יחי ה-PC החדש? אולי.
אל תוציאו את הבגדים השחורים. הוא לא באמת מת. הוא אפילו לא על ערש דווי. מצבו שקול לאדם בריא לחלוטין שגילו לו מחלה ממארת שעוד לא התפרצה. יש ל-PC עוד שנים רבות לחיות, אבל לא בלתי מוגבלות. אני מעריך בין 5 ל-10. רק לצורך ההבהרה – כשאני אומר “PC”, אני מתכוון למחשב הרב תכליתי.
המחלה הממארת נגרמת מוירוסים. יותר נכון, וירוסים הם הסימפטום הבולט ביותר למחלה. המחלה הממארת האמיתית היא “חוסר הנכונות של ציבור משתמשי ה-PC להבין את הטכנולוגיה שבה הוא משתמש”.
זאת לא בעיה חדשה. היא עברה על כל מכשיר שהיום הוא יומיומי, כמעט. המכוניות הראשונות שיצאו היו לחובבים. הן היו יקרות, דרשו תחזוקה יומיומית, ורק אנשים שהיו מוכנים להשקיע בלהבין איך בנויה מכונית יכלו לקנות אחת. זה לא היה קשור לכסף. המכונית פשוט לא נסעה אם לא ידעתם איך לטפל בה.
עם כניסתו של הייצור ההמוני של מכוניות, המצב השתנה. עם הזמן מחיר המכוניות ירד. במקביל, דרישות הידע מהנהג הלכו וירדו גם הן. מנגד, כמות הידע שבן אדם צריך כדי לתחזק את מכוניתו הלכה ועלתה. היום מתי מעט האנשים שיכולים לתחזק את מכוניתם בעצמם. שילוב של דרישות קודים למחשב הזרקת הדלק ודרישות חוק חמורות גורמות לכך שכמעט ואין אנשים שלא הולכים למוסך כדי לתקן משהו ברכב.
מחשבים הולכים ועוברים את אותו התהליך. המחשבים הולכים ונהיים זולים יותר ויותר, ובד בבד דרישות הידע ממשתמשיהם הולכות ומצטמצמות. מצד שני, כמות הידע הנדרשת ממי שמתחזק את המחשב הולכת וגוברת. יש רק בעיה אחת עם הכיוון שאליו הולכים מחשבים. כמות הכוח שניתנת ביד משתמש ביתי מצוי כיום אינה פרופורציונית לכמות הידע שאותו משתמש מחזיק. כל תופעות הוירוסים, גניבות הזהות והרוגלות למינהן הינן אך תוצאה של עובדה פשוטה זו.
יש שני פתרונות אפשריים לבעיה. האחד הוא להעלות את רמת הידע של המשתמש המצוי. באופן אישי אני הולך ומשתכנע שפתרון זה פשוט אינו ריאלי. המשתמש המצוי אינו מעוניין לדעת יותר. להיפך. בכל פעם שמישהו מעלה את יתרונות לינוקס ביכולת השינוי שלה, עשרות אנשים מגיבים תגובה שמתקרבת לפאניקה. לשנות את מערכת ההפעלה? לגעת בה? זה דורש לדעת דברים שאנשים פשוט לא רוצים לדעת.
אבל אם אנחנו לא מתכוונים להעלות את רמת המשתמשים במחשב, הפתרון היחידי לבעיה הוא להוריד את הפונקציונליות שהמחשב נותן. במילים אחרות, מות חזון המחשב הרב תכליתי.
התופעה כבר התחילה. קונסולות המשחקים למינהן אינן אלא מחשב רב תכליתי, שהוסב למכשיר ייעודי חד-תכליתי. החברות משקיעות מאמצים רבים בכך שהמכשיר לא יוכל לשמש למטרות שונות מאשר מטרותיו המקוריות, ואנשים אוהבים את התוצאה. זה לא משנה שאפשר, במעט מאוד מאמץ, לגרום למחשב האישי לעשות את אותו הדבר עצמו. מה שמשנה זה שיש פה מכשיר שלא צריך לתחזק. לא צריך להתעסק איתו. אתה רוצה משחק, אתה מכניס CD, וזהו. כל מגמת ה”מיחשוב האמין” (או מיחשוב בוגדני, אם תרצו לקחת את גישת RMS), היא תמצית של הרעיון הפשוט הזה.
נכון להיום, לא ניתן להכיל את המודל הזה על המחשב הביתי המצוי. הדרישות מהמחשב הינן מגוונות מידי, ואנשים מנצלים חלק מהחופש שניתן להם. לא היה אפשר להוריד שירים בקאזה אם המחשב היה חד תכליתי. לא ניתן היה לצרוב CDים באופן פיראטי. לדעתי, זה עניין של זמן עד שיימצא פתרון כלשהו גם לבעיה הזו.
אל תבינו אותי לא נכון. אני מאוד אצטער לראות את המחשב הרב תכליתי הולך לעולמו. כשאני התחלתי לעסוק במחשבים, המחשבים היו פשוטים מספיק כדי שאוכל להבין איך הם עובדים. סיבוכיות המערכות עלתה בעודי מתבגר, ועל כן נשארתי, פחות או יותר, עם הבנה של איך בנוי המכשיר שבו אני משתמש. אני הייתי רוצה שגם ילדי יוכלו להגיד דבר כזה על המכשירים שהם משתמשים בהם. למרבה הצער, אני לא חושב שזה יקרה. יותר נכון, אני חושב שזה לא יקרה לילדי רוב האנשים.
כמו שאמרתי, אני מדבר על משהו שייקח לא פחות מחמש שנים, כנראה יותר מפי שניים מזה אפילו. אבל אל תגידו שלא הזהרתי…..
שחר
ה-PC מת
מאת
אני חושב שאתה פסימי מדי.
הטכנולוגיה מתפתחת, כל הזמן מופיעים דברים חדשים, שחלקם ממש פורצי דרך מבחינת הקלות שבה הן מאפשרות למשתמש לעשות דברים שקודם לא ידע שהוא רוצה לעשות.
(נפסטר, ICQ, עכשיו סקייפ וכו’ וכו’).
העניין הוא שכל עוד מגיעות תוכנות שהופכות ללהיטים בקצב כזה, אין חשש שהמחשבים החד תכליתיים יעמדו בקצת.
וכל עוד יש כמה סיבות טובות להחזיק מחשב, אז ימשיך להיות מחשב ברוב הבתים.