wake up whatsup

יש עיתון מקוון בשםwhatsup. זהו עיתון שמנוהל בצורה דומה ל-slashdot, דהיינו, כל אחד יכול לשלוח כתבה, וצוות עורכים שנבחר מתוך קהל הקוראים מאשר את הכתבות.

למרבה הצער, בזמן האחרון אני מרגיש שהוא עבר תהליך שמאוד נפוץ בקרב רבים וטובים לפניו. התהליך נראה בערך כך:
יש עיתון חדש. העיתון מקצועי, אמין ואיכותי.
כתוצאה מכך שהוא מקצועי, אמין ואיכותי הוא צובר קהל קוראים נאמן.
עורכי העיתון מתעוררים יום אחד, ומגלים שבמקום להיות ה-Underdog, הם נהיו trend setters.
עורכי העיתון אומרים לעצמם, למה שלא ננצל את קהל הקוראים הנאמן שלנו כדי לדחוף אג’נדות.
וכאן כבר תלוי באיזה עולם חי העיתון. המקרה הטיפוסי הוא שהעיתון הופך להיות משהו שמעניין רק את אילו שתומכים באג’נדות שלו (ראו לדוגמא את “הארץ”).
תפוצת העיתון מתחילה לרדת כאשר אנשים שהאג’נדות שלהם לא מתאימות לעיתון עוזבים.
עורכי העיתון עושים סקר בין קוראי העיתון, ומגלים שאת הקוראים מעניין לסקר את האג’נדות ביתר שאת. זה לא מפתיע. כל מי שזה לא עניין אותו כבר עזב.
העיתון הופך לעיתון נישה לא מעניין.

בעוד שזה מצער לראות כל עיתון מאבד את רמת המיקצועיות שלו, זה מצער במיוחד כשזה קורה לעיתון שאתה קורא ואוהב. לפני שנתיים, כשאני התחלתי להיות פעיל בעמותת “המקור, היו מספר פניות עם טענות על כך שאנחנו לא מודיעים על אירועים ב-whatsup. תשובתי היתה אז היתה שאני לא קורא את whatsup, ועל כן חוסר תשומת לב אליו (וגם שמכיוון ש”המקור” הינה פרוייקט קהילתי, שאילו שכן קוראים אותו שיפרסמו שם). באותה תקופה בדקתי את whatsup מספר פעמים, וקיבלתי את הרושם שהוא בעיקר חוזר על חדשות שניתנו במקומות אחרים שאני קורא ממילא.

מאז whatsup השתפר מאוד. התחילו לעלות בו ידיעות מקומיות, וכן ידיעות גלובליות בתיזמונים בחשיפות מוקדמות. אני התחלתי לקרוא אותו על בסיס קבוע, אף לפני שאני קורא את slashdot, אחיו הגדול. אבל בזמן האחרון אני רואה סימנים מדאיגים.

לפני כמה ימים התפרסם ב-whatsup דיווח על שידרוג שעשתה מיקרוסופט לקמפיין הטלת הבוץ שלה. דוביקס יצא שם בטענה דיי גורפת שהקמפיין פגע בה, כשהוא מתבסס על הדיווח של מיקרוסופט ל-SEC (הרשות האמריקאית לניירות ערך). עם כל הכבוד, דיווחים ל-SEC הם פסימיים בצורה מוגזמת, מכיוון שכל דבר אחר מסכן את ההנהלה של החברה בעבירה פלילית. להתחיל להסיק על החוסן הכלכלי של מיקרוסופט מזה שהיא מדווחת ל-SEC שהיא רואה בלינוקס איום זו הסחפות.

אבל, כמו שאמרה פעם מורה שלי לחיבור, דוגמא אחת זה מקרה, שתי דוגמאות זו מגמה. מאמר שמתפרסם היום מביא ציטוט של גרטנר לגבי איכות המוצרים של מיקרוסופט. התגובות הפעם הם לא שלי. בגדול, התגובות אומרות, במידה מסויימת של צדק, שזה לא הגיוני להביא בגדול כל שטות שגרטנר אומרים נגד מיקרוסופט או בעד לינוקס, ואז לזלזל בצורה קיצונית בכל מה שהם אומרים בעד מיקרוסופט או נגד לינוקס. או שהם מקצוענים שיש טעם להביא את דבריהם תמיד, או שהם ליצנים שאומרים יום ככה ויום ככה, ואז אין טעם לצטט אותם בכלל.

מה שאני רואה פה זה תהליך, שהוא לא תהליך רע, שבו קהילת משתמשי הלינוקס מתבגרת, ואנחנו מפסיקים להיות הנרדפים המנודים. כחלק מהתהליך הזה, פחות חשוב לנו שה”אויב” יצא רע. זהו תהליך טוב ורצוי. הבעיה היא שבכל תהליך שינוי כזה יש מי שמשלם מחיר. אני מאוד מקווה שאחד ממשלמי המחיר הפעם לא יהיה whatsup, מכיוון שזהו באמת עיתון טוב וראוי שישמור על רמת הדיווח המקצועית הגבוהה שלו.

וכל מה שנותר לי זה לחזור על הכותרת.
Wake up, whatsup.

שחר