עקב העומס אני מעדכן פה על דברים שהם לחלוטין קשורים לענייני היום, בתנאי ש”היום” אצלכם הוא “לפני שבוע”.
בואו נתחיל מזה שלא היתה לבני סלע עזרה מבפנים. במילים אחרות, הוא לא ידע מראש שעומדים לשלוח לו זימון לבוא לבית המשפט ביום שבו אין דיונים. הוא לא ידע מראש שלא יתגברו את מערך השוטרים המלווים כשהשב”ס יגידו שמדובר באסיר מסוכן. על פניו נראה שמדובר בסדרת כשלים שהצטברה ואפשרה לו לברוח. נכון?
הוא לבש ג’ינס מתחת לבגדי האסיר.
בואו שניה נבין מה זה אומר. זה אומר שהוא ידע שיש סיכוי שיהיה פתח שיאפשר לו לברוח. מתוך הנחה שהוא אכן לא קיבל עזרה מבפנים, אין לי אלא להניח דבר אחד פשוט – זו לא הפעם היחידה שהוא לבש ג’ינס מתחת לבגדי האסיר. זה, כנראה, משהו שהוא עשה בכל פעם שהוא יצא מהכלא (על פי בוקי נאה – לא מעט פעמים).
מה המסקנה? היה פה כשל שיטתי ומתמשך. הרבה פעמים לא בדקו שהאסירים לא לובשים בגדים מתחת לבגדי האסיר. הרבה פעמים קרה שהליווי לא היה מספק. הרבה פעמים קרה שהוא יצא מהכלא לדיונים שלא בדיוק התקיימו. לבני סלע היה מזל שהשילוב של הגורמים קרה כמו שקרה, אבל בסופו של דבר, זה רק היה עניין של זמן עד שהשילוב הזה יקרה.
מה שמביא אותי למסקנה היותר חמורה – זה יהיה מאוד לא נכון לבוא בטענות לשוטרים שליוו אותו באותו יום שישי לפני שבוע. האשמים האמיתיים הם המפקדים שלהם, והמפקדים שלהם. לא מדובר פה בשני שוטרים שלא מילאו נהלים באופן חד פעמי. מדובר פה בהרבה שוטרים שלא מילאו נהלים באופן עקבי. במצב כזה, האחריות היא כולה על המפקדים.
שחר