ה-European Commision כועס על מיקרוסופט. לפני זמן מה הם מצאו אותה אשמה בהתנהגות מונופוליסטית דורסנית, ודרשו פתיחה של פרוטוקולי התקשורת.
וכאן, בעצם, הבעיה. מיקרוסופט אומרת שהיא פותחת אותם, אבל בפועל היא בעצם נותנת רשיון שמזכיר קצת קניה של רשיון של SCO. אתה משלם יותר מידי כסף, מקבל קצת דברים טובים, והרבה סכנות משפטיות בהמשך הדרך.
למרבה השמחה, האיחוד האירופאי לא ממש מתלהב מהרעיון. מה שמשמח אותי במיוחד זה ההבנה של הבעיה האמיתית עם מה שמיקרוסופט מציעים. האיחוד מדבר על ארבעה מכשולים עם מדיניות הרישוי הנוכחית של מיקרוסופט:
1. חברות שרצו גישה לתיעוד התקשו לקבל אותה.
2. חברות שרצו לקנות גישה לפרוטוקולים מסויימים נאלצו לשלם על גישה גם לפרוטוקולים שבהם הן לא מעונינות.
3. מפתחים של מוצרי קוד פתוח אשר מתחרים במיקרוסופט לא יכולים לקבל גישה לפרוטוקולים
4. רמת המחירים אינה מוצדקת.
על פי ג’ונתן טוד, דובר הגוף המפקח, מספר 4 הוא המשמעותי ביותר.
לדעתי, מיקרוסופט עומדת להתפשר על 1, 2 ו-4. פשוט, התפשרות על הנקודות האילו עשויה, מבחינתם, להסיר את הגוף האירופאי מהגב שלהם, בלי לייצר תחרות מצד הגוף שהכי מסכן את המונופול שלהם – מוצרי הקוד הפתוח. הם לא עומדים להתפשר על 3 בקלות.
בעתיד הקרוב אנחנו נתחיל לשמוע טיעונים בסגנון של:
“האיחוד האירופאי דורש מאיתנו לוותר על הקניין הרוחני שלנו”
“לא ניתן לגבות כספים…”
וכו. לא צריך לקחת את הטיעונים האילו יותר מידי ברצינות. הבעיה האמיתית של מיקרוסופט עם מספר 3 היא שמספר 3 באמת באמת יעשה צעדים משמעותיים לפתרון אותה ההתנהגות שגרמה למיקרוסופט להמצא אשמה בדין פלילי. במילים אחרות, מיקרוסופט לא עומדת להסכים לפתוח את הפרוטוקולים שלה בפני פרוייקטי קוד פתוח בגלל שזה הצעד הכי חשוב לפתרון הבעיה.
עם כל השמחה שלי על זה שהארגון שאמון על אכיפת הצו מודע לחשיבות של פרוייקטי קוד פתוח, אני קצת בספק אם הם יצליחו לעשות משהו בנידון. למיקרוסופט יש המון מרחב תמרון פה, וסביר להניח שהם ינצלו אותו עד למקסימום שהם יחשבו שהם יכולים. לא סביר לצפות לפתרון מהיר של הבעית שמועלות פה, ובוודאי לא של נקודה מספר שלוש, שבמובנים מסויימים היא הבעיה הכי חשובה.
שחר