חודש: יולי 2004

עוד אחד מ-Daily Maily. משרד התקשורת רוצה להגביל את תעריפי הקישוריות שחברות הסלולר גובות. למי שלא יודע, תעריפי הקישוריות הינם התעריפים שחברות הסלולר גובות מהחברות האחרות על היכולת לשלוח שיחות פנימה.

חברות הסלולר מאיימות שהמחיר החדש הוא מחיר הפסד, והן עכשיו ייאלצו להעלות מחירים של שיחות יוצאות.

אני חושב שכל המהלך הוא רעיון מצויין, גם אם אכן מדובר במחירי הפסד. אני אסביר.

הרעיון של שוק חופשי הוא שתנאי תחרות מחייבים את החברות לחשוב על טובת הלקוח, אחרת הלקוחות יעזבו אותם והם יתחילו להפסיד כסף. זאת שיטה נהדרת, שעובדת מצויין, אבל יש לה חסרון אחד. לשיטה הקפיטליסטית של שוק חופשי לחלוטין יש נטיה, בתחומי עיסוק מסויימים, לייצר מונופולים וקרטלים.

הבעיה עם מונופולים (חברת חשמל, מיקרוסופט) וקרטלים (חברות הדלק, הבנקים) היא שאין שם יותר אינטרס לחשוב על טובת הלקוח. אם הלקוח חייב לקנות ממך (מונופול), או שהברירה היחידה שלו היא מישהו שנותן את אותם התנאים כמוך (קרטל), הרי שאין לך שום מניעה לגבות איזה מחיר שאתה רוצה, באילו תנאים שאתה רוצה. עדיין ייקנו ממך.

הפתרון של מדינת ישראל (פתרון סטנדרטי) הוא להכריז שקרטלים זה דבר לא חוקי. מונופול זו בעיה קשה יותר. יש מקרים שבהם אין ברירה אלא שיהיו מונופולים. לכן החוקים לגבי מונופולים הם אחרים. מותר שיהיו מונופולים, אבל יש דברים שלחברות רגילות מותר לעשות, ולמונופולים אסור. למשל – חברה רגילה יכולה לקבוע את מחיריה כרצונה, מכיוון שהתחרות תמנע ממנה לקבוע את המחיר גבוה מידי. למונופול אין גורם מוריד מחיר, ולכן מחירי כל המונופולים הם, בהגדרה, בפיקוח ממשלתי.

ברור לכולם שהחוק הזה, נחוץ ככל שיהיה, הוא בעייתי. לכן, כל פעולה שמונעת את הווצרות המונופול מלכתכילה עדיפה על פיקוח נכון על המונופול אחרי שנוצר. בגלל זה, בעיני, עדיף לממשלה לקדם תוכנות קוד פתוח עד לנקודה שמיקרוסופט כבר לא תהיה מונופול על פני להטיל מגבלות מחמירות על מיקרוסופט. זה שהממשלה לא עושה את זה או את זה, זו כבר בעיה אחרת.

אבל חזרה לתעריפים הסלולריים. בשוק הסלולרי אין מונופול, וגם אין קרטל. אם זה המצב, אז מה הבעיה? הבעיה היא שזה שוק שהתנהלות חופשית מידי שלו תביא להווצרות מונופול. הדרך לזה היא דרך תעריפי הקישוריות.

הרעיון של תעריפי הקישוריות הוא גאוני בפשטותו. אם אני, לצורך הדוגמא, פלאפון, אני יכול, באמצעות תעריפי הקישוריות, לקבוע מחיר שונה למנוי פלאפון שמתקשר לרשת שלי ולמנוי אורנג’, בזק או סלקום שמתקשר לרשת שלי. על ידי כך, אני יכול לתת תמריץ שלילי לכל מי שלא מנוי שלי, ובכך להמריץ אנשים להיות מנויים שלי.

יותר יפה אפילו מכך – אם יש לי מספיק מנויים, לא תהיה לשאר האנשים ברירה, והם יהיו חייבים לשלם את המחירים הגבוהים של להתקשר לרשת שלי מרשת אחרת, או להפוך למנויים שלי. במילים אחרות – קביעה חופשית של תעריפי הקישוריות נותנת ייתרון למי שכבר הכי גדול. מצב כזה הוא בעייתי, מכיוון שאז הגדול גדל, הקטנים קטנים, ונוצר מונופול.

מצד שני, ברגע שמקבעים את תעריפי הקישוריות, הדרך של חברות הסלולר להרוויח היא ע”י קביעת מחירים לשיחות יוצאות. אם נניח ששיחות נכנסות גורמות להפסד כסף, הרי שככל שיש לך פחות שיחות נכנסות, ויותר שיחות יוצאות, אתה מפסיד פחות כסף, ויכול לקבוע את עלויות השיחות היוצאות נמוך יותר.

אבל למי יש פחות שיחות נכנסות מאשר יוצאות? תשובה – ככל שיש לך פחות מנויים, ככה יש לך פחות שיחות נכנסות. במילים אחרות, שיטת התעריף החדשה נותנת ייתרון למי שפחות גדול. ייתרון כזה מבטיח תחרותיות בשוק, והוא טוב לכולם.

לאור כל הנ”ל, אין לי אלא לקוות שהשינוי החדש ייעבור, גם אם תעריפי הקישוריות הינן במחיר הפסד.

שחר

פורסם ב-daily maily. עורכי הסקר ערכו סקר בין משתמשי מערכות הפעלה שונות עד כמה הם סובלים מבעיות אבטחה. משתמשי לינוקס סבלו מבעיות אבטחה באופן משמעותי פחות מאשר משתמשי חלונות. מסקנת עורך הסקר – לינוקס יותר בטוחה.

אז הנה תגובתי – הסקר הזה אינו יותר משמעותי לגבי העולם האמיתי מאשר הסקרים שמיקרוסופט עורכת. מזה אי אפשר להסיק כלום, וגם מזה לא. אם תסתכלו על שלב המסקנות, נקל לראות שעורך הסקר ידע מה הוא רוצה למצוא, עוד בטרם התחיל לשאול את השאלות. לדידי, הסקר הזה אינו יותר משמעותי מאשר הסקר של Aberdeen שמצא שללינוקס יש יותר חורים, או המאמר של גדי מאיר שמסביר למה זאת אשמת המשתמשים שחלונות נפרצת.

יש רק הבדל אחד בין הסקרים, והוא הבדל משמעותי. הסקר הזה, לפחות, לא בודק נתונים אקראיים. הוא בודק ישירות את התוצר הסופי. במילים אחרות, גם אם אנחנו לא יכולים להשיק ממנו ש”לינוקס יותר בטוחה”, ובוודאי שלא “הרבה עיניים גורמות לזה”, אנחנו כן יכולים לראות שנכון להיום, לינוקס יותר בטוחה לשימוש יומיומי. במילים אחרות – תוצאות הסקר הגולמיות, בניגוד להפניות האחרות, שימושיות. המסקנות פחות.

שחר

הבהרה חשובה:
אין לי כל תלונות לגבי המסקנות של הסקר. גם אני מאמין שתופעת העיניים הרבות תורמת לבטיחות הקוד. אני רק לא רואה איך המסקנה הזו נובעת מתוך הסקר שנערך. במילים אחרות – יש פה מקרה של סוקר שמנסה לאשש את מה שהוא מאמין בו ממילא באמצעות סקר שבודק תוצר לא קשור.

אמא שלי הרגע גילתה שמאז פברואר 2001 לבזק יש תוכנית שבה הם משאילים לכם את המודם, במקום להחכיר לכם אותו.

ההבדל – מצד אחד אתם משלמים 20 שקל פחות כל חודש.
מצד שני – המודם בחכירה נמצא באחריות, לעומת המודם בהשאלה שגם.

אין צד שני. זה סתם יותר זול, בלי חסרונות. כמובן שאפשר גם לקנות את המודם:
משלמים יותר חד פעמי, משלמים אותו הדבר כל חודש, ולא מקבלים אחריות על המודם. ברור שזה יותר טוב.

בקיצור, אם אתם חוכרים – תתקשרו עכשיו ל- 199 ותבקשו לעבור מסלול. אם קניתם, כנראה אבוד לכם. תהנו.

שחר

ציטוט מדוייק:

כמו שאתם רואים, פרקתי את תסכולי על IRC, והיו לכך הדים.

שחר

לפיתוח תוכנה חופשית יש גם צדדים מתסכלים.

יש מצב מאוד נפוץ בקרב משתמשי המחשבים בארץ. במונחי חלונות, הכוונה היא למצב שבו ה-system locale הוא עברי (כדי שתוכלו לכתוב בעברית), אבל ה-user locale הוא אנגלי (כדי שלא יכניס לכם שמות ימים בעברית).

במונחי לינוקס, LANG הוא אנגלי, אבל LC_CTYPE הוא עברי. Wine לא ידע למפות מהשני לראשון כמו שצריך. פשוט, נכון?

הגשתי תיקון, שנדחה. כשבררתי למה, גליתי שניסיתי לתפוס יותר מידי. הגשתי תיקון שני, וזכיתי לתגובה הבאה מאת מישהו שבאמת מבין בנושאים האילו. אם תעקבו אחרי השירשורים, תראו איך אני מנסה עוד ועוד להבין על מה מדובר (כאשר, בשלב זה, התיקון כבר נכנס, ואכן פתר את הבעיה).

בשלב כלשהו ניסיתי לייצר שירשור חדש, במטרה למקד את הדיון. כלום!

יש משפט שאומר “כשאתה מתווכח עם אדיוט, שים לב טוב טוב שהוא לא עושה את אותו הדבר”. אני כבר באמת באמת התחלתי לחשוד שזה המצב פה.

לאחר שסוף סוף הצלחתי לשכנע את דמיטרי שיש באמת שני locales בחלונות, הוא מסביר שהוא עדיין לא השתכנע, ושאני צריך לכתוב בדיקות לבעיה שלא קיימת. בשלב זה, למרבה השמחה, התערב אלכסנדר, שהוא הסמכות העליונה בנושא Wine מתוקף היותו היחידי בעל הרשאות לשנות את הקוד בפועל.

הרבה כאב ראש, הרבה זמן מבוזבז.

משה צדקה אמר פעם ש- “flame wars הם המקבילה של עולם התוכנה החופשית לביזבוז הזמן של ישיבות בעולם העסקי”. אמנם לא הגענו בשירשורים האילו להעלבות אישיות, כך שאי אפשר לקרוא לזה “flame war”, אבל עדיין אפשר לראות למה היתה הכוונה.

שחר

כן, כן. סנונית ראשונה של שלום נצפתה היום ממש, בכתבה של ynet. כמו תמיד בדברים חיוביים, מדובר במקרה עצוב. מקרה מוות.

האירוע הינו מותה, בגיל מופלג למדי, יחסית, של התדמית ש”גוגל תמיד זמין”. הכתבה מתארת את זה שגוגל היה לא זמין זמן מה במהלך אתמול בגלל וירוסים שתקפו אותו (יותר נכון – השתמשו בשירותיו ללא רחם).

את סימני השלום לא שאבתי מהכתבה, אבל. את סימני השלום שאבתי מהתגובות. בניגוד לרפלקסים המצופים מכתבה בנושא וירוסים, לא היו התגובות התלהמות חסרת בסיס של תומכי לינוקס כנגד מתנגדיו. נכון לרגע כתיבת שורות אילו, היתה תגובה אחת (מס’ 30), שבאופן מנומס למדי תהה מישהי האם גוגל לא רצים על לינוקס, ואם כן, איכה נפגעו. תגובה מנומסת באותה מידה (מס’ 38) של מישהו שמסביר את ההבדל בין להדבר בוירוס לבין להיות מותקף ע”י אחד.

לא לדאוג, ימות המשיח טרם הגיעו. תגובה מס’ 44 מראה לנו פנאת אחד שהצליח לחדור את מחסום הסולידריות עם גוגל, ולהשחיל מסר פוליטי מנומק היטב. “לינוקס, שמינוקס, דרעק אחד גמור”. קצר אך תמציתי. אמנם לא הצלחתי למצוא התייחסות לסוגיה אצל אף אחד לפניו, אבל אני בטוח שמר א. נונימי הגיב מסיבות טובות.

ועל כן, כל מה שיש לי לאמר הוא – אם הצלחנו לעבור את זה, אולי שלום עם הפלסטינאים לא בלתי אפשרי כמו שזה נראה כרגע?

שחר

אני יודע, כבר פורסם בסלאשדוט, אבל בכל זאת.

רשיון התוכנה החופשית GPL עמד במבחן בית משפט. במילים אחרות, הקולות (הדיי חלושים) שטענו שמחזיקי זכויות היוצרים אינם רשאים להגיד לך שאסור לך לעשות כרצונך ביצירה שלהם, הקולות האילו התגלו כטועים.

שלב חשוב, אבל צפוי, בדרך של תוכנה חופשית לקראת “התמסדות”.

הפעם של Linspire, עד לאחרונה – Lindows.

אני חייב להודות שבניגוד לפרסומות של נובל, הפעם כן יש איזשהו חן בצורה שהדברים מובאים, כמו גם מסר חיובי.

מצד שני, יכול להיות שלינספייר פשוט החליטו לשחק באש. בפעם האחרונה שמיקרוסופט תבעו אותם, קופת לינספייר התעשרה בעשרים מליון דולר. אני אחזור – התובע שילם לנתבע 20 מליון דולר במסגרת הצעת הפשרה. אני אשאיר לקורא האינטיליגנטי לחשב עד כמה התביעה היתה מוצדקת.

שחר

יאללה, עוד מאמר ב-YNet, מאת גדי מאיר, מנהל המו”פ בחברת ידאג בע”מ, ספקית פתרונות מיקרוסופט. במילים אחרות, מדובר במישהו שפרנסתו תלויה ביכולתו למכור תוכנות של מיקרוסופט. אין קל מלהאשים אותו בכך שהוא מעוות את המציאות. לכן אני אמנע מלהעלות את הטענה הזו.

בואו נתייחס למה שהוא אומר:
1. אין מערכת הפעלה בטוחה לגמרי. הדרך להיות בטוח זה באמצעות כמה פתרונות אפשריים:
רומנטי: להתנתק מהרשת
סטטיסטי: להתחבא במקום בו לא מחפשים אותך – מקובל במיוחד אצל הרעשנים הקולניים הילדותיים הפנאטיים שמתמשים בלינוקס
הפתרון השלישי (זה שכולם בוחרים בו).

גדי מביע תמיהה על כך שבצורה לא מובנת אנשים לא דואגים לשמור את המערכות שלהם מעודכנות. כל שיש לי להגיד על כך הוא – לא כולם משתמשים בפס רחב. לא כולם מודעים, ואילו שכן מודעים – מפחדים.

אין מערכות בטוחות לגמרי. עדיין, מבול הבעיות שצץ במיקרוסופט בזמן האחרון לא נראה כאילו שדועך. קצב גילוי הבעיות הוא כן אינדיקטיבי לכמות הבעיות הכוללת, והעובדה שהבעיות חוזרות על עצמן באותם איזורים של הקוד מראה שמיקרוסופט לא מוכנה, או לא יכולה, לתקן את הבעיה מהשורש.

אולי SP2 של XP יפתור את הבעיה, אולי לא. בכל מקרה, נראה לי שמאמרו של גדי היה קצת חד צדדי, ומאוד משתלח.

שחר

ע”פ פוסט מאתמול של עידו לא אמין, אתר 441 נסגר. כוחותינו יצאו לבדוק.

כמובן, האתר מעולם לא עבד על מוזילה כמו שצריך. הדף הראשי הקצה frame שהיה הרבה יותר מידי קטן מכדי שיעבוד. הדרך לגשת לאתר היתה ישירות לקובץ ה-FLASH שביצע את העבודה בפועל. לאור העדות המטרידה בדבר סגירתו של האתר, החלטתי לבדוק. להלן התוצואות:


אנא עיזרו ילדים לצייר המבולבל. כמה שגיאות אתם מוצאים בתמונה למעלה?

1. הטקסט בראש הדף מסביר ש”למען הסר ספק, אתר זה אינו של חברת בזק”. מצד שני הטקסט למטה מסביר ששם המתחם הוא כן של חברת בזק.
2. הטקסט למטה מסביר שפעילות האתר תופסק. מצד שני, ברור מהתמונה שחיפוש שם ע”פ מספר טלפון עדיין עובד.
3. הכתובת שניתנה עבורי לא מעודכנת.

אני חושב שמכל הנ”ל, 3 מרגיז הכי הרבה. מה אתם חושבים?

שחר