חודש: נובמבר 2005

אתמול קיבלתי דיווח מאוד מטריד. משתמש של rsyncrypto שקימפל אותו לעצמו קיבל תוכנה שיודעת לפתוח הצפנות, אבל לא לתמיד להצפין. חלק מהקבצים שהוא מייצר עם התוכנה שהוא קימפל לא נפתחים אצלו או אצלי, אבל קבצים שאני מייצר (עם המפתחות שלו) נפתחים אצלו בלי בעיה. במילים אחרות – כנראה שיש בעיה ב-rsyncrypto שצצה רק אצלו. ההבדל המרכזי שהצלחתי לאתר – הוא משתמש ב-Fedora.

משום מה הדיון התפצל לכמה threads נפרדים בכל מה שקשור למה שמערכת הארכיון של sourceforge חושבת, אבל אפשר לקבל אותו בכל המיילים האחרונים (העליונים) כאן.

מכיוון שאני לוקח באגים ב-rsyncrypto בכל הרצינות הראויה, שהרי באג כזה עלול להשפיע על לקוחות שלי, אני עכשיו מתקין Fedora. זו, בעצם, מטרת הפוסט הזה.

מה אני אגיד לכם. כבר כמה שנים שאני משתמש דביאן באופן בלעדי, וכנראה שהתפנקתי לחלוטין. את ההתקנה של פדורה אני, כמובן, עושה בתוך vmware, שהרי לא יעלה על הדעת שאני אמחק דביאן טוב לחלוטין למען מערכת אחרת ללא סיבה טובה.

שלה ראשון – הורדת מדיית ההתקנה.
לאחר מאמצים מסויימים, מצאתי אתר ישראלי שנותן את ה-CDים, שמתי את wget להוריד את תקליטורים 1 ו-2, ויצאתי לקניות. אחרי שעה וחצי של קניות חזרתי, והנה דיסק 1 כולו פה, ודיסק 2 לקראת סיום. מצויין.

מכיוון שאני לא משתמש במחשב אמיתי, לא צריך לצרוב את הדיסקים. אומרים ל-vnware שה-image של הדיסק הראשון הוא ה-CD בכונן, ומדליקים את המחשב הוירטואלי.

זיהוי מסך עובר בשלום
בחירת שפה עוברת בשלום
בחירת איזור זמן קצת בעייתית. מספיקה תנועה מאוד קלה של העכבר כדי לעבור מ-Asia/Beirut ל-Asia/Gaza. בסופו של דבר מצליחים לקלוע לירושלים, וממשיכים.
בחירת חבילות:
התקנת ברירת מחדל תופסת 1.8GB. אני לא צריך את כל הדברים האלו. כל מה שאני צריך זו סביבה שיודעת לקמפל. אני כבר אתחבר מהמחשב האמיתי שלי ב-SSH ואעשה את כל מה שאני צריך מרחוק. אני מוריד את כל מה שאני רק יכול, ומוסיף את כלי הפיתוח. 1GB. יותר טוב.
לוחצים next ו……
הוא צריך את כל ארבעת הדיסקים כדי להמשיך! אין לי עכשיו עוד שעתיים כדי להוריד עוד שני דיסקים מלאים.
לוחצים back, ובוחרים minimal. התקנה מינימלית של פדורה תופסת 630MB!!! טוב, בסדר. לוחצים next ו……..
הוא צריך את דיסקים 1, 3 ו-4.למה? למה התקנה מינימלית צריכה שלושה דיסקים שונים????

טוב, במקום לבלות עוד שעתיים בהורדת עוד שני דיסקים, אני אעשה התקנת רשת. רק איפה היא? אל המידע הכל יכול מכזיב אותי לחלוטין. גוגל לא נותן שום דבר רלוונטי על “Fedora network install”. ברגע של הארה אני מחפש מה קורה כאשר אני לוחץ על העזרה בתפריט ה-boot של ה-CD, ואכן יש שם אופציה רלוונטית, פחות או יותר. צריך לכתוב “method=askme” כשהמחשב עולה. ניחא.

אני בוחר net install, ונותן את שם השרת, ואז הוא כותב את תקוות השוא הגדולה ביותר האפשרית – found install media in drive. האם ייתכן? האם הוא ידע להשתמש ב-CD שכבר הורדתי?

אני אחסוך לכם את המתח. התשובה היא “לא”. אני עכשיו מחכה שהוא יוריד ויתקין את המערכת, ואז אני אבדוק עד כמה yum יודע לעשות את הדברים הנכונים.

לצורך ההשוואה, הנה אותה הפעולה בדביאן:
יש image שמיועד במיוחד ל-net install.
החבילות מסודרות במיוחד כך שככל שחבילה נמצאת בשימוש נפוץ יותר, כך היא נמצאת ב-CD בעל מספר נמוך יותר. כדי להבין עד כמה זה עובד טוב, הנה סטטיסטיקה – בפדורה יש ארבעה דיסקים של התקנה. לצורך התקנה, כפי שראינו, אנחנו צריכים את כל הארבעה. בדביאן יש 12 דיסקים. נדירות ההתקנות שבהן צריך אפילו את הדיסק השני.
התקנה מינימלית של דביאן היא מתחת ל-300 מגה, אני אפילו לא בטוח שזה עובר את ה-200. ביננו, אני חושב שגם זה הרבה, אבל לא בדקתי בציציות למה.
אם אתה מספיק יודע מה אתה עושה, אין שום בעיה לתת לדביאן לקחת את מה שהוא יכול מהדיסקים, ולקחת את השאר מהרשת. למעשה, אם יש לך חיבור רשת במהלך התקנת דיסקים, דביאן יעשה את זה אוטומטית עם עדכוני האבטחה, מה שאומר שהתקנת דביאן לא מתקינה מערכת ואז ישר מעדכנת אותה עם כל עדכוני האבטחה, אלא מתקינה אותה כבר מעודכנת בצורה המיטבית.
בכל מקרה, מכיוון שהתקנה של תוכנות אחרי ההתקנה הראשונית לא יותר מסובכת (ויש הטוענים – הרבה פחות מסובכת) מאשר ההתקנה הראשונית עצמה, זה לא משנה לאף אחד עם תוכנה מסויימת חסרה (למשל – נמצאת על CD שאין לך). פשוט מתקינים אותה מהרשת בזמן ההתקנה, או מתקינים אותה מהרשת אחר כך.

בקיצור, התרגלתי לטוב, ויש לי הלם תרבות.

שחר

לפני כמה ימים התפרסמה ב-Daily Maily מאמר לא חתום לגבי ביקורת על תוכנית טלוויזיה שירדה קשות על כל פעילות ה-BSA בארץ. דבר ראשון, כמו שאתם וודאי יודעים, לא ראיתי את התוכנית. מה שכן הטריד אותי היה הצורה שבה הכותב (בדיעבד מסתבר שזה היה יהודה קונפורטס) לכאורה קונה ללא עוררין את הזכות של ה-BSA להכנס לעסקים אותם הוא מבקר.

לאור הנ”ל, שלחתי את תגובתי. כדי להשלים את התמונה רק נציין שקיבלתי תשובה באופן פרטי שאומרת שהוא מודע היטב לכך של-BSA אין בסיס חוקי להכריח עסקים להכניס אותו פנימה, אבל הכתבה בטלוויזיה למעשה עודדה פיראטיות. כמו שאמרתי, לא ראיתי אותה, ועל כן אני לא יכול להעיד בעד או נגד.

ולסיום – האם אני יותר מיד מדקדק בדברים שאומרים בעיתונות? לא נראה לי סביר שעיתונאי יפרסם דברים שע”י ההנחות המובלעות שלהם (מה שמכונה “presuppositions”) יאשרו דבר תעמולה של גוף חיצוני, ובפרט דבר תעמולה שיקרי. מצד שני, אם המשפט הנ”ל אומר שבסך הכל נתפסתי למשפט אחד בכתבה, אולי אני מדקדק יותר מידי בפרטים?

שחר

כתבה שלי ב-NRG.

שחר

אם יש פה מישהו עם קצת ידע ב-HTML וב-CSS, אני מחפש עזרה כדי להרים אתר סביר, פחות או יותר, עבור rsyncrypto. התקנתי כבר מערכת ניהול תוכן בכתובת הרלוונטית, אבל צריך לשחק עם התבניות כדי שיציג את התמונות הנכונות, בצבעים הנכונים, ועם ההפניות הנכונות.

כפי שאמרתי – עזרת הציבור תתקבל בברכה.

שחר

אני יודע שתגובות ממשתמשים הן הדבר החשוב ביותר למפתח תוכנה, ועל כן הנה סיפור קטן לכל מי שכותב תוכנה למסעדות.

אתמול הלכנו, אני, החברה שלי וחבר שלה, למקס ברנר. בסוף הארוחה קיבלנו חשבון על סך 125 שקלים. החבר עשה חשבון, הגיע למסקנה שחלקו בעניין הוא 47 שקלים. המלצרית רשמה לחייב את כרטיס האשראי שלו ב-47 שקלים, ואת שלי בשאר.

כאשר מגיע הספח לחתימה, אני רואה שהספח שלי הוא על סך של 158 שקלים. לא סכום הגיוני במיוחד (להזכירכם – כלל החשבון הוא 125 שקלים). קוראים למלצרית, שמתנצלת ואומרת שהם חייבו את כרטיסי האשראי שלנו על השולחן הלא נכון בטעות. בשלב זה הסתקרנתי לראות מה יקרה. הנה האופציות האפשריות:
– לזכות את כרטיס האשראי שלי ב-80 שקלים
– לזכות את כרטיס האשראי שלי ב-158 שקלים ואז לחייב אותו ב-78 שקלים

מישהו רוצה להמר מה היתה התשובה הנכונה?

אכן, התשובה היתה לזכות את הכרטיס שלי ב-158 שקלים ולחייב אותו ב-78 שקלים, וגם לזכות את הכרטיס של החבר ב-47 שקלים ולחייב אותו באותו הסכום. שמעתם נכון.

למה? בגלל שהתוכנה שבה משתמשים מקס ברנר מבינה את המונח “חשבון לשולחן”. אין לה את היכולת להעביר חיובים משולחן לשולחן. מי שכתב את התוכנה לא חשב על האפשרות שיקלידו לא נכון את מספר השולחן. כתוצאה מכך, צריך היה לבטל את כל חיובי האשראי מהשולחן הלא נכון, כולל את אלו שחויבו בסכום הנכון.

ועל זה אני אומר, “טכנולוגיה בשירות האדם”.

לקח – הפעם הבאה שיגידו לכם ש”התוכנה לא יכולה”, תמיד תזכרו שזאת אשמת מישהו שלא חשב מספיק (או שלא היה לו מספיק משוב מהשטח) על איך ישתמשו בתוכנה. חשוב להבין שזו לא גזירה משמיים, ושזה אכן באג שימושיות בתוכנה.

ואקנח (תרתי משמע) בשאלה קיומית. אמנם מקס ברנר מביאים, בלי שאלות ובלי לעשות מהומות, פרלינים ממש טובים כפיצוי על טעויות שהם עושים, אבל למי יש מקום לאכול פרלינים בסוף ארוחה במקס ברנר?

שחר

כתבה בדיילי מיילי על יום הולדת ה-20 של חלונות. ביקשו משלושה אנשים, בינהם עבדכם הנאמן, לכתוב את דעתם על הנושא. הנה קישור לצהובון המלא, ולכתבה הספציפית בלבד.

למען האמת, הופתעתי מהתוצאה הסופית. קצת חששתי שמה שאני כתבתי יצא יותר מידי “יורק קצף מזוויות הפה”. לא רציתי השתלחות פרועה במיקרוסופט, אבל כן רציתי להעביר את הנקודה. אני מאוד שמח שהצלחתי להעביר אותה בלי שהמלה “לינוקס” עלתה ולו פעם אחת. אני באמת חושב שאין קשר בין השניים. אני עדיין חושב שיצא קצת תוקפני מידי. אני אשמח לשמוע את דעתכם.

אני ציפיתי שנציג מיקרוסופט יציג תמונה של “איך ישתנה עולמינו כאשר תצא vista”. במובן זה, אני חושב שמה שעמית עשה בפועל היה הפתעה נעימה. מכובד ומכבד את מטרת הכתבה.

מדרך הטבע דן היה הרבה יותר מסוייג ממני בביקורת שלו. באופן מפתיע, הוא אמר דברים מאוד מאוד דומים: מיקרוסופט דומיננטית מידי, צריך לזכור שיש חלופות. מצד שני, הוא גם נתן פירגון (מאוד מוצדק, לדעתי) למיקרוסופט על זה שהצליחה להכנס לתחום השרתים הגדולים, משהו שעד לפני שנתיים-שלוש אף אחד לא היה מוכן בדעה צלולה לסמוך עליהם שם. אני אפילו חושב שנתתי להם ח”ח על זה בעבר.

אשמח לשמוע את תגובותיכם.

שחר

יש משחק apple עתיק יומין בשם “Robot Odyssey. זהו משחק לימודי, במובן זה שצריך ללמוד דברים שהם שימושיים מחוץ לעולם המשחק כדי לעבור אותו. בפרט, זהו משחק שלימד אותי לייצר מעגלים לוגיים.

לפני כמה זמן החלטתי לנער את האבק מעל המשחק הזה ולשחק אותו, מהתחלה ועד הסוף, כפי שמעולם בעבר לא עשיתי. אתמול בערב סיימתי אותו.

למי שמעוניין לנסות, קיימת גרסת ג’אווה שהיא מימוש מחדש של המשחק כולו.

פשוט לא עושים משחקים כאלו יותר.

שחר

קטע פרי עטי (במובן הרחב של המילה, עבר עריכה די עמוקה) שהתפרסם ב-NRG.

ניסיתי להוסיף, אחרי שליחת הכתבה המקורית, את עובדת היות סוני מפירת GPL, אבל זה לא נכנס, אם בגלל העובדה שמדובר בתוספת מאוחרת, ואם בגלל עריכה.

שחר

קורה לי המון, בזמן האחרון, שאני נזכר בסיפור מסויים כשאני מקשיב לרדיו, בעיקר כשדנים בפוליטיקה. את הסיפור האמיתי סיפרה אשת מכירות של חברת תוכנה.

הם הגיעו לפגישה עם חברה לצורך משא ומתן על הסכם הפצה. מתוך היכרות עם האיש שמולו הם מנהלים את המשא ומתן, הם התכננו לדרישה מצידו לקבלת בלעדיות על ההפצה, משהו שהם לא רצו לתת.

והנה, כאשר הם נכנסים לפגישה, הדבר הראשון שהאיש אומר, לפני שהם מספיקים להעלות את הנושא, הוא “עזבו אתכם מבלעדיות! תחרות חופשית, ושהטוב ביותר ימכור הכי הרבה”. אה?

חולפים להם שבוע שבועיים, ומתגלה שהבן אדם עזב את החברה ופתח חברה מתחרה.

עכשיו, אם מישהו מצליח להסביר לי למה אני נזכר בסיפור הזה כל פעם……

שחר

כך אומרת הכותרת ב-ynet.

כמו שכבר כתבתי, זה לא חכם לשפוט אדם על עצם חוסר נכונותו להסכים לעבור את התהליך המסוכן שנקרא “פוליגרף”. לדווח על זה בתקשורת, בכותרת כל כך גדולה, זה פשוט חוסר אחריות של YNet.

שחר

נ.ב.
זהו הפוסט ה-300. Yay!

ש.