איזו עין זו?

עידו קינן, בפוסט מלפני כמה ימים, מעיר למאייר שחר נבות על איור נלווה לכתבה שמצייר את גיבורה שתום העין הלא נכונה. אני העלתי את ההשערה (בתגובות) שהציור עבר היפוך ע”י איש עימוד, שרצה שהציור יהיה בצד ההפוך מהצפוי.

רצה הגורל ושחר נבות עובד אצל לקוח שלי. שלחתי לו מייל שמפנה את תשומת ליבו לביקורת. להלן תשובתו (מפורסמת ברשות):

תודה שחר על הנסיון המרגש להגן עלי בגופך
האמת היא שבאמת טעיתי, אבל זה כי לא ראיתי את הטקסט השלם לפני האיור ורק נאמר לי שהוא חצי עיוור
תודה ויום משובח
שחר

מביקורת נבנים, לא?

שחר

עריכה מאוחרת: עידו הוסיף פוסט נוסף עם לינק הנה. אני לא אפרסם את זה בפוסט חדש משלי, או שאנחנו עלולים למצוא את עצמינו בלולאה אין סופית….

שחר

קבלת כסף על שיחות נכנסות

התפרסם ב-YNet – סלקום משיקה תוכנית שבה אתם מקבלים כסף על שיחות נכנסות לטלפון שלכם. חמש אגורות לכל דקת שיחה תמורת כ-15 שקלים בחודש.

אז כל מה שיש לי להגיד זה שכבר כתבתי על זה. עזבו את זה שמדובר, בסך הכל, בתרגיל שמטרתו ללמד אתכם לדבר יותר בטלפון הסלולרי. עזבו את זה שמגיב מספר 1, לדעתי, אומר דברים כדורבנות, ומגיב מספר 5 מאיר את הנושא באופן ממש יפה. מה שאני רוצה להגיד זה “צריך להוריד עוד את עלות הקישוריות”. כנראה שהרווח מהשיחות הנכנסות מספיק גדול כדי לשלם עליהם ללקוח.

ואני אציין עוד דבר אחד – התא הקולי. לדעתי, יצא פה מרצע מאוד חשוב מהשק. סלקום מודה פה, בפה מלא, שהם מרוויחים כסף מהתא הקולי (מה ששם את הביקורת על העובדה שהם האריכו את ההודעה שלכם בעוד כמה שניות של הודעה מיותרת לחלוטין באור אחר). אחרת אין להסביר למה הם משלמים לכם גם על השיחות הנכנסות לשם, לא?

שחר

ראיון איתי ב"חיים ברשת" של נענע

מגזין “חיים ברשת” פירסם ראיון איתי. הראיון נערך לפני כשלושה שבועות, אבל התפרסם רק כשהייתי במילואים. אם זה לא מספיק גרוע, משפט הסיום שלי יצא קצת ארוך מידי, אז הם העירו אותי משינה באמצע הלילה כדי שאשלים אותו מחדש (טוב, זה היה בעשר בבוקר, אבל שמרתי בלילה וישנתי).

תהייה ראשונה היא מדוע עידו קינן, כאשר הפנה אל המאמר, מפנה למאמר שגם הוא בנענע, אבל נראה אחר לגמרי (כולל, לא אותה התמונה!). בנוסף, על אף שעידוק קורא של הבלוג הזה, הוא לא שם לינק…….

כמו כן, רציתי להגיד תודה לאדר, ששילחה בי את ניצן.

עכשיו לראיון עצמו. היו דיי הרבה שינויים בעריכה, ורק לצורך הדיוק האנאלי, רציתי להבהיר את חוסרי הדיוקים הקטנים . אני ממליץ בחום לכל מי שעדיין לא קרא את הכתבה לקרוא אותה עכשיו, לפני שהוא ממשיך לקרוא את הפוסט הזה.

נתחיל מהכותרת: “ראיון עם סטארט-אפיסט מזן מיוחד”. אני לא חושב שאני מזן כל כך מיוחד. אולי יותר זן נכחד. פעם, פירוש המילה “סטארט אפ” היה בדיוק מה שלינגנו עושה: חברה קטנה שעובדת מכוח אמונה של עובדיה ביכולת של הרעיון להפוך לכסף. למרבה הצער (שלי), היום פירוש המילה הוא אחר לגמרי. היום פירוש המילה הוא “יזמים שמחפשים מישהו שישים הרבה כסף ברעיון”. לינגנו חיה לחלוטין מהכנסותיה (ומקצת הון שלי, אבל באמת שבעיקר מהכנסותיה), ולא מחפשת משקיע. במובן זה, מדובר בסטארט אפ מהזן הקלאסי. זה מתבטא גם באופי סביבת העבודה, ביחס העובדים לסביבת העבודה שלהם, רמת הפאר של המשרד (נמוכה, עם דגש על פונקציונליות) וכו. לינגנו הוא מקום שאליו באים אנשים כדי לעשות עבודה (וכפי שניסח זאת מישהו ששקל להצטרף – לשנות את העולם). כל דבר אחר, בעיקר אם הוא בא להוציא כסף, הוא מיותר.

עוד נקודה חשובה היא נושא “יחס בובות הפינגווינים לעובדים”. זוהי הגזמה פרועה, ואני לא יכול לתת לה לעבור בשתיקה. יש לנו רק בובת טקס אחת במשרד, והיא לחלוטין שלי. הנסיון להציג את עובדי לינגנו כחבורת אינפנטילים שמסתובבים עם בובות פינגווינים צמודות מופרך וגובל בהשמצה. חוץ מזה, כל בר דעת יכול לראות שלא צריך כל כך הרבה פינגווינים כאשר לכל העובדים יש בובות פרווה אחרות!

לגבי “שוטי הנבואה”. כאשר ניצן נכנס למשרד, שאלתו הראשונה, עוד לפני “איפה הקפה?”, היתה “יש ליד המעלית שלט שאומר שלמשרדי שוטי הנבואה צריך לעלות במעלית לקומה 4 ולטפס עוד קומה ברגל”. הסברי שהמעלית לא מגיעה לקומה 5 כי הם לא אוהבים שנכנסים להם למשרד לא התקבלו בעין יפה. התשובה (אותה ביררתי רק מאז הראיון), הוא שעורכי הדין של שוטי הנבואה יושבים בבניין שלנו, ועל כן השלט. זה לא מונע מהמעלית להכיל מדבקה עם הסיסמה “מי שנולד הרוויח – שוטי הנבואה”. אה, והרשת האלחוטית באמת היתה שלהם….

לכל מי שמכיר את לקוחות לינגנו, חברת המדיה לא קיימת במציאות. העורכים של הכתבה עשו הלחם של שני סיפורי לקוח שונים. אחד הוא חברת NetMask, שמימנה התאמה של Digital Image Pro של מיקרוסופט ל-Wine. הלקוח השני ביקש להשאר בעילום שם, והוא הממן מאחורי PgOleDb. הדוגמא השניה היא המעניינת יותר. Wine הינה LGPL, ועל כן ל-NetMask לא היתה ברירה אלא לשחרר את התיקונים שבוצעו ב-Wine. מצד שני, PgOleDb נכתבה מאפס, ועל כן ניתן היה לשחרר אותה תחת כל רשיון שהוא.

לגבי חוסר התיעוד של פורמט Doc – זה לא היה בשיחה אישית. זה היה בבלוג של מתכנת Word למאק שהדבר נאמר. למרבה הצער, לא יכולתי למצוא קישור (בעיקר בגלל שהייתי במילואים), ועל כן הם כנראה העדיפו לנסח את זה כך, שלא ייראה כאילו שהם מתחמקים מלתת קישור.

לגבי השימושיות. לפני כשבוע דיברתי עם לקוח לשעבר שנותר חבר. הוא עזב את החברה שהיתה הלקוח שלי, ועכשיו התחיל לעבוד בחברה חדשה. כאשר אני התחלתי לעבוד איתו, הבאתי איתי מדרך הטבע את הרגלי העבודה שלי. באותה תקופה (לפני כשנתיים) וכמו כל משתמש חלונות אחר, הוא התלונן על הממשק הטקסטואלי, על הסביבה וכו’. התלונה שלו אלי השבוע היתה על העובדה שהחברה החדשה בה הוא עובד עובדת רק על מיקרוסופט, ושהסביבה של Visual Studio וה-Wizards של התקנת IIS פשוט לא נוחים. היתה לו מספיק הגינות כדי לציין שהוא מופתע מעצמו מהתלונות האלו. הבעיה עם לינוקס אינה שהיא אינה נוחה. הבעיה עם לינוקס היא שלוקח יותר זמן להתרגל אליה. זה אומר שכל מי שלא השקיע בלהתרגל, ימצא את הסביבה לא נוחה. מצד שני, מי שכן השקיע טיפה זמן בלהתרגל, לא מוצא שום סיבה בעולם “לשפר” את סביבת העבודה כדי שתהיה נוחה יותר למשתמשי חלונות, מכיוון שסביבה כזו תהיה פחות נוחה לו. אני מניח שזה מילכוד שרק ייצרני הלינוקס המסחריים יכולים לפתור.

השאלה שמתחילה ב”נגיד שהחלטתי שהייעוד שלי” נוסחה אלי שונה מעט. היא נוסחה כאילו מדובר בחברה מסחרית שמעוניינת לתת שירותים בתחום הלינוקס. התשובה שלי היא בהתאם.

לסיום, הערה מאוד חשובה. משל הנדודים במדבר הוא של עירא אברמוב, לא שלי. על אף שאני נתתי את הקרדיט בראיון, הוא לא מצא את דרכו לכתבה עצמה, וחבל.

ואי אפשר בלי לציין שרוב התגובות הנזעמות לכתבה, לדעתי, נובעות מזה שאנשים מייחסים לתוכנה חופשית משהו שהיא לא. אם אתה משתמש בתוכנה חופשית רק בגלל שהיא בחינם אז:
א. אכן תראה את הגישה שלי (ושל לינגנו) בתור צביעות. מה פתאום אנחנו גובים כסף על משהו שהוא בחינם?
ב. תעדיף להוריד חלונות משיתופי הקבצים למניהם, מכיוון שאת חלונות אתה כבר מכיר.

אבל, כמאמר המשפט הנודע, “חופשי זה יותר מחינם”.

שחר

נ.ב.
אחד המגיבים טען שיש לו ביקורת על העבודה שלי, ושנענע לא פירסמו. אני לא יודע אם זה נכון, או למה זה לא פורסם אם זה נכון (בהחלט ייתכן שזה נוסח פוגע והיה לא קשור לכתבה, לדוגמא). בכל מקרה, אני אשמח לשמוע את הביקורת. אם אלי מעוניין ליצור איתי קשר, אני אשמח לשמוע את שיש לו להגיד. אני מנסה לא לוותר על הזדמנויות להשתפר.

אם הביקורת רלוונטית (גם אם אני לא מסכים איתה), אני אשמח אפילו לפרסם אותה פה בבלוג.

ש.

חזרתי ממילואים

אז האמת היא שהיה לי לא מעט להגיד על מה שקרה בארץ בהעדרי, אבל אני מניח שהרוב ישקע לפני שאני אגיד אותו. אני אנסה לעדכן בימים הקרובים את מה שעדיין יהיה רלוונטי.

לא היו מילואים קשים במיוחד, אבל עצם ההתנתקות פירושה כמויות עצומות של עבודה עכשיו כדי להשלים פערים. אם תזכרו, אמרתי שצפויה תקופה יחסית שקטה פה בבלוג. המילואים היו רק אחת הסיבות. יהיו פה עכשיו יותר עדכונים מאשר בשבועיים האחרונים, אבל, לפחות עד סוף החודש, לא הרבה יותר.

עם קהל קוראי הקבוע הסליחה.

ובנושאים אחרים:
הפנמתי שיש דברים שגורמים לטלויזיה לשדר רצוף מרחבה של בית חולים. גיחוכי היה קל ביותר כאשר הכתבה המשנית של מהדורת החדשות המרכזית, זו שלא עסקה בבריאות ראש הממשלה, עסקה בצוותי הטלויזיה שבאו לסקר את בריאות ראש הממשלה. עדיין, לדעתי, כאשר מפסיקים את דיבורי הפרשנים למבזק חדשות מיוחד, אני מצפ….

אנו מפסיקים את הפסקה הקודמת כדי להביא חדשה טריה שהגיע זה עתה אל שולחננו. מבית החולים הדסה נמסר שאין שינוי במצבו של ראש הממשלה. נפנה אל פרשנינו לעניני שבצים באונות ימניות – איך אתה מפרש את ההתפתחות הדרמטית?

טוב להזכר בסיבה בגינה אני לא רואה טלוויזיה אלא אם שמים אותי במשך שבועיים מבודד מציויליזציה ובלי שום דבר טוב יותר לעשות.

בנושא אחר לחלוטין. לפני זמן מה הערתי פה (אותו פוסט על מיעוט העדכונים) על זה שחיפשתי את מילות השיר “בלי לאמר מילה”, ולא מצאתי מכיוון שאוייתו “בלי לומר מילה”. מהסתכלות בסטטיסטיקות התגלה לי שמישהו הגיע לבלוגי הצנוע ע”י כך שחיפש אף הוא את מילות אותו השיר בגוגל, תוך שהוא מאיית את המילה “אמר” בצורת המקור הנטוי שלה כפי שאני אייתתי. ואני מפנה שאלה אל אותו המחפש האנונימי: אם כבר הבלוג שלי עזר לך למצוא את מילות השיר שחיפשת ע”י כך שלימד אותך איזו שגיאת כתיב עליך לעשות, לא יכולת להשאיר תגובה שאומרת “תודה”?

שחר

עדיין במילואים

היה לי היום יום אחד של חופשה (פורמלית יומיים, מאתמול אחר הצהריים עד מחר בבוקר, אבל לכל צורך פרקטי זה היום, כל היום). המילואים לא קשים, אבל העבודות שלא נעשות קשות. אני עושה כמיטב יכולתי, ואני אכן מאמין שחשבון הטלפון הסלולרי שלי החודש יהיה בערך פי שתיים וחצי מכרגיל. נראה.

היו לי כמה דברים לעדכן פה היום, אני חושב. אני עייף מידי מכדי לזכור אותם, וכנראה שהייתי גם עייף מדי לכתוב אותם בצורה מעניינת, כך שאני רק אכתוב לכם “שבת שלום”. נתראה, בתקווה, בעוד שבועיים, אחרי סוף המילאוים שלי.

שחר

Bear