החיים ברוסיה קשים. אפילו קשים מאוד. עד 1991 המדינה היתה תחת שלטון קומוניסטי חזק, והיתה אחת משתי מעצמות העל ששלטו בעולם. כולם נשאו אליה עיניים, מי בהערצה ומי בחשש. ואז, ב-1991, מתמוטטת ברית המועצות ורוסיה הופכת לדמוקרטית. תוך שום דבר זמן הכלכלה מתמוטטת גם היא. המצב ברוסיה הופך לקשה מאוד, ונשאר כך במשך תקופה מאוד ארוכה. המצב רק מתחיל להשתפר כאשר עולה נשיא חדש לשלטון – ולדימיר פוטין. פוטין אכן מצליח לשפר את הכלכלה, חלקית בזכות משבר הנפט בעולם, אבל חלקית בזכות שלטון מאוד קשוח כלפי “האוליגרכים”, בעלי ההון שהתעשרו אחרי נפילת ברית המועצות. למעשה, פוטין נוהג כלפי האוליגרכים ביד שנוגדת את עקרונות הדמוקרטיה – החרמת רכוש, זיוף מסמכים, כליאה וכו’. את צורת השלטון הזו לא שומר פוטין רק כלפי בעלי ההון, אלא כלפי כל מי שעומד בדרכו. הוא אפילו לא חושש להכניס ראש מפלגה יריב, אלוף עולם מוערך בשח, למעצר רק בגלל שהעז להפגין נגדו, או להורות לכל ערוצי הרדיו שלפחות חצי מהדיווחים על מצב האומה יהיו חיוביים.
ומה אומרים הרוסים על זה? הם אוהבים את פוטין. הוא הוציא אותם מהבוץ הכלכלי. הם מאשימים את הדמוקרטיה בזה שהיא חשפה את חוסר עמידות הכלכלה שלהם, ומוכנים לקבל מנהיג “חזק” כדי לקבל שקט נפשי (יחסי) כלכלי.
להמשיך לקרוא אין מחיר לחופש