בחייכם, תעבדו וקטורית

אוגוסט פינגווין הולך ומתקרב, ואנחנו מנסים לארגן חולצות וכו לכנס. כמו שאפשר לראות בדף של הכנס, יש אפילו לוגו. יש, אבל, בעיה.

אנשים מתפרעים עם Gimp ומייצרים דברים שהם לגמרי לגמרי מקסימים. עיבודים יפנים של טוקס ושל פינגווינים אחרים. לפעמים אפילו, רחמנא ליצלן, דברים שהם בכלל לא פינגווינים. יוצאים דברים לגמרי מקסימים שמקשטים מצויין את דפי האינטרנט של העולם.

ואז מנסים להדפיס אותם.

מסך הלאפטופ שלי הוא בגודל ‎15″‎. אני עובד איתו ברזולוציה של 1024×768. בסך הכל מדובר ברזולוציה הידועה כ-“‎85 DPI”. לא רזולוציה רעה במיוחד. אם ניקח את מסכי המחשב נראה שכולם נעים בין 75 ל-95 DPI. כדי להדגים את הנושא לקחתי את הלוגו של “המקור”:

נחמד, נכון?

אלא שבהדפסה לא עובדים ברזולוציות האלו. בהדפסה נהוג לעבוד לפחות ברזולוציה של 150 DPI. העין, פשוט, מוכנה לסלוח למסך מחשב על רזולוציה נמוכה, אבל לא לנייר מודפס. בואו נראה איך נראה אותו הלוגו:

זה כל כך מטושטש שזה כואב בעיניים. באופן ספציפי, הלוגו של המקור יוצר באמצעות תוכנה של גרפיקה תלת מימדית (הסברים באתר של נדב, שייצר אותו). הסיבה שהוא בגודל שהוא היא שזה הגודל שהורו לתוכנה לייצר אותו. ניתן היה פשוט לבקש מהתוכנה לייצר תמונה גדולה יותר, ואז היתה מתקבלת התוצאה הבאה:

בתיאוריה, היינו יכולים לשלוח את קובץ המקור שמגדיר, בתלת מימד, את הלוגו לבית הדפוס, ולתת לו לייצר לעצמו סמל בגודל וברזולוציה שהוא רוצה. בפועל, לא ניתן לבקש מבית הדפוס להתקין POVray, ועל כן מה שאנחנו עושים זה לייצר גרסה שהיא באופן מובהק יותר גדולה מהגרסה שאנחנו צריכים, ולתת לבית הדפוס להוריד לה את הרזולוציה.

בעוד שזה מה שאנחנו עושים, הרי שברור שקובץ ההגדרות של POVray מתאר בצורה שמתאימה לכל גודל את אותה התמונה עצמה. היה נחמד אילו יכולנו פשוט לשלוח את הקובץ שמתאר את התמונה, במקום את התמונה עצמה. מסתבר שבעוד שאנחנו לא יכולים לעשות את זה עם POVray, הרי שזה בדיוק מה שבתי הדפוס מבקשים. הפורמט שבו הם מבקשים דברים הוא לא פורמט תלת מימדי, אלא דו מימדי, והוא נקרא על שם התוכנה שיודעת לפתוח אותו – Freehand. כן, מדובר בתוכנה קניינית, ושבד”כ מריצים על מאק (אני אפילו לא יודע אם קיימת לה גרסת חלונות).

מה זה אומר פורמט שמתאים לכל גודל? זה אומר שבמקום תיאור של התמונה פיקסל אחרי פיקסל (פורמט שמכונה bitmap), התמונה מתוארת בצורה יותר גבוהה. בפרט, נהוג להשתמש בשילוב של קוים, עיגולים (למעשה, קשתות), ויצורים שנקראים “עקומות בייזר“. מאותם מבנים בסיסיים יוצרים משטחים מורכבים יותר, שבסופו של דבר מרכיבים את הצורות בצורה שלא מתוארת באמצעות “פיקסלים”. כתוצאה מכך ניתן לשנות את גודל הצורה בלי שנוצר לא טישטוש ולא גרעון.

כמובן שעד כמה שאנחנו אוהבים את הרעיון של לייצר תמונות בצורה וקטורית, הרי שאף אחד מקוראי לא באמת מצפה שאני אמליץ, בבלוג הזה, לאנשים לקנות תוכנה קניינית כדי לעשות את זה. למרבה השמחה יש לא מעט תוכנות חופשיות שעושות עבודה לא רעה בייצור של תמונות וקטוריות. נדב השתמש בתוכנה בשם xfig, שאני באופן אישי לא יצאתי מגדרי לגביה. תוכנה גרפית צריכה להיות יותר, איך נאמר, ידידותית למשתמש בעכבר. תוכנה נוספת שאני יודע עליה מעט מאוד נקראת skencil. גם היא, לפחות במבט ראשון, לא עשתה לי את זה.

תוכנה שכן הצלחתי לעבוד איתה לא מעט, ושנראית כאילו היא עושה את העבודה בצורה לא רעה, היא inkscape. יש לה גרסאות לכל מערכות ההפעלה הסבירות. היא מאוד ידידותית ברגע שמתרגלים אליה (הסברים בפוסט אחר). היא מוציאה את התוצרים שאני מצפה לראות. היא שומרת את התמונות בפורמט סטנדרטי (SVG – Scalable Vector Graphics). הפורמט הזה מבוסס XML, ומאוד קל לייצר אותו בצורה ממוכנת. בקיצור – הכל טוב :-). הנה דוגמא לתמונה בפורמט SVG (אם הדפדפן שלכם תומך):

אלא שלא בדיוק הכל טוב. עם כל הכבוד לתוכנה הזו, עדיין בית דפוס לא יסכים לקבל תמונות שנוצרו באמצעותה (אולי, לאור זה ש-SVG הופך לאט לאט לסטנדרט, דווקא כן. עוד לא ניסיתי). מסתבר שבעוד שאולי הפורמטים הפתוחים הסטנדרטיים עוד לא חדרו לעולם הדפוס, יש פורמט אחד שהוא אוניברסלי לכולם – EPS. לפני שנים רבות חברת אדובי ייצרה שפה שנועדה להדפסה. הרעיון היה שכאשר מדפיסים למדפסות לייזר לא תמיד יודעים להתמודד עם מלוא הרזולוציה של המדפסת. כדי להתגבר על הבעיה, אדובי הגדירה שפה שמתארת מסמך. השפה נקראת postscript. אחד מתתי הסוגים של postscript נקרא encapsulated postscript. זהו אפיון של התמונה בצורה וקטורית בפורמט Postscript, אבל שמתלווה אליו גם תמונה בפורמט bitmap של התוכן, כדי שאפשר יהיה למקם את התמונה ברזולוציה נמוכה יותר בתוך מסמך אחר. במילים אחרות, זהו קובץ postscript שנועד להיות מוטמע בתוך מסמך. כמובן שמאז שזה קרה מפענחי postscript נהיו זולים וזמינים, וכיום אפשר פשוט להשתמש בחלק הוקטורי של התמונה. כל גרפיקאי יודע לקבל תמונה בפורמט EPS ולהוריד אותה להדפסה באיכות גבוהה.

וכאן אני חוזר לבקשה שלי אליכם. כשבא לכם לשחק עם איזשהו לוגו לתוכנה חופשית, אנא, עשו זאת עם תוכנה וקטורית, לא עם Gimp. זה עושה את כל עניין ההדפסה להרבה יותר קל.

בתודה,
שחר