היום מצאתי את עצמי עובד במרץ בזמן שהבטן שלי התחילה לעשות קולות של “אוכל בבקשה”. למעשה, הייתי כל כך מרוכז שעד ששמתי לב לבטן, כבר הייתי ממש רעב.
בניגוד להרגלי בזמן האחרון (דיאטה וכו’), החלטתי להזמין אוכל מבחוץ. הזמנתי ספגטי meat balls מהאתר של ספגטים. כבר בטלפון הם הזהירו שייקח להם יותר מאשר בד”כ הפעם, ושזה ייקח שעה. לא נעים, אבל כבר הכנתי את עצמי לספגטים, ורציתי להמשיך לעבוד. השעה כשסגרתי את הטלפון היתה 13:18 (השעון מכוון ב-NTP, כך שאנחנו מדברים בדיוק של אלפיות שניה :-).
בשתיים וחצי הרמתי טלפון לבדוק היכן האוכל. הטלפן אמר שהמנה אכן מאחרת, ושזה ייקח לה עוד רבע שעה (!). הוא נשמע מתנצל, אבל המילה “סליחה” או “מתנצל” לא עלתה על בדל שפתיו. ניחא.
בעשרה לשלוש, בדיוק כשהתחלתי לחייג אליהם שוב, הגיע המנה. את הכסף נתתי בדיוק. אני יודע שזה יום קשה במיוחד לשליחים, אבל טיפ הוא היה מקבל אם הוא היה מגיע אחרי שעה, לא אחרי שעה וחצי.
ואז התחילו ההפתעות הרעות. דבר ראשון – המנה היתה קרה. האמת – צפוי אם היא מאחרת, אבל זה מה יש. מה שהיה גרוע יותר, אבל, היה שזו לא היתה המנה הנכונה. אם זה לא מספיק גרוע, המנה הזו היתה מלאה בחצילים, ירק שאני לא מסוגל להכניס לפה.
טלפון לספגטים הביא את הבחורה להגיד “טוב, נשלח לך את המנה הנכונה”. בשלב הזה כבר איבדתי סבלנות וצעקתי עליה שלפני שעה וחצי, כשהזמנתי את המנה, כבר הייתי רעב. היא העבירה אותי למנהל של החנות.
הוא מצידו הסביר לי שאני יכול לחכות למנה אחרת עם פיצוי, או שהשליח יחזור וייקח את המנה ויחזיר את הכסף. ציטוט נבחר:
הוא: “אז מה אפשר לעשות?”
אני: “בתור התחלה – התנצלות”
שורה תחתונה – בפעם הבאה שאני אזמין מהם יגיע פיצוי. הוא, מיוזמתו, החליט שיותר פשוט לו לוותר על המנה שקיבלתי. אני מניח שהוא רצה אותה חזרה רק כדי למנוע מאנשים להתלונן על מנות שהם בעצם אכלו.
מסקנות ותהיות:
1. איך אפשר לפתור בעיות כאילו? הרי ברור שטעויות קורות. מצד שני, אני לא מזמין מהם הרבה. הפעם הקודמת היתה לפני מעל שנה.
2. תודעת שירות הינה משהו מאוד לוקה בארץ. זה שאני צריך להסביר לבעלים של מסעדה שצריך להתנצל כשטועים זה משהו חמור. ייאמר לזכותו שהוא לא ניפנף את הבעיה, אבל הוא כן הפיל חלקים גדולים ממנה עלי.
3. אם מאוד רעבים, ואז לא אוכלים כלום חוץ מפומלית במשך שעתיים, הרעב נעלם. עד כדי כך שמעדיפים לעדכן בבלוג על פני להכין אוכל.
שחר
מפגעי מזג האויר
מאת
אחי. גם לי היה יום מטרטר. אבל בניגוד אליך, אני הסתובבתי בחוץ!
ואני נורא אוהב פומליות..