עוד אחד מ-Daily Maily. משרד התקשורת רוצה להגביל את תעריפי הקישוריות שחברות הסלולר גובות. למי שלא יודע, תעריפי הקישוריות הינם התעריפים שחברות הסלולר גובות מהחברות האחרות על היכולת לשלוח שיחות פנימה.
חברות הסלולר מאיימות שהמחיר החדש הוא מחיר הפסד, והן עכשיו ייאלצו להעלות מחירים של שיחות יוצאות.
אני חושב שכל המהלך הוא רעיון מצויין, גם אם אכן מדובר במחירי הפסד. אני אסביר.
הרעיון של שוק חופשי הוא שתנאי תחרות מחייבים את החברות לחשוב על טובת הלקוח, אחרת הלקוחות יעזבו אותם והם יתחילו להפסיד כסף. זאת שיטה נהדרת, שעובדת מצויין, אבל יש לה חסרון אחד. לשיטה הקפיטליסטית של שוק חופשי לחלוטין יש נטיה, בתחומי עיסוק מסויימים, לייצר מונופולים וקרטלים.
הבעיה עם מונופולים (חברת חשמל, מיקרוסופט) וקרטלים (חברות הדלק, הבנקים) היא שאין שם יותר אינטרס לחשוב על טובת הלקוח. אם הלקוח חייב לקנות ממך (מונופול), או שהברירה היחידה שלו היא מישהו שנותן את אותם התנאים כמוך (קרטל), הרי שאין לך שום מניעה לגבות איזה מחיר שאתה רוצה, באילו תנאים שאתה רוצה. עדיין ייקנו ממך.
הפתרון של מדינת ישראל (פתרון סטנדרטי) הוא להכריז שקרטלים זה דבר לא חוקי. מונופול זו בעיה קשה יותר. יש מקרים שבהם אין ברירה אלא שיהיו מונופולים. לכן החוקים לגבי מונופולים הם אחרים. מותר שיהיו מונופולים, אבל יש דברים שלחברות רגילות מותר לעשות, ולמונופולים אסור. למשל – חברה רגילה יכולה לקבוע את מחיריה כרצונה, מכיוון שהתחרות תמנע ממנה לקבוע את המחיר גבוה מידי. למונופול אין גורם מוריד מחיר, ולכן מחירי כל המונופולים הם, בהגדרה, בפיקוח ממשלתי.
ברור לכולם שהחוק הזה, נחוץ ככל שיהיה, הוא בעייתי. לכן, כל פעולה שמונעת את הווצרות המונופול מלכתכילה עדיפה על פיקוח נכון על המונופול אחרי שנוצר. בגלל זה, בעיני, עדיף לממשלה לקדם תוכנות קוד פתוח עד לנקודה שמיקרוסופט כבר לא תהיה מונופול על פני להטיל מגבלות מחמירות על מיקרוסופט. זה שהממשלה לא עושה את זה או את זה, זו כבר בעיה אחרת.
אבל חזרה לתעריפים הסלולריים. בשוק הסלולרי אין מונופול, וגם אין קרטל. אם זה המצב, אז מה הבעיה? הבעיה היא שזה שוק שהתנהלות חופשית מידי שלו תביא להווצרות מונופול. הדרך לזה היא דרך תעריפי הקישוריות.
הרעיון של תעריפי הקישוריות הוא גאוני בפשטותו. אם אני, לצורך הדוגמא, פלאפון, אני יכול, באמצעות תעריפי הקישוריות, לקבוע מחיר שונה למנוי פלאפון שמתקשר לרשת שלי ולמנוי אורנג’, בזק או סלקום שמתקשר לרשת שלי. על ידי כך, אני יכול לתת תמריץ שלילי לכל מי שלא מנוי שלי, ובכך להמריץ אנשים להיות מנויים שלי.
יותר יפה אפילו מכך – אם יש לי מספיק מנויים, לא תהיה לשאר האנשים ברירה, והם יהיו חייבים לשלם את המחירים הגבוהים של להתקשר לרשת שלי מרשת אחרת, או להפוך למנויים שלי. במילים אחרות – קביעה חופשית של תעריפי הקישוריות נותנת ייתרון למי שכבר הכי גדול. מצב כזה הוא בעייתי, מכיוון שאז הגדול גדל, הקטנים קטנים, ונוצר מונופול.
מצד שני, ברגע שמקבעים את תעריפי הקישוריות, הדרך של חברות הסלולר להרוויח היא ע”י קביעת מחירים לשיחות יוצאות. אם נניח ששיחות נכנסות גורמות להפסד כסף, הרי שככל שיש לך פחות שיחות נכנסות, ויותר שיחות יוצאות, אתה מפסיד פחות כסף, ויכול לקבוע את עלויות השיחות היוצאות נמוך יותר.
אבל למי יש פחות שיחות נכנסות מאשר יוצאות? תשובה – ככל שיש לך פחות מנויים, ככה יש לך פחות שיחות נכנסות. במילים אחרות, שיטת התעריף החדשה נותנת ייתרון למי שפחות גדול. ייתרון כזה מבטיח תחרותיות בשוק, והוא טוב לכולם.
לאור כל הנ”ל, אין לי אלא לקוות שהשינוי החדש ייעבור, גם אם תעריפי הקישוריות הינן במחיר הפסד.
שחר