זה זמן מה שאני עושה הליכות באופן קבוע. תקופה ארוכה היו לי פרטנרים להליכות, אבל מסתבר שאי אפשר לסמוך על זה לאורך זמן. הבעיה המרכזית עם ללכת במשך שעה מספר פעמים בשבוע נקראית “שעמום”.
הפתרון שניסיתי לאמץ – ללכת עם רדיו. מסתבר שזה לא כל כך פשוט. בחנות אחת הציעו לי רדיו מיוחד להליכות, כזה שנתלה על הצוואר, במחיר המציאה של 450 שקל (מה???). במקומות אחרים הסתכלו עלי במבט ריק כאשר שאלתי אותם.
בסוף עשיתי את הדבר המתבקש. עצרתי את אחד מההולכים האחרים שהסתובב עם רדיו, ושאלתי אותו איפה הוא קנה אותו. הוא נתן לי שם של מקום באיזור, וקניתי ב-50 שקל משהו קטן ופשוט, שנתלה על הצוואר.
והוא לא קולט כלום.
זה לא נכון, כמובן. הוא קולט מצויין. כמעט כל תחנה פיראטית באיזור נקלטת אצלו בבהירות מצויינת. אם אתם רוצים לשמוע על דיני טהרה תוך כדי הליכה מאומצת, בעייתכם נפתרה. באופן אישי, אני יותר רציתי לקלוט גל”צ.
ואז ראיתי בחוברת של ויזה חברה שמוכרת רדיו בתוך שעון יד. זה עולה 40 שקלים כולל משלוח (סליחה, 39). לא ברור מה אפשר לצפות ממשהו כזה, אבל החלטתי עוד פעם אחת להשקיע את הכסף ולראות מה אני מקבל.
הגיע משהו עם רצועה זוועתית, לא עמיד במים. הרדיו מודלק ע”י זה שמחברים את האוזניות (שהן גם האנטנה). למעשה, אין לי מושג אם הרדיו באמת נכבה כאשר אני מוציא אותן. אני מקווה שהבטריה לא תגמר (או תשפך לי בתוך השעון).
אבל, עכשיו חזרתי מהליכה של שעה, ושמעתי רדיו לאורך כל המסלול. הוא קלט. קשה לי לתאר את השמחה. זה אומר שאני פחות תלוי בחסדי חברי השונים.
עכשיו רק נשאר למצוא ימים יבשים……
שחר
יום: 24 בנובמבר 2004
כותרות ראשיות
מעריב – נעלם בסערה
ידיעות – מת בסערה
אני מציע – ירד בסערה הימה
שחר