עוד אחד מ-Daily Maily. משרד התקשורת רוצה להגביל את תעריפי הקישוריות שחברות הסלולר גובות. למי שלא יודע, תעריפי הקישוריות הינם התעריפים שחברות הסלולר גובות מהחברות האחרות על היכולת לשלוח שיחות פנימה.
חברות הסלולר מאיימות שהמחיר החדש הוא מחיר הפסד, והן עכשיו ייאלצו להעלות מחירים של שיחות יוצאות.
אני חושב שכל המהלך הוא רעיון מצויין, גם אם אכן מדובר במחירי הפסד. אני אסביר.
הרעיון של שוק חופשי הוא שתנאי תחרות מחייבים את החברות לחשוב על טובת הלקוח, אחרת הלקוחות יעזבו אותם והם יתחילו להפסיד כסף. זאת שיטה נהדרת, שעובדת מצויין, אבל יש לה חסרון אחד. לשיטה הקפיטליסטית של שוק חופשי לחלוטין יש נטיה, בתחומי עיסוק מסויימים, לייצר מונופולים וקרטלים.
הבעיה עם מונופולים (חברת חשמל, מיקרוסופט) וקרטלים (חברות הדלק, הבנקים) היא שאין שם יותר אינטרס לחשוב על טובת הלקוח. אם הלקוח חייב לקנות ממך (מונופול), או שהברירה היחידה שלו היא מישהו שנותן את אותם התנאים כמוך (קרטל), הרי שאין לך שום מניעה לגבות איזה מחיר שאתה רוצה, באילו תנאים שאתה רוצה. עדיין ייקנו ממך.
הפתרון של מדינת ישראל (פתרון סטנדרטי) הוא להכריז שקרטלים זה דבר לא חוקי. מונופול זו בעיה קשה יותר. יש מקרים שבהם אין ברירה אלא שיהיו מונופולים. לכן החוקים לגבי מונופולים הם אחרים. מותר שיהיו מונופולים, אבל יש דברים שלחברות רגילות מותר לעשות, ולמונופולים אסור. למשל – חברה רגילה יכולה לקבוע את מחיריה כרצונה, מכיוון שהתחרות תמנע ממנה לקבוע את המחיר גבוה מידי. למונופול אין גורם מוריד מחיר, ולכן מחירי כל המונופולים הם, בהגדרה, בפיקוח ממשלתי.
ברור לכולם שהחוק הזה, נחוץ ככל שיהיה, הוא בעייתי. לכן, כל פעולה שמונעת את הווצרות המונופול מלכתכילה עדיפה על פיקוח נכון על המונופול אחרי שנוצר. בגלל זה, בעיני, עדיף לממשלה לקדם תוכנות קוד פתוח עד לנקודה שמיקרוסופט כבר לא תהיה מונופול על פני להטיל מגבלות מחמירות על מיקרוסופט. זה שהממשלה לא עושה את זה או את זה, זו כבר בעיה אחרת.
אבל חזרה לתעריפים הסלולריים. בשוק הסלולרי אין מונופול, וגם אין קרטל. אם זה המצב, אז מה הבעיה? הבעיה היא שזה שוק שהתנהלות חופשית מידי שלו תביא להווצרות מונופול. הדרך לזה היא דרך תעריפי הקישוריות.
הרעיון של תעריפי הקישוריות הוא גאוני בפשטותו. אם אני, לצורך הדוגמא, פלאפון, אני יכול, באמצעות תעריפי הקישוריות, לקבוע מחיר שונה למנוי פלאפון שמתקשר לרשת שלי ולמנוי אורנג’, בזק או סלקום שמתקשר לרשת שלי. על ידי כך, אני יכול לתת תמריץ שלילי לכל מי שלא מנוי שלי, ובכך להמריץ אנשים להיות מנויים שלי.
יותר יפה אפילו מכך – אם יש לי מספיק מנויים, לא תהיה לשאר האנשים ברירה, והם יהיו חייבים לשלם את המחירים הגבוהים של להתקשר לרשת שלי מרשת אחרת, או להפוך למנויים שלי. במילים אחרות – קביעה חופשית של תעריפי הקישוריות נותנת ייתרון למי שכבר הכי גדול. מצב כזה הוא בעייתי, מכיוון שאז הגדול גדל, הקטנים קטנים, ונוצר מונופול.
מצד שני, ברגע שמקבעים את תעריפי הקישוריות, הדרך של חברות הסלולר להרוויח היא ע”י קביעת מחירים לשיחות יוצאות. אם נניח ששיחות נכנסות גורמות להפסד כסף, הרי שככל שיש לך פחות שיחות נכנסות, ויותר שיחות יוצאות, אתה מפסיד פחות כסף, ויכול לקבוע את עלויות השיחות היוצאות נמוך יותר.
אבל למי יש פחות שיחות נכנסות מאשר יוצאות? תשובה – ככל שיש לך פחות מנויים, ככה יש לך פחות שיחות נכנסות. במילים אחרות, שיטת התעריף החדשה נותנת ייתרון למי שפחות גדול. ייתרון כזה מבטיח תחרותיות בשוק, והוא טוב לכולם.
לאור כל הנ”ל, אין לי אלא לקוות שהשינוי החדש ייעבור, גם אם תעריפי הקישוריות הינן במחיר הפסד.
שחר
תעריפי סלולר ומחיר קישוריות
מאת
חכם, משום מה לא יצא לי לחשוב על זה ככה.
זה באמת מאיר את הדברים האלו באור קצת שונה.
התחרות בין הרשתות היא כל כך עלובה עד שהמצב גרם לי להרהר אם הן אינן למעשה קרטל – כאשר נכנסה סלקום אכן היתה תחרות במחירים חסרי תקדים בעולם ואח"כ כאשר נכנסה אורנג סל השירותים ואיכותו השתפרה, אבל היום המצב פחות או יותר סטטי ושלושת הרשתות מציעות בדיוק אותו הדבר באותם התנאים, כאשר הסובל הוא מן הסתם הצרכן. דור ה-.2.5 מתאחר, סל המכשירים עלוב ביותר, ומחירי הקישוריות עצומים, אך אף אחת לא טרחה להוריד אותם כי המצב מביא הכנסות של מאות מיליונים.
אני מסכים כי הורדת מחיר הקישוריות יביא לתחרות עזה יותר, אך לצערי הרב נראה לע כי גם במקרה זה שלושת החברות ימצאו דרך לישר קו – מפעילה רביעית וחמישית ישנו את המצב. בהונג קונג יש 7 או 8 מפעילות וכולם חיות טוב עם אותו גודל אוכלוסיה פחות או יותר.
מפעילה רביעית – מירס.
אני לא חושב שהחברות מתייחסות אליה כתחרות. או מתייחסות אליה בכלל. בצדק? קטונתי מלהחליט.
דרך מעניינת מאוד להסתכל על הדברים. בצורה כללית אני מסכים עם מה שנכתב כאן, רק שאני חושב שלהגיע למצב שהן יפסידו כסף על שיחות נכנסות הוא מצב קיצוני מידי.
אני מאמין שגם אם הן היו מפסידות על כך כסף, וגם אם לא, הן היו טוענות שהן מפסידות כסף, ולכן אי אפשר לדעת בבירור (בלי בית-משפט).
(אגב – בשורה האחרונה יש לך שגיאת כתיב קטנה. עם->אם)
תודה, תוקנה השגיאה. אני בד"כ משתדל יותר.
לגבי ההפסד – לא הייתי דואג להן. אם זה באמת באמת יגרום להן להפסדים, הן יעלו טיפה את מחירי השיחות היוצאות. אני באמת מאמין שהן כרגע יעדיפו לספוג את ההבדל על חשבון קצת פחות רווחים – מה שאומר שהן הרוויחו יותר מידי קודם.
שחר
אני מבין את הטענה שלך, אבל בכ"ז לא מסכים איתה.
הן מרוויחות עכשיו יותר מידי – הגיוני. לגיטימי להוריד את זה, למען הצרכנים.
אבל שהמדינה "תכריח" אותן להפסיד? אתה לא רואה כמה חמור הדבר הזה?
למי שיהיה חשבון בעל שיחות נכנסות בלבד – הוא לא יכסה את הוצאות החברה עליו. המצב הזה אמור לקרות בשוק רק במצב של היצף, עד כמה שאני יודע.
ומה אם לאורנג’ זה עולה 10 אגורות ולסלקום 20? מה תעשה?
תגבה 10? אבל אז סלקום מפסידים.
20? אבל אז אורנג’ מרוויחים בלי הצדקה.
10 פה ו-20 שם? אבל זה הכי גרוע. לאף אחד אין אינטרס להשתפר, ולהיפך – יש להם אינטרס להעלות לעצמן עלויות.
אם קובעים להן את התעריף מבחוץ בלי לשאול אותן, הן עדיין יכולות להבטיח לעצמן שאין להן לקוחות מפסידים:
– לא להסכים לתת שירות למי שלא מוציא שיחות
– לגבות ממי שמדבר מתחת לכמות מסויימת של דקות סכום קבוע.
– לחייב על שיחות נכנסות (מאוד מקובל בארצות הברית, למשל).
ההבדל הוא שכל הנ"ל הוא תעריפים של החברה מול לקוחותיה היא, ולכן נתונים לתחרות.
שחר
אם אורנג’ מפסידים 10 אגורות, וסלקום מפסידים 20 אגורות, אז אני אגבה 20.
אורנג’ מרוויחים עם הצדקה גדולה מאוד – הם הגיעו לרמת יעילות טובה, שגורמת להם להרוויח כשהאחרים עומדים במקום.
להזכירך – אין זה משנה אם הם מרוויחים 10 אגורות, או פשוט לא מרוויחים כלום בעת ששאר החברות מפסידות 10 אגורות.
אבל אז לא עשית כלום. בעצם השארת את השליטה על תעריפי הקישוריות בידי חברות הסלולר.
החברה הגדולה ביותר, זו שלה את כמות הלקוחות הגדולה ביותר, פשוט תתחיל לעשות את המערכות שלה פחות יעילות. היא בכך תעלה את מחיר הקישוריות ותעשה את העסק פחות משתלם לאחרים. חזרנו לנקודת המוצא.
שחר
כנראה שלא הבנת אותי, מה שמצביע על כך שכנראה לא הסברתי את עצמי מספיק טוב.
אני _כן_ מסכים שצריך להפוך את המחיר לאחיד. מסכים, הארת את עיני בפוסט האחרון, ובגלל זה אני חושב כמוך.
אבל אני _לא_ חושב שצריך להגיע למחיר של הפסד, אלא למחיר של נייטראליות. אם המצב בשוק לא יאפשר נייטראליות לגבי כל החברות, אזי נצטרך להיות נייטראלים לגבי החברה שלה עולה השירות הכי הרבה.
במקרה כזה, בו כל החברות מקבלות תעריף קבוע על קישוריות, אין לאף חברה אינטרס ל!התייעל (לעבור תהליך ניגודי להתייעלות. יש לזה מילה? :), כיוון שהיא רק תפסיד מכך כסף (היא לא תוכל להעלות את מחיר הקישוריות, כיוון שהמחיר הוכתב מלמעלה).
מקווה שנקודת מבטי ברורה עכשיו.
דווקא כן הבנתי אותך. הבעיה היא שאתה עדיין נותן לחברה א’ לקבוע כמה ישלמו לקוחות של חברה ב’. מצב כזה הוא מצב אנטי תחרותי.
לחברה שמחזיקה את הכי הרבה לקוחות לא באמת אכפת אם היא מרוויחה או מפסידה על תעריפי הקישוריות, או אם החברות האחרות מרוויחות יותר. לחברות האחרות לא יעזור שהן מרוויחות על שיחות נכנסות, אם לקוחות עוזבים אותם בשביל חברה אחרת כי שם יותר זול להיות.
אני משוכנע שאתה מכיר את התופעה – לכל החברים שלך יש אוראנג’/סלקום/פלאפון, אז גם אתה קונה כדי שלא לשלם תעריף יקר על השיחות אליהם. ככל שתעריף הקישוריות יותר יקר – התופעה יותר בולטת. לחברה עם הכי הרבה לקוחות לא איכפת להרוויח פחות מהתחרות על שיחות נכנסות, אבל לגרום לתופעה לקרות.
במילים אחרות, זה רעיון רע לתת לחברה לשלוט על תעריפים שנגבים רק מלקוחות חברות אחרות.
אם יש לך בעיה עקרונית עם זה שחברה תפסיד על שירות מסויים, תן לה לגבות את מחיר השיחה הנכנסת מהלקוח שמקבל את השיחה.
שחר
אוקי. הבנתי אותך, ועכשיו אני מסכים הרבה יותר.
הבנתי את הטענה שלך, ולאיזה מצב אתה פוחד להגיע.
אז הפתרון שלך הוא שיוגבל המחיר לקישוריות, ואם המחיר נמוך ממה שעולה לחברה (ולכן היא בהפסד), אזי יגבו את ההפרש מהלקוח.
אבל למצב כזה קשה להגיע. איזה חברת סלולר תרצה להיות "חלוצת" גביית התשלום על שיחות נכנסות (דבר שוודאי לא יתקבל באהדה בציבור).
רק רציתי לציין את זה. חוץ מזה, אני מסכים איתך. שכנעת אותי.
זאת, כמובן, בעיה שלהם.
כמובן שהשלב הבא אפילו יותר יכאב להם – לעשות את המספרים רכוש של המנויים 🙂
🙂
תגיד, יש לך איזשהו מסנג’ר?
כן. בוודאי!
הוספתי – אתה גם אונליין?