יהודה קונפורטס כותב על הדרישה של לינוס שמעכשיו כל מי שמגיש קוד לשינוי בקרנל צריך להתחייב בשמו שהקוד המוגש שלו. ציטוטים נבחרים מהתגובה של יהודה:
“המציאות כנראה עושה את שלה וכעת מבינים כל מפתחי הלינוקס ומשווקיו כי אם הם רוצים לשרוד, כלומר להיות רלבנטים בשוק העסקי, עליהם לשחק לפי הכללים ששוק זה מכתיב.“
התחושה האישית שלי היא שיהודה, עם כל הרצון הטוב, פיספס טיפה את הנקודה. בעוד שניתן להבין מדוע עורך של מגזין שמכסה את שוק ה-IT העסקי יראה את העולם במשקפיים כלכליות עסקיות, הרי שקשה לי להאמין שהשיקול העסקי הינו מה שדחף את לינוס לעשות את השינוי המנהלי הזה הינו הצורך שתהיה קבלה גבוהה יותר של לינוקס בשוק העיסקי.
האמת הפשוטה היא שללינוס לא איכפת מהשוק העסקי. הדבר היחידי שאכפת לו הוא מהמערכת שמיוצרת מהתהליך. אם אף אחד בעולם לא ישתמש בה, הרי שעדיין הוא עמד ביעדים המקוריים שלה. והאמת הכואבת אף יותר הינה שזה בדיוק מה שגורם ללינוקס להתעלות על מתחרותיה המסחריות. אין עיגולי פינות כדי להוציא מוצר. אין הכנסת קוד מהר כדי לרצות לקוח. אין תאימות אחורה שמטרתה היחידה הינה לשמור שתוכנות שהתעלמו מהתיעוד בעבר, ימשיכו לעבוד היום. היעד היחידי של פרוייקט הליבה “לינוקס” הינו להוציא מערכת הפעלה טובה ככל האפשר.
וזאת בדיוק הסיבה שלינוס עשה את השינוי שעשה. לא בגלל ש”השוק העסקי” דרש. למעשה, היחידים שאיי פעם לקחו את SCO ברצינות הינם העיתונאים. הוא עשה את זה בגלל שזה היה הדבר הנכון לעשות.
שחר
הארה חשובה
כשאני אומר שלא איכפת ללינוס מהשוק העסקי, אין הכוונה להגיד שהוא לא שמח על חברות שמתמשות בלינוקס, או שהוא לא היה רוצה שפלח השוק של לינוקס יגדל. הכוונה הינה שהוא לא מוכן לשנות דבר במערכת, רק כדי להקל על השוק העסקי לקבל את לינוקס.
כאשר חברה עסקית (כמו גם בן אדם פרטי) באה לבקש שינוי בלינוקס, השאלה היחידה שנשאלת הינה “מדוע זה טוב למערכת”. אם זה טוב, זה ייכנס. אם זה לא טוב, זה לא ייכנס. אם זה לא טוב, אבל יאפשר לעוד חמישים חברות להשתמש בלינוקס למוצרים שיימכרו למאות אלפי לקוחות, זה עדיין לא ייכנס.
דוגמא מעט קיצונית לגישה הזו ניתן לראות ביחסו של לינוס לשימוש במודולי ליבה שאינם בקוד פתוח. אין ספק שהשוק העסקי היה רוצה שהיחס יהיה אחר, ושהממשק יהיה יציב יותר. מצד שני, התחושה בקרב מפתחי לינוקס הינה שזה לא יהיה טוב למערכת, ולכן זה לא קורה.