היום התפרסם מאמר שלי ב-YNet בנושא הכותרת. הנה הרקע.
בזמן האחרון יצא לי להיות בקשר עם כמה כתבים מ-YNet בנושא איך שקוראים לרשיונות של תוכנות. זה התחיל מסקירה של תוכנה לחלונות בה נכתב בסופה “רשיון: חופשי”. התוכנה, למותר לציין, היא חינמית אך קניינית. שלחתי מייל לכתב, והתפתח דיון סביב מה זה אומר “חופשי”, כאשר הכתב טען שזה תרגום של “Freeware”. אני ניסיתי לטעון שלו מסיבה זו, כדאי להפריד בין המונחים, ושגם “Free Software” מתרגם ל”תוכנה חופשית”, מה שאומר שקיים בילבול. הצעתי להשתמש ב”קוד פתוח” לתוכנות חופשיות ו-“חינם” לתוכנות קנייניות ללא תשלום. כחלק מהדיון עלתה הנקודה שההבדל בכלל לא נהיר לכולם, ולראיה יש שמתייחסים ללינוקס כאל “תוכנת החינם”.
לאחרונה כתבו YNet מאמר על Dell שמשתמשת בלינוקס על המחשבים שלה, ושוב כונתה לינוקס “תוכנת החינם”. הדבר גרם לפתיחה מחודשת של הדיון, הפעם מול אחד העורכים של הערוץ. הוא טען שהוא לא מסכים עם דעתי עקב סיבות פרקטיות, והציע לי לכתוב מאמר שמסביר את ההבדלים כדי לראות מה התגובות של הקוראים. המאמר לעיל הוא התוצאה (עד כדי עריכה, כמובן).
וכרגיל, שווה לראות את המגיבים. חלק מהאשמות חסרות השחר (ויסלח לי מגיב מספר 12 על משחק המילים) שעולות הן משעשעות במיוחד לאור זה שמה שעמותת “המקור” קמה כדי לעשות הוא בדיוק הדיון הזה שהתפתח – להעלות את הנושאים האלו לדיון הכללי מחוץ לקהילה.
עוד מילה אחת על המתגבבים. מאוד נזהרתי לאורך כל הכתבה להמנע מלציין את השמות “חלונות”, “מיקרוסופט” ו-“לינוקס”, בעיקר כי היו לא רלוונטים. יחסית למה שציפיתי, דווקא היו מעט תגובות של “לינוקס שולטטטטתתתת” ו”לינוקס זה חראאאאא”. אולי בכל זאת יש עתיד לתגבוב.
שחר
צריך לציין בהקשר זה שגם בקרב משתמשי הלינוקס הדברים עליהם אתה מדבר איבדו הרבה מאחיזתם.
הפצת הלינוקס הפופולרית ביותר (בקרב משתמשים פרטיים) בשנים האחרונות אינה חופשית והמספרים מדברים בעד עצמם.
לאור ההצלחה הפופלריות שחלקה נובע משימוש ברכיבים לא חופשיים חילחל במהרה להפצות אחרות ונראה שהיום אי הכללת רכיבים לא חופשיים נחשב למגרעה משמעותית בעיני סוקרים ומשתמשים כאחד.
אני עוד משתעשע מדי פעם בזכרון המעומעם של אתר המראה של עמותת המקור שכלל תכנה חופשית בלבד.
כוחות השוק עושים את שלהם.
א. אני חושב שאתה מדבר על משהו שונה מאשר אני דיברתי עליו. בדיוק בגלל שלא נכנסתי לשאלה של לינוקס או חלונות, שאלת החופשיות של הנ”ל היא שאלה אורתוגונלית.
ב. לפחות לגבי אובונטו, הם מקיימים הפרדה לא פחות מוקפדת מאשר דביאן בין הרכיבים החופשיים לבין הרכיבים החופשיים.
שחר
אני לא מכיר את אופן האריזה של דביאן אבל אם הם כללו קושחות לא חופשיות בחבילת הקרנל אז הם כנראה פחות קפדניים ממה שחשבתי.
לא. הקושחות נמצאות במאגר נפרד שנקרא “non-free”. השמות שונים, וברירות המחדל שונות, אבל זה בדיוק אותו הסיפור באובונטו.
שחר
הכתבה נראית לי בכיוון הנכון (אגב – קראתי אותה, אני לא כותב רק על פי הפוסט שלך). אני רוצה להתצטרף לאחד המתקבקים שלך, ולהמליץ על כתבת המשך בנושא של הסיבה שלמשתמשים צריך להיות אכפת אם הקוד פתוח או לא. זה נראה כמו שיש מספר סוגים של אנשים לפי התגובות:
1. מי שבכלל לא הבין מה זה אומר קוד פתוח, ועדיין חושב שמדובר בתוכנה חינמים (freeware).
2. מי שמבין וחושב שזה סתם עניין של פאנאטיות, פראנוידיות וכו’.
3. מי שכבר מכיר את כל הנושא
כתבת המשך תכוון לאנשים מקבוצה 2, חלקם מתכנתים, שבאמת לא מבינים (don’t get) קוד פתוח, ולמה הוא מועיל לחברה או בטווח יותר קצר ומיידי למה הוא מועיל להם (דברים שכבר נלעסו, רק לא ב-ynet\תפוצה עברית רחבה):
1. חוסר נעילה ע”י פורמט קנייני
2. דברים לא נאבדים כשחברה פושטת רגל
3. שיפורים ע”י המשתמשים שהם גם מתכנתים (זה נקודה שהרבה אנשים מפספסים – זה לא הכרח שהם ידעו לתקן, רק שמשהו מהמשתמשים ידע)
4. איכות גבוהה יותר של הקוד (במקרה שהתוכנה הופכת להיות פופולרית).
5. ועוד דברים שלא חשבתי עליהם כרגע,
אלון