קוד פתוח. מפתח שפת התכנות Practical

22 תגובות בנושא “ביקור במועדוני חשפנות וההבדל בין שעות הפנאי למעשים בשעת העבודה”

  1. התרעומת העקרית על האלוף מרום היא שלא מסר נכונה את הפעמים שהיה במועדון(טען שזה ארוע חד פעמי)
    הבעיה השניה לא דין אלוף לעובד אחר, לא כל דבר חוקי הוא ערכי ומהיות האלוף מיצג ובתפקיד כל הזמן הרי יש כאן פגם הראוי לדיון אמיתי ( ולא מריחתי אצל הרמטכל)

  2. הבעיה עם הביקור של מפקד חיל הים במועדון חשפנות הוא בכך שהוא יכול להיות נתון לסחיטה או כל פעולה אחרת בשביל לחסוף סודות מדינה.

    עניין של קבלה למקום עבודה על סמך דעות פוליטיות, או נטיות מיניות (אני מכיר כמה אנשים אשר אומנם יצאו מהארון, אבל לא מוכנים לדבר על זה במקום העבודה בשביל שלא יקרה להם משהו) או כל דבר אחר לדעתי הם נושאים שונים לגמרי.

    אתה כבל לינגנו ד”א צריך לדאוג באותה מידה כמו מפקד חיל הים, כי מה שאתה כותב יכול להשפיע על החברה שלך באותה מידה כמו ביקור במועדון חשפנות, אולי זה יהיה כלי נגדך בהמשך.

  3. … ולכן אסור לנו להסכים שקצין בצה”ל יהיה הומוסקסואל, אלא אם כן הוא מצהיר על כך בגלוי.

    או לחילופין שעובד בתפקיד רגיש בחברה יהיה הומוסקסואל לא מוצהר. גם אותו יכולים לסחוט.

  4. אורי: לזה התייחסתי בסוף דברי. זה נכון. הוא שיקר לרמטכ”ל, במקום להגיד לו “לך לעזאזל, זה לא עניינך”.

    עידו: הוא לא היה נחשף לסחיטה עם כולם היו מבינים שזה לא עניינם. כמו שצפריר אמר – ואם במקום ביקור במועדון חשפנות היה מדובר בעובדת היותו הומוסקסואל? עדיין היית מצדיק את העליהום?

    כן, גם אני צריך להזהר במה שאני אומר ועושה באופן פומבי. זו בדיוק מהבעיה שאני מלין עליה. פתאום כולם צריכים להזהר. האם אתה באמת אומר שאלוף צריך להזהר, אבל לתת אלוף מותר ללכת למועדוני חשפנות? האם אתה לא מסוגל לדמיין אמא זועמת שדורשת מצה”ל להדיח את המ”מ של הבן שלה (סג”מ) בגלל אותה הסיבה בדיוק (ולפחות הראשונה – עם אותו רעש תקשורתי).

    העובדה הפשוטה היא שאף אחד לא חסין מפני הסוג הזה של הביקורת, ואף אחד גם לא מסוגל לעבור אותה אם יחליטו באמת לבדוק. אני יכול להבין כאשר מדברים על נבחרי ציבור (כלומר אנשים שהעמידו את עצמם לבחירה של העם), ובמידה מסויימת של סלבריטאים (מידה מאוד מוגבלת). אבל כשלוקחים את זה יותר ויותר רחוק, אני חושב משדובר בחטטנות, מציצנות והצטדקות.

    סוג ההתנהלות הזה מאיים להרוג את ההטרוגניות של החברה, וזו דרך אחרת להגיד “סוף הדמוקרטיה”. אם כולם אותו הדבר (כי כל חריגה זה משהו שעלול לעלות לך במשרתך), אז אף אחד לא חופשי.

    שחר

  5. הוא יכול להיות נתון לסחיטה

    תעשה לי טובה, תגיד לי, אולי אפשר לסחוט אדם על כל דבר? למעשה, לכל אחד ללא יוצא מן הכלל יש משהו שהוא לא היה רוצה שיהיה חשוף לציבור הרחב. זה נקרא פרטיות.

    מה שאמרת זה תירוץ, ופה אני מסכים עם שחר, הוא היה אמור להגיד, לך לעזאזל… או ליתר דיוק — זה עניין פרטי, אישי ולא נוגע בכלל להיותו של איש צבא.

  6. לגבי חשיפה/מעסיקים, אני מעדיף לקחת סיכונים ולא להפנים את מה שחשוב לי להחצין.

    לגבי האלוף והחשפנות, האיש הפרטי מפקד גם על אלפי חיילות, האם יחסו לנשים אינו רלוונטי?
    מישהו טרח לברר אם במועדון המדובר הנשים עובדות מרצונן החופשי? באיזה תנאים?
    לטעמי, קצינים בכירים כמו גם נבחרי ציבור נתונים בצדק לביקור מחמירה, וראוי שיהיו זהירים בביבים.

  7. שחר, אני חושב שהטיעון שלך שייך למשפחה של טיעונים בעייתיים מאד — הרדוקציה של ההתנהגות הראויה אל החוק, וביטול ה-“it’s not done”. אני חושב שכן, ראוי לדרוש מאנשי ציבור יותר מאשר עמידה במינימום שמגדיר החוק. על עבירות על החוק, יש לזכור, העונש הוא לא (רק) פיטורים, אלא קנסות, כלא וכדומה.

    בעניין הזה אני גם חושב שצריך בהחלט להבחין בין פונקציונרים בכירים של המדינה, לבכירים בכל ארגון אחר — בגלל שבניגוד למנכ”לים של חברות, אלי מרום עובד בשבילי ובשבילך, ומה שיותר רלוונטי כאן, גם בשבילה.

    בעולם ערכי, האלוף מרום היה מתפטר בעצמו. בתהליך מתמשך של הדרדרות עברנו מהעולם הערכי לעולם החוקי, שבו אף אחד לא מתפטר — או מפוטר — על שום דבר שאינו פלילי. אמנם אי אפשר לתלות את כל נזקי ארבעת ראשי הממשלות האחרונים, בעניין הזה, על מרום המסכן, אבל אני חושב שכל דרישה לסנקציות על רקע כזה היא מבורכת.

  8. majento: על מה מתבססת הטענה שלך שיחסו לנשים (חוץ מהעובדה הבסיסית – שהוא נמשך אליהן) מושפעת מהעובדה שהוא נהנה ללכת למועדוני חשפנות? האם היו תלונות עליו על זה שהוא מטריד בחורות? מעודד יחס משפיל? האם, חוץ מהעובדה שהוא הלך למועדון חשפנות והצדקנות המוסרנית של אנשים שמשליכים מזה על כל העולם, יש עוד אינדיקציה שמדובר בקצין בעייתי?

    שי: ממתי אלוף בצה”ל הוא איש ציבור? האם אתה יכול לחשוב על מישהו שאי אפשר לטעון לגביו שהוא איש ציבור? איך ייתכן שאדם הופך לאיש ציבור מבלי שהוא עושה בפועל דבר יותר מאשר לנסות להתקדם בצה”ל?

    אני יכול אולי להבין את הטיעון שאומר שהרמטכ”ל הוא איש ציבור, אבל אם נוריד את זה לדרגת אלוף, עד איפה נוריד את זה? האם סגן המשנה שמפקד על הבת שלך הוא איש ציבור?

  9. בלי לגרוע מצידקת טענתו של שחר, שאלוף איננו איש ציבורי (למעט דובר צה”ל), אני אוסיף שלמרות שמצופה מאיש ציבור לנהוג בצורה שהיא יותר מכובדת ממה שהחוק קובע, לא כל כך ברור לי שביקור במועדון חשפנות הוא עבירה על הסטנדרטים האלה. מה שנראה מחליא לאחד, נראה לגיטימי למישהו אחר.

  10. שחר: לא טענתי, שאלתי, יחסו לנשים אינו מתמצה בתשובה לשאלה אם הוא מטריד או לא. אני ממש לא חושב שיש קשר ישיר בין ביקור במועדון חשפנות לבין עבריינות מינית, ממפקד חיל בצה”ל אני פשוט מצפה למחשבה מעמיקה יותר, לקיחה בחשבון של המבנה ההיררכי שאותו הוא מוביל או חס וחלילה קצת רגישות.
    קצינים בכירים בצה”ל, כולל הרמטכ”ל אינם נבחרי ציבור, אך כל עוד מתקיים ייבוא וסחר בנשים בישראל, נדרשת לטעמי התייחסות זהירה מאד, גם אם אין זה נדרש בחוק, לפרשנות ולמעמד הניתנים לבידור מיני.
    חשפנות ובנקאות, פורנוגרפיה, זנות ופוליטיקה, אין בהם שום דבר מחליא כל עוד מי שעוסקים בהם עושים זאת מרצונם החופשי.

  11. Majento: לטעמי, אתה מבצע פה סקי חופשי במהירויות לא סבירות במורד המדרון החלקלק. אני אפילו לא בטוח איפה להתחיל.

    דבר ראשון, לא ידוע לי על שום קשר בין סחר בנשים לבין מועדוני חשפנות. אם תחשוב על זה, למה לסוחר נשים לחטוף אותן בטוענות שוא, להבריח אותן את הגבול ולכלוא אותן בדירות תוך הפעלת אלימות, רק בשביל הענף היחסית לא רווחי של חשפנות. זאת כאשר הרווחים מכל בחורה שעוסקת בזנות הם בתחום של עשרות אלפים ליום.

    אם אין קשר, אזי אתה מנפנף בנושא הסחר בנשים בצורה לא הגונה. הטיעון שלך שקול לקולות שקוראים להשמיד את חרויות הפרט “למען הילדים” או למען “המלחמה בטרור”.

    לגבי היחס לנשים – אני מקבל לחלוטין שיש פה שאלה יותר עמוקה מאשר האם הוא מטריד מינית או לא. אני לא מקבל, לפחות לא בלי הוכחה, שיש קשר בין היחס לנשים לבין הנושא. אתה שואל. לגיטימי. גם אני. בניגוד אליך, אבל, אני מניח שאסור להרוג את שמו הטוב של אדם עד שלא עונים על התשובה.

    חשוב לי להבהיר. אני לא מגן על מעשיו. אני מגן על זכותו לעשות אותם. אני לא נוהג ללכת למועדוני חשפנות, ואני לא יודע מה אנשים שהולכים מוצאים בזה. כל מה שאני אומר זה שאני לא חושב שרק בגלל זה מי שכן הולך הוא פסול.

    ולגבי שאלת הרגישות – אני חוזר ושואל. איפה הרף? החל מאיזו דרגה צריך קצין לוותר על תחביביו למען לא לפגוע באוכלוסיה כזו או אחרת?

    שחר

  12. צריך לזכור שמרום אחראי על אלפים רבים של חיילים ומופקד על בטחון מיליוני אזרחים.

    שחר – האם בילוי במועדון חשפניות דומה למשחק גולף, הבילוי המועדף על בכירי הממשל בארה”ב לדוגמא?
    התשובה בעיני היא לא – והדרך שבה טוראים, קצינים ואחרים הכפופים לאלוף רואים את התנהגותו היא קריטית לתפקודו.
    אם הייתי חייל בחיל הים, והייתי שומע שמפקדי מבלה בפומבי במועדון חשפנות, זה היה משליך על הדרך שבה אני מתייחס אליו ולהערכתי כלפיו.
    אני חושב שאפילו מורה בבית ספר צריך להמנע מבילוי כזה במקום פומבי, אז בוודאי שאדם כמו מרום.

    אודי

  13. הי אודי,

    דבר ראשון – באיזה דפדפן אתה משתמש? לא ראיתי את הזיהוי הזה מעולם.

    אם אני מבין נכון את הטיעון שלך, אזי אתה אומר בעצם שזה לא העובדה שקצין בכיר ביקר במועדון חשפנות שמפריעה לך. מבחינתך, לאף אחד אסור לבקר במועדון חשפנות.

    וכאן בדיוק הנקודה שניסיתי להעביר נכנסת. אתה בעצם טוען שהמוסר שלך הוא אבסולוטי. שרק בגלל שאתה לא חושב שזה נכון, אזי זה צריך להיות אסור לאף אחד.

    האם דין ביקור במועדון חשפנות כדין משחק גולף? לדעתי לא. השאלה האמיתית היא האלוף אליעזר מרום, או לצורך העניין המורה למתמטיקה מר גבעולי (אתה זה שטען שאין הבדל בין השניים), צריך להתעניין מה דעתי בנידון. מדוע אסור לו לנצל את שעות הפנאי שלו בכל דרך חוקית העולה על דעתו?

    וכן, אני חוזר פה לסוגיית החוקי. מקובל עלי לחלוטין שאישי ציבור צריכים להשפט בסטנדרט שהוא יותר מחמיר מהשאלה “מה חוקי”. לא מקובל עלי שכל העולם צריך להשפט על פי הסטנדרט הזה. אם משהו הוא חוקי אבל לא לגיטימי לאף אחד, אזי הוא בעצם לא חוקי רק שהאכיפה היא אזרחית. זה מסלול מאוד מסוכן ללכת בו.

    שחר

  14. מממ… מוזר, התוסף FirePHP כנראה מבלבל את התוסף שמציג את הדפדפנים (בטח הוא מחפש PHP בתוך המחרוזת) – אני משתמש בשועלאש שלוש על אובונטו 8.10.

    גם המורה גבעולי וגם האלוף היקר הם שליחי ציבור ואף מנהיגים – שמובילים ומייצגים אנשים רבים עם דעות ואמונות שונות. אני אישית אשמח להשתתף במסיבות חשק ואולי גם בהתערטלויות המוניות וכן הלאה, אבל אם אני חלק מגוף שאמור לייצג הנהגה של גוף בעל סולם ערכי מוגדר, ועוד משלמים לי על כך, אני לא אמור רק להטיף לכך לאנשים שאני מנהיג, אלא לנהוג כך בעצמי.

    שים לב להבדל המהותי בין “חוקי” ו”ערכי”.

    מה היית אומר אילו אלופי המטכ”ל היו מתכנסים, זאתאומרת רק מי שפנוי ויכול, לא בצורה מאורגנת מדי, ויוצאים יחד לבלות במועדון חשפניות? או אם צ’ייני היה מזמין איתו אז תתאלוף או שניים? זה היה עדיין בסדר?

    אודי

  15. שחר: מאחר ולא ממש יוצא לי לעשות סקי אני ממש מעריך את הדימוי, אבל לא מקבל אותו.
    אני לא יכול להגיד את זה בוודאות אבל חושש שעדיין יש בישראל קשר בין סחר אנושי, חשפנות וזנות.
    אם יש אי הגינות הקשורה בסחר אנושי… הרי היא למשל בעובדה שכולנו יחדיו איננו מנפנפים בענין מספיק ודוחקים אותו לפינות אפלות.
    לא אמרתי דבר לגבי מועדון ספציפי ולא לגבי האלוף עצמו, לא מכיר אותו ולא מעונין לעסוק באיש עצמו אלא בתפקידו ובמעמדו. אם אתה מתעקש לדון במוסריותו של הקצין, שאל את עצמך האם עשה נכון כששיקר לרמטכ”ל וטען שביקר במועדון באופן חד פעמי.
    לגבי שאלת הרגישות – הרי היום חל יום האישה הבינלאומי, בוא ננהג בחגיגיות ונסכים שלא צריך להגדיר מראש באיזו דרגה מדויקת של רגישות צריך לנהוג בעל דרגה כזו או אחרת, בוא נסכים פשוט שאלוף בצה”ל הוא אכן בעמדה רגישה בנושא, והשלכות מעשיו נוגעות לא רק לו אישית.
    נ.ב זיהוי הגלשנים ומערכת ההפעלה קצת מוזר, התגובה הראשונה שלי הייתה מסלולארי וזוהתה כווינדוס 2000, התגובות המאוחרות יותר נשלחו מגוגל כרום\ווינדוס XP, ולא מספארי\מק כפי שזוהו…

  16. אודי:

    אבל אם אני חלק מגוף שאמור לייצג הנהגה של גוף בעל סולם ערכי מוגדר

    מי הגדיר את הסולם הערכי הזה? אני לא מכיר שום הגדרה ערכית לגבי ביקור במועדוני חשפנות שקשורה בצה”ל. לא חושב שיש מדיניות רשמית של צה”ל, ואם יש, אני חושב שיש פה כשל דמוקרטי מאוד חמור. הייתי רוצה שצה”ל ישמור על בטחון המדינה ואזרחיה, לא על הרמה המוסרית שלהם.

    בהחלט במובן זה אם הייתי שומע על אלוף בצה”ל שבזמנו הפנוי מעודד שימוש לא מבוקר בנשק לצרכי ציד חוקי, לדוגמא, הייתי חושב שהדבר משליך על יכולתו לתפקד בתור מפקד בצה”ל הרבה יותר מאשר מה שגורם לו לזקפה.

    Majento:
    טיעון הסחר בנשים הוא טיעון שלא הוגן להעלות אותו אלא אם אתה יודע שהעובדות לצידך. אם אתה יודע שיש קשר, אני אשמח לשמוע אותו, ואפילו ייתכן שזה יגרום לי לשנות את דעתי כפי שמובאת למעלה. מצד שני, אם אתה לא יודע, ורק מנחש, הרי שאתה גוזר את דינו של אדם על סמך תחושות בטן, וזה דבר נבלה לעשות לאדם.

    לגבי טיעון השקר – אם תקרא תראה שהתייחסתי לנושא בפוסט עצמו.

    שחר

  17. קישור לערך רוח צה”ל: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%97_%D7%A6%D7%94%22%D7%9C
    אני חושב שדי ברור שאופיו הממלכתי של צה”ל עומד בסתירה לבילויים כאלו – זכור שיש בצבא חיילים דתיים רבים וחיילות רבות שרואות בעין רעה בילוי מסוג זה, ואני חושב שרק זה מספיק ערכית בשביל מנהיג להבין שמעשה זה לא ראוי (וערכי צה”ל מדברים בפירוש על רעות כערך חשוב).

    אודי

    גילוי נאות:
    הכותב מאמין שהקשר בין צה”ל ובין רוח צה”ל היא סוג של בדיחה שחורה ולא מצחיקה, ובפרט כל מה שקשור ל so called “טוהר הנשק”, וכאמור, אין לו שום בעיה עם עירום על צורותיו השונות (אבל בעיקר נשי).

  18. שחר: צודק, שכחתי שהתייחסת לנושא השקר.
    לגבי הסחר בנשים, אני חושב שאתה מגזים בשמות התואר שאתה מייחס להתבטאות שלי. לא ייחסתי את נושא הסחר לאלוף עצמו ואו למועדון הספציפי, אני לא חוקר בתחום, לא שוטר ולא שר הרווחה. אנחנו חיים בחברה שלא הוקיעה את הסחר בנשים די בכדי לטאטא את העניין רק בגלל שאין לי הוכחות חותכות לגבי מועדון כזה או אחר. האם יש לך הוכחות שהסחר הסתיים? אני מתכוון לתופעה בכללותה, אני סך הכל מצפה מבכירים לרגישות וזהירות רבה בעניין (שוב, לא מקרה ספציפי אלא הענין כולו).

  19. Majento:
    אני מצטער על המילים החריפות, אבל לדעתי הן מוצדקות. אנחנו לא מנהלים פה דיון תיאורתי. אנחנו מנהלים פה דיון ספציפי, ובהחלט ייתכן שעתידו של אדם תלוי בו. במצב כזה, הייתי מצפה מהמקטרגים לנקוט בלא פחות זהירות ממה שהם דורשים מנושא הביקורת שלהם.

    אם אתה חושב שהנסיבות הן הזדמנות טובה להעלות את נושא הסחר בנשים על סדר היום, זה לא רק לגיטימי בעיני, זה אפילו רצוי וחשוב. מצד שני, ברגע שאתה מנסה לקשור את זה לאדם ספציפי (ולא משנה כמה פעמים כתבת בתגובה האחרונה שמדובר בדיון כללי), הרי שאתה חוטא בחטא שחז”ל הגדירו כגרוע כמו שפיכת דמים.

    ורק לידע כללי. עד כמה שהיכרותי עם החוק מגעת, אם האלוף מרום היה מחליט לתבוע את עיתון הארץ על הוצאת דיבה, הגנת “אמת דיברתי” לא היתה עומדת להם. הם גם היו צריכים להתייחס לשאלה של האם מרום שם את עצמו בעמדה שבה זה לגיטימי לעיתון השלישי בגודלו לפרסם את מהלך חייו ברבים, גם אם מדובר באמת. במילים אחרות, יש דברים שפירסומם הוא דיבה גם אם הם אמת.

    שחר

  20. שחר: אוקיי, מקובל, זו אכן הזדמנות חשובה להעלות את נושא הסחר בנשים. יחד עם זאת ובכדי להבהיר, אני לא קושר שום קשר ישיר בין האלוף לסחר עצמו. האם אנחנו יכולים פשוט להסכים שכל עוד הבעיה קיימת, בכירים בישראל חייבים להזהר שבעתיים בבואם לבקר ב”מוסדות” רלוונטיים לתופעה או במתן לגיטימציה בעקיפין ו\או הבלגה?

  21. אודי:
    לא יודע למה, אבל התגובה שלך דרשה אישור מיוחד, וקוטלגה בטעות כספאם על ידי הפילטר שלי. בגלל זה אישרתי אותה רק עכשיו.

    אני מאוד לא קונה את הטיעון הזה. להגיד בגלל “רעות” אסור לי לעשות משהו זו טענה מאוד בעייתית.

    אני בהחלט מסכים שאם האלוף היה עושה מעשה כזה כחלק מתפקידו (למשל – לוקח את הלשכה שלו למועדון חשפנות), הרי שהיה בזה משהו מאוד מאוד מאוד בעייתי. ברגע שאנחנו מדברים על שעות הפנאי שלו, מדובר לדעתי בהתערבות לא ראויה בחייו הפרטיים של אדם.

    Majento:
    יש קצת בעייה עם המסקנה שאליה אתה מכוון. אני, למשל, לא הייתי מודע לקשר בין סחר בנשים לבין מועדוני חשפנות. גם אתה, ממה שאני מבין, לא מודע לאחד. מה שאתה מבקש פה זה לא שאלוף בצה”ל יגלה רגישות (משהו שאני מסכים שאפשר לבקש ממנו). מה שאתה מבקש פה זה שהוא יהיה בקי ברזי כל הנושאים שעלולים להכעיס מישהו בארץ. זו לא בקשה סבירה.

    שחר

  22. שחר: אני חושב שהתגובה האחרונה שלי הייתה מאד ברורה. אני מבין שאין לך מודעות לקשר ושאתה מחפש דיוק מיקרוסקופי, צר לי, לא יכול לעזור לך, אל תנסה לנחש למה אני מודע או לא, אני מזכיר לך שאני לא שוטר, ולא נכון לי להפוך את הבלוג שלך לבית משפט או חדר חקירות. כמו שהצעתי מוקדם יותר, כשתוכיח שאין בישראל סחר, אני אשמח לוותר על הבקשה הלא סבירה שלי, שלא הופנתה ספציפית לאלוף, אלא לכל השכבה הבכירה במדינה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Bear