המאמר המלא מתפרסם ב-NRG.
אני אציין עוד דרך אחת שלא נכנסה לכתבה כי היא כללית מידי. מערכות ביומטריות, וזאת הרבה אנשים לא יודעים, הן חסרות כל ערך אלא אם הן מחוברות למערכות שניתן לסמוך עליהן. במילים אחרות, אין למספק האינטרנט שום דרך לדעת אם הזיהוי שנתתם הוא אכן זיהוי שניתן למכשיר ביומטרי שמחובר, פיסית, למחשב שלכם, או תוכנה שאתם מריצים שעושה “כאילו”. למעשה, סביר למדי שתוך ימים ממתי שיעבור החוק יצוצו תוכנות שאתם מריצים על המחשב, שגורמות לספק האינטרנט שלכם לחשוב שזיהיתם את עצמכם בצורה ביומטרית בפני המחשב.
במילים אחרות, אפילו אם נניח שמטרת החוק מוצדקת, ואפילו נניח שהאמצעים לא ישמשו למעקב לא הוגן אחרי אזרחי המדינה, הרי שעדיין נותרנו עם הבעיה שהאמצעי המוצע הוא פשוט לא אפקטיבי.
שחר
🙂
~נופלת ברצפה מרוב תדהמה~
🙂
עכשיו צריך רק להשיג את טביעת האצבע של ח”כ אמנון כהן ולהפיץ אותה לכל דיכפין, עוד הרבה לפני שהחוק יגיע להצבעה.
מישהו מתנדב להשיג את טביעת האצבע שלו?
מהטביעה ניצור קובץ ביומטריה, ונגלוש בעזרתו לאתרים הכי סוטים שיש…
אני חושב שאם זה עומד להיות חוקי, אני אדאג להפיץ את טביעת האצבע שלי.
אין שום דבר שנותן אליבי יותר טוב מאשר “חצי ממדינת ישראל משתמשת בטביעת האצבע שלי”.
שחר
אפשר לעשות שאם אתה נותן למחשב בדיוק את אותה טביעת אצבע שנתת לו פעם הוא לא יקבל אותה, אם אתה דוגם את הטביעת אצבע באמת, הרי שלא תקבל כל פעם את אותה דגימה בדיוק.
ואפשר גם לכתוב תוכנה שלוקחת את אותה טביעת אצבע ועושה לה resampling בכל פעם מחדש, כדי שלא יהיו שתי דגימות זהות.
תאמין לי, זהו מירוץ שבו למי שבודק את הטביעה אין שום סיכוי לנצח.
שחר
משום מה אותי החוק הזה מאוד מבדר..
וגם כל הביטים שנשפכים אודותיו..
🙂
יש RFC 3751 שמפרט איך צריכה לעבוד מערכת שתאכוף חוקים מעין אלה 😉
אומנם הוא נכתב מנקודת ראות של אכיפת הגנות על יצירות ש(בנוסף) מוגנות בזכויות יוצרים, אבל הוא אומר במפורש שהפרוטוקול מתאים גם לעניינים אחרים:
For the purpose of this memo, I will use copyright infringement as an
example of an illegal act that the OP protocol could be used to
expose. The OP has numerous possible applications beyond ferreting
out copyright infringement…