מאמר ב-Whatsup משווה את ההתקנה של חלונות XP לקנופיקס. הסיבה שאני מפנה אליו היא פשוטה. למרות שההתקנה בוצעה ע”י לינוקסאי, הוא חוזר עם ביקורת על תהליך ההתקנה של קנופיקס, וממליץ להשתמש בתוכנות אחרות לצורך התקנת מערכת.
מה שאהבתי פה זה בעיקר את היכולת להעביר ביקורת בונה גם על הדברים שאתה אוהב. לא להסתיר את הצדדים הפחות טובים, גם של הדברים שאותם אנחנו יותר אוהבים, זו הדרך היחידה להשתפר.
שחר
התקנה השוואתית
מאת
הקישור למאמר כולל http:// אחד מיותר.
מעבר לכך, מאמר השוואתי נחמד.
הפריע לי ההתחמקות מהגדרת משתמשים שאינם מנהלי מערכת בחלונות.
מנסיון אישי אני לא נתקלתי בבעיה בשימוש בחלונות כמשתמש "מוגבל". כשיש צורך, התכונה "RunAs" באה לעזרה.
הבעיות בהן הוא נתקל בהתקנת לינוקס מראות שללא קריאת המדריך (לא סתם אני מקבל לא פעם את הקיצור הנפוץ "RTFM"), קשה להתרשם מהיכולות של לינוקס.
אך את המשתמש הממוצע לא מעניין איך הטלוויזיה עובדת. הוא רוצה לראות טלוויזיה.
אביב.
>הבעיות בהן הוא נתקל בהתקנת לינוקס
אתה מתכוון, הבעיות שהוא נתקל בהן בהתקנת הגירסה הספציפית הזו של לינוקס (שאגב נועדה בעיקר להדגמה מהסידי, ופחות להתקנה על הדיסק הקשיח).
לינוקס זו לא מיקשה אחת. יצא לי להתקין לפני כשבוע פדורה 3 לאחותי. ההתקנה הייתה גרפית מלאה, ומבוססת בעיקר על Next Next Next. קינפוג המקלדת אחרי התקנה לא שונה בהרבה (ואפילו פשוט יותר) מאשר קינפוג ה-Regional settings בחלונות 2000 ומעלה (שאתה חייב לקנפג בזמן ההתקנה או אח"כ אם אתה רוצה שיישומים שאינם יוניקוד מלאים יעבדו כמו שצריך בחלונות).
לא, לינוקס לא מושלמת. ואכן, כמו שדוביקס כתב, דווקא מ-LiveCD מצפים להתקנה יותר חלקה. אבל לינוקס, לטוב ולרע, אינה אחידה, כך שלהשליך על ביקורת בתחום אחד ל"לינוקס בכלל" זה לא ממש הוגן (וכנ"ל עם חלונות).
ההפצות בהן נתקלתי בבעיות בהתקנה הן:
Slackware – נתקע באמצע ההתקנה. ניסיון התקנה נקי נוסף לא עלה יפה.
RedHat 7.2 (כן, אני יודע גירסא ישנה, ניסיתי לפני למעלה משנתיים) – סירב לזהות מודם של Conexant.
RedHat 9 – החליט משום מה שכרטיס המסך GeForce 2 שלי הוא S3, ולכן סירב לעלות ברזולוציה מעל 800×600.
כנרת (LiveCD) – ריבועים במקום עברית כשניסיתי להריץ על VMWARE או Virtual PC.
כמו שאתם רואים, ניסיון רב בהתקנת הפצות לינוקס אין לי. בכל פעם שפניתי לעזרה, התשובה שקיבלתי היתה דומה (aka – RTFM).
יכול להיות שהתייאשתי די מהר. יכול להיות שזה גם בגלל שאני לא חובב את אידיאולוגיית הקוד-הפתוח (בלשון המעטה), אך משום מה יש לי הרגשה שאני לא סתם מכליל…
לא יודעת אם מכליל, אבל בטח מישהו יעיר משהו על כך שניסית גירסה אחת "למתקדמים" (סלאק), שתי גרסאות ישנות (רד האט 9 ממזמן לא בפיתוח), וגירסה עדכנית על מערכת בעייתית (VMWAre).
שאתחיל לכתוב על הבעיות שחלונות 2000 עשה לי עם השדרוג של VPC על המק שלי מ- 5 ל- 6? 🙂
לצערי, בעניין התקנת מערכות הפעלה, יש שני כללי ברזל:
להשתמש בגירסה הכי חדשה
להתפלל שלא תיפול על משהו מוזר (הרבה מזה זה מזל).
וזה נכון לכל מערכת הפעלה שרצה על מגוון גדול של סוגי חומרה (הרבה מהצרות של חלונות מקורן בדיוק מהמקום הזה).
יצא לי לראות הרבה התקנות חלקות של לינוקס, וגם התקנות שפקששו מסיבה לא ידועה. כנ"ל עם חלונות. ההבדל עבורי הוא שבלינוקס הכל שקוף- אם משהו לא עובד לי, אני יכולה לחפש לראות אם יש באג קיים ולעקב אחרי ההתקדמות שלו.
בחלונות אני צריכה רק להתפלל שהגירסה הבאה תתקן את הבעייה. כנ"ל עם OSX שאני נהנהית ממנה מאוד בסה"כ- יש שם כמה באגים קטנים ומעצבנים, שאפילו דיווחתי עליהם לאפל. האם הם יתוקנו בגירסה הבאה? אצטרך לחכות ולראות.
כך שזה לא עניין מיקרוסופטי, אלא עניין של תוכנה קנינ
כל הגירסאות שניסיתי היו "חדישות" לזמנן.
ובתוכנה לא קניינית את בטוחה שהתיקונים ייכנסו לגירסא הבאה?
בתוכנה לא קנינית אני יכולה לדעת מראש אם התיקונים יכנסו לגירסה הבאה או לא (ע"י מעקב אחרי דיווח הבאג).
אין קשר בין מעקב אחר דיווח הבאג, לבין היותה של התוכנה קניינית או לא.
ישנן גם תוכנות קנייניות אשר מאפשרות מעקב אחר דיווח באגים.
אפילו מיקרוסופט מאפשרת זאת:
http://lab.msdn.microsoft.com/productfeedback
מהזווית שלי נראה ששושנה (פעם ראשונה) נכשלה בתשובתה – נכון שאפשר לעקוב אחרי באגים גם בתוכנות קנייניות (ב-java.sun.com אפשר אפילו להצביע מה הבאג הבא שהייתם הכי רוצים לראות מתוקן).
אבל התשובה "הנכונה" לדעתי היא ש-xslf יכולה לתקן את הבאג בעצמה או להתקין תיקון שהשיגה מהרשת גם אם ההפצה הרשמית עוד לא אימצה אותו. וכאן העוצמה הגדולה של תמיכה בקוד פתוח.
מצטערת על האיחור בתשובה- חברת החשמל החליטה שאני יותר מידי מול המחשב, וארגנה כאן הפסקת חשמל…
בא נגיד ככה: אני לא מתכנתת. כך שאולי בתיאוריה יש לי אפשרות לתקן את הבאג בעצמי, אבל זה לא יקרה בעתיד הנראה לעין…
וככל שלינוקס תתפשט יותר למשתמשי מחשב שאינם מתכנתים, התשובה ה"נכונה" תהפוך יותר ויותר לעניין של תיאוריה.
זה לא שפתיחות הקוד זה לא עניין חשוב- אבל בפועל, מעט מאוד אנשים מתקנים באגים בעצמם.
לכן אני לא חושבת שהתשובה ה"נכונה" מתאימה לכאן.
בכלל, נראה לי שסטינו מאוד ממהות ההערה המקורית שלי- שלינוקס זו מערכת רחבה והטרוגנית מאוד, כך שזו טעות להשליך מהתקנה מסוג אחד לשאר ה"לינוקס באשר הוא".
ועבורי, בתור משתמש קצה שאינו מתכנת זו למעשה התכונה (הכמעט) החשובה ביותר בלינוקס: המגוון (התכונה החשובה ביותר זו חוסר תלות בספק עבור אפשרות שימוש בקבצים שלי בעתיד).
בכל תחום כמעט, אני יכולה לבחור מבין חבילות שונות שנותנות את אותה הפונקציונליות, ולהשתמש בזו שמתאימה לי.
(המשך)
ומכיוון שבתחומים רבים, התוכנות משתמשות בפורמט קבצים סטנדרטי, כך שהבחירה שאני עושה היום לא נועלת אותי לתוכנה מסויימת שבה אצטרך להשתמש מחר (כשהצרכים שלי ישתנו).
בעולם החלונאי האפשרות הזו למעשה מתה. ולא מדובר רק על מיקרוסופט שרוכשת את כל מה שזז- סימנטק עושה בדיוק את אותו הדבר (מישהו זוכר את PowerQuest Drive Image? העדפתי אותו בזמנו על פני הגוסט. כיום יש רק את הגוסט. וזו דוגמא מקרית).
עדות לכך היא השאלה הנפוצה ביותר שאני שומעת על אופן אופיס ומוזילה פיירפוקס: "אפשר להתקין את זה במקביל ל־אקספלורר||מיקרוסופט אופיס? זה לא יעשה בעיות?"
החוויה של חייבים או-או, אי אפשר גם וגם (ואני יכולה לכתוב על זה הרבה, אבל זה כבר גולש).
אישית, אני מעדיפה גם וגם, כמעט תמיד. תוכנה חופשית (לינוקס, FreeBSD, אופן אופיס וכו’) נוטים לשחק יפה במגרש משחקים כזה. תוכנה קנינית הרבה פחות.
הבעייתיות בסביבה הטרוגנית היא חוסר האינטגרציה בין התוכנות.
רוב החברות שאני מכיר, מעדיפות סביבה בה כל תוכנה יודעת "לדבר" עם חברתה ללא כל בעיה. היומן יודע לדבר עם הגיליון האלקטרוני שיודע להעביר את המידע לאתר האינטראנט של החברה דרך הדפדפן (ע"י Drag And Drop פשוט), שמעדכן את מסד הנתונים שגורם להתחלת תהליך המעדכן את הישיבות של המנהל, וכו’.
בסביבה הטרוגנית, ההשקעה בתהליכים שיצרו ממשק בין כל התוכנות השונות עולה הרבה מאוד כסף, וזו הסיבה, לדעתי, להצלחת המודל ההומוגני (למרות תחלואיו השונים).
זהו בעצם ה-"גם וגם" שאני מעדיף: התוכנה X יודעת לעבוד גם עם Y וגם עם Z.
אתה מתכוון, "התוכנה X יודעת לעבוד גם עם Y וגם עם Z, בתנאי שכולם נעשו ע"י אותה חברה".
D&D עובד בשולחנות עבודה מודרניים (גנום, KDE) היטב. אבל כשזה מגיע ל-D&D, אין כמו מקינטוש.
עד היום אני לא מצליח להבין למה בחלונות זריקה של מסמך על קיצור דרך או על כפתור בשורת המשימות לא פותחת אותו ביישום (זריקה על קיצור דרך לא עושה כלום, זריקה על כפתור בשורת המשימות נותנת הודעת שגיאה, וצריך ללחוץ ולחכות שהישום ישחזר את עצמו, ורק אז לשחרר את העכבר).
שני הדברים הללו עובדים בצורה חלקה במק כבר שנים, וחסרונם מפריע מאוד ל-workflow של מי שרגיל אליהם.
לאו דווקא אותה חברה. בשביל זה מספיק API, ולא צריך את הקוד המלא.
ה-Drag And Drop היה סתם דוגמא ליכולת דיבור מה שמעניין יותר הוא ההבנה של התוכנות אחת את השנייה.
הכוונה בעיקר לכך שסביבה הומוגנית היא פלטפורמה אחת גדולה, שניתן לפתח עבורה. ושוב, לאו דווקא ע"י אותה חברה.
מה שאתה רגיל במק שונה ממה שאני רגיל בחלונות.
במק כשאני לוחץ Alt+F4 היישום לא נסגר, וכשאני שם את העכבר על קצה החלון וגורר הוא מזיז לי את החלון במקום לשנות לו את הגודל. הסביבות שונות ולכן ההתנהגויות שונות. אין קשר בין זה לבין היות הסביבה הומוגנית או הטרוגנית.
(לא בדקתי את הדוגמאות של המק. כולם הגיעו מהפרק הראשון בספר של יואל ספולסקי על עיצוב ממשק משתמש למתכנתים: http://www.joelonsoftware.com/uibook/fog0000000249.html)
ההבדל ב-D&D בין מק לחלונות זה לא רק עניין של הרגל- זה יותר עניין של אימפלמנטציה חלקית של D&D בחלונות לעומת מק.
ראה השוואה קרובה יותר שלהם כאן:
http://www.xvsxp.com/dragand/
אני גם לא חושב שחלונות משמעותית הומוגני יותר מבחינת API מאשר KDE או גנום (או בכלל, התקן של freedesktop.org ), במיוחד אם אתה כותב לסביבות דסקטופ מסויימת (==לכתוב לגירסה מסויימת של חלונות).
ובכלל, תוכנות שיתפו פעולה בלינוקס (וביוניקס) הרבה לפני שעשו את זה בחלונות.
וכשזה מגיע לדברים החשובים למשתמש- הקבצים שלו, הומוגניות מושגת רק במחיר של השתעבדות ליצרן תוכנה מסויים. את המשתמש ממש לא מעניין ה-API. מעניין אותו שאם מחר הוא עובר מפינט שופ פרו לפוטושופ, הוא לא יכול לקרוא את הקבצים שלו (ואם הוא ממיר אותם מ-PSP ל-PSD, הוא מאבד מידע כגון שכבות וקטוריות). מעניין אותו שאם מחר הוא משדרג ממיקרוסופט פאבלישר לאדובי indesign, אין לו שום דרך להמשיך לעבוד על הקבצים המקוריים שלו.
כן, זה הומוגני מאוד להמשיך לעבוד עם פאבלישר כל החיים. זה גם מגביל מאוד, במיוחד אם יום אחד מיקרוסופט תחליט שלא בא לה לעדכן את הפאבלישר שיעבוד
המשך:
שיעבוד בגירסה החדשה של מערכת ההפעלה (שאותה הוא קיבל עם המחשב החדש שקנה אחרי שהישן שבק חיים).
עם לינוקס זה פשוט לא קורה. לא עם תוכנות חופשיות.
ההפצות בהן נתקלתי בבעיות בהתקנה הן:
Slackware – נתקע באמצע ההתקנה. ניסיון התקנה נקי נוסף לא עלה יפה.
RedHat 7.2 (כן, אני יודע גירסא ישנה, ניסיתי לפני למעלה משנתיים) – סירב לזהות מודם של Conexant.
RedHat 9 – החליט משום מה שכרטיס המסך GeForce 2 שלי הוא S3, ולכן סירב לעלות ברזולוציה מעל 800×600.
כנרת (LiveCD) – ריבועים במקום עברית כשניסיתי להריץ על VMWARE או Virtual PC.
כמו שאתם רואים, ניסיון רב בהתקנת הפצות לינוקס אין לי. בכל פעם שפניתי לעזרה, התשובה שקיבלתי היתה דומה (aka – RTFM).
יכול להיות שהתייאשתי די מהר. יכול להיות שזה גם בגלל שאני לא חובב את אידיאולוגיית הקוד-הפתוח (בלשון המעטה), אך משום מה יש לי הרגשה שאני לא סתם מכליל…