בתקווה שהפעם המערכת לא תאכל את הבלוג שלי.
אז ככה – כמו כל מלחמה – לא היו פה מנצחים. כל מי שהתעצבן על שינוי מבנה האתר (והאחת הסבירה מצויין למה זה לא קטנוני), זכה לקצת יותר נחת, בהנחה שהוא מנוי פרו.
כן יש לי מספר מילים להגיד ליריב, ובעיקר לשי מנענע. היתה דרך אחת שבה הייתם יכולים להמנע מכל הטררם:
שקיפות
כן, כן. אם הייתם חושפים מה אתם מתכוונים לעשות ולמה, ונותנים לנו זמן להגיב, היתה נחסכת מכם הרבה עבודה דחופה. כשהרמתי טלפון לשי היום, ושאלתי מה שלומו, התשובה היתה “בבוקר היה יותר טוב”. באותו נושא, אם הייתם חושפים את החוזה בין ישראבלוג לבין נטויזין, עוד מידה של חוסר אמון היתה נחסכת מכם. אני מניח שכל אחד זכאי לעשות את הטעויות שלו.
רק לידע כללי, אני רואה את עצמי כלא מחוייב על ידי החוזה החדש. שילמתי כסף על פי הסכם השימוש הישן, ואני לא רואה איך אתם יכולים לשנות לי את תנאי העסקה כמה חודשים לאחר שבוצעה. אני מציע שתערכו בהתאם.
לידיעת שאר הקוראים, הצעתי לשי דרך שבה הוא יכול לשמור את הכותרות של נענע למנויים שאינם פרו, ועדיין להקטין את הכעס. הדרך היתה פשוטה להדהים – לעשות אותם שחור לבן. הוא אמר שהם ישקלו את זה.
ולשאר הקהל – אנחנו עכשיו חוזרים לתוכניות המתוכננות. סליחה על התקלה.
שחר
