לפני כשנה הגעתי למסקנה שחלק הגילוח של היום לפעמים תופס לי יותר מידי זמן. במצב שבו מאחרים להגיע לפגישה עם לקוח, להתחיל להתגלח כשכבר נמצאים על בגדים ייצוגיים זה לפעמים מלכלך. הפתרון שאני מצאתי הוא לקנות (במקרה שלי, לבקש ליום ההולדת) מכונת גילוח שמופעלת על סוללות. המכונה יושבת באופן קבע באוטו, ואם אני רואה שאני לא מספיק (או סתם מתעצל), אני מנצל את הרמזורים האדומים בדרך כדי להביא את עצמי ממצב של “שלוך מרושל” למצב של “מגולח”.
מסתבר שיש למכונה שקנו לי ליום ההולדת ההורים של מ’ הרבה תכונות חיוביות. היא מכונה מאוד מושקעת (הרבה יותר מכמה שהייתי מרגיש נוח לבקש, ראוי לציין). אחת מהתכונות שלה היא שהבטריה שלה מחזיקה הרבה מאוד זמן. אני משוכנע שקוראי הבלוג הותיקים כבר רואים לאן נושבת הרוח.
ביום חמישי בבוקר הייתי צריך להגיע לפגישה עם לקוח פוטנציאלי ביחד עם עובד. מכיוון שהעובד גר בסמיכות אלי, ומכיוון שהפגישה היתה בלב איזור האין חניה של תל אביב (אחד מהם), מ’ הקפיצה אותי אל העובד, ונסענו ביחד לתל אביב. התוכנית היתה להתגלח בדרך אליו. לא הייתי מאוד מזוייף (מלשון זיפים), אבל מספיק כדי שיהיה שיפור מזה שאני אעביר מכונה על הפנים.
בעודינו רק יוצאים מהבית (מ’ נהגה), אחרי כמאתיים מטר במורד הרחוב החד סטרי שבו אני גר, ואחרי שהספקתי לגלח לחי אחת, המכונה נכבתה. נגמרה לה הבטריה. הדילמה פה היתה מאוד משמעותית. אולי היה אפשר להסתדר בלי להתגלח בכלל, אבל אחרי שגילחתי חצי לחי ההבדל בין המגולח ללא מגולח היה כבר משמעותי. לסובב את האוטו אי אפשר היה (וגם זה לא היה עוזר), ולהגיע חזרה לבית היה לוקח הרבה זמן – זמן שהיינו צריכים כדי להספיק להגיע לתל אביב בפקקים של הבוקר. בעיה.
הפתרון בסופו של דבר היה שהמכונה, אחרי טיפה מנוחה, הסכימה כל פעם לתת לי עוד כמה שניות של עבודה, וכך, בהמשכים, התגלחתי מספיק כדי לקרוא למצבי “מספק”. זו גם הצורה שהלכתי לפגישה (אחד הנוכחים בפגישה אמר שהוא קורא את הבלוג שלי, אז הוא מוזמן להשאיר תגובה לגבי אם הם שמו לב למשהו יוצא דופן).
המסקנה הרחבה יותר, אבל, היא שבטריות שמחזיקות כל כך הרבה זמן עד ששוכחים שהן שם עלולות להיות בעיה לא פחות חמורה מבטריות שלא מחזיקות מספיק זמן בכלל. אם הבטריות היו מחזיקות מספיק זמן לשני גילוחים, לא הייתי שוכח להעלות את המכונה הביתה ולטעון אותה. כאשר המכונה מחזיקה מעמד ללא טעינה, אבל, מאוד מתבקש לשכוח לטעון אותה. דרך אגב, פתרון טכנולוגי לבעיה יכול להיות אינדיקציה על המכונה כאשר הבטריה שלה נהיית חלשה. במחשבים של Dell ניתן לבדוק את מצב הבטריה גם כאשר המחשב כבוי/הבטריה מנותקת ממנו לחלוטין.
שחר
נ.ב.
לא היו פקקים כמעט בכלל. הגענו ארבעים דקות לפני הזמן וישבנו בבית קפה.
הקטע הכי מפתיע בסיפור זה שלא היו פקקים לתל אביב.
אני חושב שלפוסט היית צריך לקרוא “הלחי השניה”.
אגב, אני ממש נגד להתגלח ברכב ללא כל קשר כיוון שזה פתרון תחבורתי רע וגם מונע לשים אפטר-שייב וכדומה.
לגבי החלק השני – אני מחזיק אפטר שייב ג’ל ליד מכונת הגילוח בתא הכפפות. לא הבנתי את ההערה הראשונה. אני לעולם לא מתגלח כשאני נוהג והאוטו נוסע. מסתבר שלאן שאני לא נוסע, יש מספיק רמזורים אדומים כדי שאני אגיע מגולח.
שחר
הפתרון הוא לחפש מכונת גילוח שניטן להטעין אותה ברכב. מכיוון שאתה לא היחידי שמתגלח ברכב אני בטוח שיש לכך פתרון.
תמיד אפשר להתגלח עם הקרבורטור.
דרך אגב, איך זה שיהונתן קיבל סמל של אובונטו בעוד שאני קיבלתי פינגויין? (לא שאני מתלונן, ההפך – פינגויין זה מוצלח מאד).
ה-browser identification string של יהונתן אומר שהוא משתמש באובונטו, בעוד ששלך אומר:
Mozilla/5.0 (X11; U; Linux i686; en-US; rv:1.9b2) Gecko/2007121016 Firefox/3.0b2
שחר
אולי זה זה בגלל שבמקור התקנתי את edubuntu 7.10 ועוד כשזה היה באלפא.
מהסתכלות על אחרים שלא מופיעים, נראה לי יותר סביר שזה בגלל שאתה משתמש ב-Firefox 3.
שחר
אני באופן קבוע מתגלח עם מכונות מזה שנים, ולכל המכונות שעברו תחת ידי היה צג ברור של מצב הסוללה. אני ממליץ על המכונות של פליפס, הן עושות את העבודה בצורה טובה ויעילה.
ובקשר לנושא החשמל, אני לא משתמש באופן קבוע בכלי הרכב הצמוד אלא מסתמך על הנתיב המהיר של הרכבת, אבל אם כן הייתי מעביר את היום בפקקים הייתי דואג שיהיה ברכב ממיר מתחים שיאפשר לחבר את כלל הגדג’טיה לשקע המצית.
חשבת על הפתרון הלא טכנולוגי של להחזיק סכין גילוח למקרי חירום ברכב?
אולי לא מומלץ לשימוש בזמן נסיעה או רמזור, אבל יעשה יופי את העבודה כשתגיע לפגישה.
ואגב, גם אני בעד לקרוא לפוסט “הלחי השניה”.
תומר, לי יש פיליפס ואין אינדיקציה על מצב הסוללה.
גם לי קורה לפעמים שאני חצי מגולח והמכונה מחליטה לתפגר, בדיוק מאותה סיבה (אבל אני לא מתגלח בזמן נהיגה, בבית יש שקע זמין ואני גונב מאחותי מראה ניידת, אז זו לא כ”כ בעיה).
מראה? בשביל מה מראה? היתרון הגדול של המכונות הוא שאפשר להתגלח מבלי לבהות בעצמנו במראה. שימושי במיוחד בשביל להימנע ממקומות בעייתיים כמו התור לתגל”חות בצבא. 🙂
גם אני מחזיק בתא הכפפות מכונת גילוח למקרי חרום, ואפילו שאני משתמש בה לעיתים רחוקות מאוד והבטריה שלה מחזיקה מעמד המון זמן, ב”תיק השמונצס” שאני מחזיק מאחורה יש גם מטען למכונה וביחד עם ממיר המתח שמחזיק את כל הגדג’טיה, כפי שתומר מציין, אני מסודר בכל מקרה שלא יקרה.
זה נכון כשאתה מתגלח לגמרי, אבל אל תשכח שאני מסתובב עם זקן צרפתי והוא צריך להיות זהה בשני הצדדים.
הנוכח בפגישה מאשר – לא שמנו לב למשהו יוצא דופן, היית סימטרי למהדרין 🙂
אם אני לא מתגלח ביום מסויים אני פשוט מצהיר שבאותו יום החלטתי ללכת על “המראה האיטלקי” שלי.
חחח… קרה לי משהו הרבה יותר חמור: היתה לי מכונת תספורת על סוללות, והסתבר לי שהמטען שלה לא עובד רק כשהייתי באמצע הראש. ניסיונות להפיח בה חיים עלו בתוהו. הגעתי לספר שעובד עד 22:00 עם מקרה חירום תיספורתי.
עד היום שותף שלי בדירה קורא לי מידי פעם “בן גוריון” 🙂
1. As someone already said – a manual old style gilette razor would have solved your problem, talking about relaying on technology.
2. This story reminds me the joke about how the americans worked hard to invent a pen which can work in outer space (also mentiond in Sienfeld) – the russians just used pencils.
3. I’m writing this mssage seating in a tzimer in the middle of nowhere in Brazil usinga 3G modem and a laptop which disconnects every few minutes, talk about relaying on technology.
A