אתרים שכאשר אתם מקלידים שגיאה, מפנים אתכם ל”דף השגיאה”. זהו בד”כ דף שכתבתו מכילה משהו בסגנון של “error.html”. באופן יותר ממוקד, הכתובת אינה מכילה את מה שכתבתם, מה שמונע מכם לחלוטין את ההזדמנות לתקן את מה שכתבתם קודם, ומחייב אתכם להקליד הכל מהתחלה.
גררר.
לא נורא. יכל היה להיות יותר גרוע. משתמשי Internet explorer מקבלים את זה על כמעט כל הקלדה לא נכונה, לפחות בשם האתר. ליבי ליבי לכם, אחי היקרים. כל מה שאני יכול להציע לכם זה
שחר
נ.ב.
לבל אובן לא נכון. אני מבין למה מתכנני מערכות אתרים מעדיפים להפנות לדף שגיאה ייעודי במקום להכליל את קוד השגיאה בתוך קוד האתר. אני רק טוען שתכנון כזה הוא תכנון קלוקל, מכיוון שהוא גורם לחויית גלישה טובה פחות.
מה שאני לא מבין זה למה אינטרנט אקספלורר לא מסוגל להציג דף שגיאה בלי למחוק את גורם השגיאה.
ש.
מי חשב על הרעיון הטיפשי הזה?
מאת
אין להם ברירה. החל מWindows 98, אקספלורר מזהה באופן אוטומטי הודעות שגיאה, ולא מראה את המקורית, אלא את הודעת השגיאה הידידותית המיוחדת שלו. לאתרים שרוצים להראות הודעת שגיאה באמת ידידותית, כזו שמסבירה את הבעיה ומפנה לתמיכה טכנית, אין ברירה אלא לשלוח אותה כקוד 200. ואז אקספלורר לא יכול לזהות אותה כשגיאה כלל. הטמטום בהתגלמותו, אבל עכשיו כבר אין מה לעשות.
זה לא מדויק. אקספלורר משתלט על הודעת השגיאה המקורית רק אם היא קטנה מאורך מסויים. אם יש לך דף שגיאה מושקע, הוא בד"כ יוצג בכל זאת.
הסיבה שאתרים מפנים לדף שגיאה אחר היא אחרת. יש לך אתר עם תוכן דינמי (למשל – whatsup). האתר מקבל קוד שאומר לו איזה מאמר להציג. עכשיו, מה קורה אם הקוד לא נכון? יש לך קוד שכבר התחיל לרוץ, ואמור לדעת להציג מאמר. המתכנת לא רצה להכניס את הקוד שמציג שגיאה לתוך אותו הקובץ. כדי להמנע מזה, המתכנת מפנה אותך (302) לדף השגיאה.
הסיבה שאני אומר שזהו תכנות קלוקל היא שמכיוון שעוד לא הוצאת שום פלט (אחרת לא יכלת לתת 302), אזי אין שום מניעה לעשות include לדף השגיאה, בלי לשנות את ה-URL.
http://www.whatsup.org.il/modules.php?op=modload&name=news&file=article&sid=3724